לדלג לתוכן

חרפושית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (19 באוקטובר 2024)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (19 באוקטובר 2024)
חרפושית: צד עליון ותחריטים

בתחום הארכאולוגיה של מצרים העתיקה, חרפושית היא דמות של אחד מסוגי חיפושיות הזבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחומרים אחרים.

חיפושית זבל בציור קיר בקבר KV6 בעמק המלכים

מינים שונים של חיפושיות זבל, ובעיקר זבלית פרעה (Scarabaeus sacer), נחשבו קדושים בעיני המצרים הקדמונים; הם האמינו שהחיפושית היוצאת מתוך הזבל נוצרה יש-מאין במעשה אלוהי שסימל עבורם את יצירת העולם מתוך השמש בידי אל השמש. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות, והם מהממצאים הארכאולוגיים השכיחים ביותר ממצרים העתיקה, וניתן לראותם במוזיאונים השונים ברחבי העולם בדוגמאות עשויות אבן, מצוירות על פפירוס או קירות, מרוקעות מזהב או כסף ועוד.

חרפושיות שנמצאו בארץ ישראל מעידות על השלטון וההשפעה התרבותית המצרית בארץ בעת העתיקה. בין הסמלים על חותמות למלך נמצאו דמויות של חרפושיות ושל כדוריהן.

בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל נמצאו עשרות חרפושיות, ביניהן:

החרפושית המגלגלת את כדור הזבל קושרה לאל חפרי, אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, והאמינו שקיימות רק חרפושיות ממין זכר, אשר מתרבות באמצעות הפרשת זרע לתוך כדור הזבל, בדומה לחפרי היוצר את עצמו מלא-כלום.

בין סמלי כתב החרטומים המצרי קיים גם סמל חרפושית (), שהחוקרים מייחסים לו את המשמעויות של "התהוות", "היווצרות" או "שינוי צורה".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לחרפושית זו ראו עמ' 169–170 אצל Baruch Brandl, "Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal", Tel Aviv 14/2 (1987), pp. 166-172. תיאור החרפושית בעברית: מנחת יסוד נתגלתה בהר עיבל, באתר www.news1.co.il.