לדלג לתוכן

יעקב-הר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב-הר
𓇌𓂝𓈎𓃀𓉔𓂋
חרפושית מתל שקמונה עם הכתובת בן רע, יעקב־הר, נחון בחיים
לידה המאה ה־17 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־17 לפנה״ס כנראה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי מרי־וסר־רע
תארים פרעה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב־הרהירוגליפים מצריים: 𓇌𓂝𓈎𓃀𓉔𓂋) היה פרעה מצרי מתקופת הביניים השנייה של מצרים. מוצא שמו הוא שמי צפון־מערבי, ומשייך אותו לחיקסוס. יעקב־הר ידוע אך ורק מחרפושיות רבות הנושאות את שמו שנמצאו במצרים ובכנען, והדבר מקשה על תארוך חייו ושיוכו לאחת משושלות מצרים העתיקה. החוקרים חלוקים האם השתייך לסוף השושלת ה־14 או לתחילת השושלת ה־15.

שמו של יעקב־הר מופיע בווריאציות מגוונות על החרפושיות: יעקבהר, יעקפהר, יקבהר, יעקבער, יכבער, יכבע.[1] מוצאו של השם "יעקב־הר" הוא שמי צפון־מערבי.[2][3] שמות עם הרכיב "יעקב" נפוצים בקרב שמיים מערביים בתקופת הברונזה (אף אחד מהם לא מזוהה עם יעקב המקראי).[4]

הרכיב "הר" כנראה מכוון לאלוהות בשם "הר".[4] היו שפירשו את הרכיב כ"אל",[1] ואולם, על אף שהשם "יעקב־אל" היה נפוץ במזרח הקדום, ויליאם אולברייט כתב שיעקב־הר לא יכול להתפרש כ"יעקב־אל".[5] על פי חרפושיות מסוימות, יש חוקרים שמפרשים ששמו היה גם "יעקב־בעל".[4][6]

תקופת הביניים השנייה של מצרים כוללת פרעונים שהידע עליהם מגיע מחרפושיות הנושאות את שמם בלבד, ולכן סדר מלוכתם והשושלת שאליה השתייכו אינם ודאיים. יעקב־הר, הידוע רק מחרפושיותיו, נכלל על ידי חלק מהחוקרים בשושלת ה־15, בין ח'יאן (אנ') לששי על בסיס התפתחות צורת החרפושיות; ואולם, היעדר ממצא שבו יעקב־הר משתמש בתואר "חיקסוס" שבו השתמשו פרעוני השושלת ה־15, והשימוש של יעקב־הר ב"שם הכס" (Prenomen) שלו, מרי־וסר־רע, דבר שאיננו אופייני לפרעוני תחילת השושלת ה־15, מעלה את הסברה שיעקב־הר התשייך לסוף השושלת ה־14. חוקרים המשייכים את יעקב־רע לשושלת ה־14 נסמכים גם על חרפושית שנמצאה בשקמונה יחד עם כלים קרמיים שאותם הם מתארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2א או 2ב, ועל בסיס תארוך זה נטען שיעקב־רע לא יכל לחיות מאוחר יותר.[7] עם זאת, חוקרים הדבקים בדמיון הסגנוני הרב בין חרפושיות יעקב־הר לבין חרפושיות ח'יאן (אנ') ובני משפחתו, סבורים שניתן לשייך את הכלים שאיתם נמצאה החרפושית בשקמונה לתקופה רחבה יותר, ומציינים גם דמיון באופן שבו כתבו יעקב־הר וח'יאן את "שם הכס" שלהם. על כן, אותם חוקרים מתארכים את יעקב־הר לתחילת השושלת ה־15.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב־הר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 S. Yeivin, Ya'qob'el, The Journal of Egyptian Archaeology 45, 1959, עמ' 16 doi: 10.2307/3855458
  2. K. S. B. Ryholt, The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period, c. 1800–1550 B. C., Museum Tusculanum Press, 1997, עמ' 100
  3. A. Kempinski: Syrien und Palästina (Kanaan) in der letzten Phase der Mittelbronze IIB-Zeit (1650-1570 v. Chr.), Wiesbaden: Harrassowitz, 1983
  4. 1 2 3 משה דוד קאסוטו, ערך "יעקב", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 717 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  5. W. F. Albright, Northwest-Semitic Names in a List of Egyptian Slaves from the Eighteenth Century B. C., Journal of the American Oriental Society 74, 1954, עמ' 231 doi: 10.2307/595513
  6. S. Yeivin, Ya‘qob’el, The Journal of Egyptian Archaeology 45, 1959, עמ' 18 doi: 10.2307/3855458
  7. K. S. B. Ryholt, The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period, c. 1800–1550 B. C., Museum Tusculanum Press, 1997, עמ' 40–42, 49–50, 382
  8. Daphna Ben-Tor, "Sequence and Chronology of Second Intermediate Period Royal-Name Scarabs, based on excavated series from Egypt and the Levant", in: Marcel Marée (ed.), The Second Intermediate Period (Thirteenth - Seventeenth Dynasties): Current Research, Future Projects, Uitgeverij Peeters and Department Oosterse Studies, 2010, pp. 94–97
  9. scarab (EA 40741), באתר המוזיאון הבריטי
  10. 1 2 H. R. Hall, Catalogue of Egyptian Scarabs, etc., in the British Museum, vol 1: Royal Scarabs, 1913, עמ' 31
  11. scarab (EA 40742), באתר המוזיאון הבריטי