חרפושית

בתחום הארכאולוגיה של מצרים העתיקה, חרפושית היא דמות של אחד מסוגי חיפושיות הזבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחומרים אחרים. החרפושיות שמשו כקמעות, צלמיות זעירות, עדיים וחותמות, והם מהממצאים הארכאולוגיים השכיחים ביותר ממצרים העתיקה.

חיפושית זבל בציור קיר בקבר KV6 בעמק המלכים

מינים שונים של חיפושיות זבל, ובעיקר זבלית פרעה (Scarabaeus sacer), נחשבו קדושים בעיני המצרים הקדמונים; הם האמינו שהחיפושית היוצאת מתוך הזבל נוצרה יש-מאין במעשה אלוהי שסימל עבורם את יצירת העולם מתוך השמש בידי אל השמש.

דמויות חרפושיות היו עשויות אבן, מצוירות על פפירוס או קירות, מרוקעות מזהב או כסף ועוד.

בין סמלי כתב החרטומים המצרי קיים גם סמל חרפושית (), שהחוקרים מייחסים לו את המשמעויות של "התהוות", "היווצרות" או "שינוי צורה".

החרפושית המגלגלת את כדור הזבל קושרה לאל ח'פרי, אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, המצרים האמינו שקיימות רק חרפושיות ממין זכר, אשר מתרבות באמצעות הפרשה לתוך כדור הזבל, בדומה לחפרי היוצר את עצמו מלא-כלום.

בתקופת הברזל, חרפושיות נפוצו גם ברחבי הים התיכון; חלקן הגדול היה תוצרת פיניקית, הנבדלת מתוצרת מצרית בעיקר בפסאודו־הירוגליפים (כיתובים שנראים כהירוגליפים אך למעשה לא יוצרים טקסט קריא במצרית).^[1]

בארץ ישראל

חרפושיות שנמצאו בארץ ישראל מעידות על השלטון וההשפעה התרבותית המצרית בארץ בעת העתיקה. בין הסמלים על חותמות למלך נמצאו דמויות של חרפושיות ושל כדוריהן.

בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל נמצאו עשרות חרפושיות, למשל:

תל בית שמש – בין היתר, חרפושיות שעל בטנן חקוק בכתב החרטומים "בית רעמסס השלישי מושל און"
תל נפוליאון – בין היתר:
- חרפושית מהמאה החמש-עשרה לפנה"ס בקירוב, שעל בטנה חקוק קטע מתוך "ספר המתים" של המצרים הקדמונים: "אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."
- חרפושית משנת 1250 לפנה"ס בקירוב, שעל בטנה ציור של מלך מצרים כורע ומרים ידיו לפני אל בדמות קוף, הוא תות המצרי.
תל גזר – בין היתר, חרפושית שעל בטנה חקוק בכתב החרטומים שמו של פרעה אמנחותפ ומלכתו תיה.
תל שקמונה – חרפושית שעל בטנה חקוק בכתב חרטומים "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים". יעקב-הר היה פרעה חיקסוסי.
חורבת קייאפה – נמצאו עשר חרפושיות. חלקן נעשו במצרים בתקופת הממלכה החדשה (השושלת ה-19) בסביבות 1200 לפנה"ס, הגיעו לקיאפה כנראה כ-150 שנה לאחר שנוצרה.
ה"מזבח" בהר עיבל – נמצאו שתי חרפושיות. אחת מהחרפושיות מכילה עיטור שמזכיר בצורתו סגנון חיקסוסי ועל השנייה נחרט בתוך כרטוש שמו של תחותמס השלישי, אולי חרפושית זיכרון שהנפיק רעמסס השני לזכרו של תחותמס.^[2]

בכנען ובמצרים נמצאו גם חרפושיות נושאות כתובת "ענרע" (או וריאציות שכוללות את ההירוגליפים לאותיות ע, נ, ר), וככל הנראה נוצרו למטרות מאגיות.^[3]^[4]

גלריה

גב חרפושית
קמיעות: חרפושית ופפירוס
חרפושית עם כרטוש
טבעת חותם, עם כרטוש של פרעה תות ענח' אמון: "אלוה מושלם, אדון שתי הארצות" ('Neter-Nefer, Neb-taui')
חרפושית חזה (pectoral scarab) מפיאנס עם כנפיים פרושות, מוזיאון האמנות וולטרס.
חרפושית חזה מפיאנס עם כנפיים פרושות ורשת חרוזים
חרפושית ציד האריות של אמנחותפ השלישי - מלמעלה
חרפושית ציד האריות של אמנחותפ השלישי - בסיס

לקריאה נוספת

Studies on Scarab Seals by Olga Tufnell, Aris & Phillips, 1984 ISBN 978-0856681301

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חרפושית בוויקישיתוף

מאמר על סמליות החרפושית במצרים העתיקה - מאתר אקרופוליס החדשה
חרפושית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

↑ Glenn Markoe, Phoenician Bronze and Silver Bowls from Cyprus and the Mediterranean, University of California Press, 1985, עמ' 92–94
↑ לחרפושית זו ראו עמ' 169–170 אצל Baruch Brandl, "Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal", Tel Aviv 14/2 (1987), pp. 166-172. תיאור החרפושית בעברית: מנחת יסוד נתגלתה בהר עיבל, באתר www.news1.co.il.
↑ Amir Gorzalczany, Daphna Ben-Tor, Jonathan Rand, A Middle Bronze Age IIB Tomb at Azor, 'Atiqot 44, 2003, עמ' 174–175
↑ Daphna Ben-Tor, Ramesside Scarabs Simulating Middle Bronze Age Canaanite Prototypes: Canaanite or Egyptian?, Ägypten und Levante / Egypt and the Levant 27, 2017, עמ' 206

[1] Glenn Markoe, Phoenician Bronze and Silver Bowls from Cyprus and the Mediterranean, University of California Press, 1985, עמ' 92–94

[2] לחרפושית זו ראו עמ' 169–170 אצל Baruch Brandl, "Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal", Tel Aviv 14/2 (1987), pp. 166-172. תיאור החרפושית בעברית: מנחת יסוד נתגלתה בהר עיבל, באתר www.news1.co.il.

[3] Amir Gorzalczany, Daphna Ben-Tor, Jonathan Rand, A Middle Bronze Age IIB Tomb at Azor, 'Atiqot 44, 2003, עמ' 174–175

[4] Daphna Ben-Tor, Ramesside Scarabs Simulating Middle Bronze Age Canaanite Prototypes: Canaanite or Egyptian?, Ägypten und Levante / Egypt and the Levant 27, 2017, עמ' 206

[1]

[2]

[3]

[4]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (27 במרץ 2026)