חרפושית
בתחום הארכיאולוגיה של מצרים העתיקה, חרפושית היא דמות של אחד מסוגי חיפושיות הזבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחומרים אחרים.
מינים שונים של חיפושיות זבל, ובעיקר זבלית פרעה (Scarabaeus sacer), נחשבו קדושים בעיני המצרים הקדמונים; הם האמינו שהחיפושית היוצאת מתוך הזבל נוצרה יש-מאין במעשה אלוהי שסימל עבורם את יצירת העולם מתוך השמש בידי אל השמש. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות, והם מהממצאים הארכאולוגיים השכיחים ביותר ממצרים העתיקה, וניתן לראותם במוזיאונים השונים ברחבי העולם בדוגמאות עשויות אבן, מצוירות על פפירוס או קירות, מרוקעות מזהב או כסף ועוד.
חרפושיות שנמצאו בארץ ישראל מעידות על השלטון וההשפעה התרבותית המצרית בארץ בעת העתיקה. בין הסמלים על חותמות למלך נמצאו דמויות של חרפושיות ושל כדוריהן.
בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל נמצאו עשרות חרפושיות, ביניהן:
- תל בית שמש – בין היתר, חרפושיות שעל בטנן חקוק בכתב החרטומים "בית רעמסס השלישי מושל און"
- תל נפוליאון – בין היתר:
- חרפושית מהמאה החמש-עשרה לפני הספירה בקירוב, שעל בטנה חקוק קטע מתוך "ספר המתים" של המצרים הקדמונים: "אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."
- חרפושית משנת 1250 לפני הספירה בקירוב, שעל בטנה ציור של מלך מצרים כורע ומרים ידיו לפני אל בדמות קוף, הוא תות המצרי.
- תל גזר – בין היתר, חרפושית שעל בטנה חקוק בכתב החרטומים שמו של פרעה אמנחותפ ומלכתו תיה.
החרפושית המגלגלת את כדור הזבל קושרה לאל חפרי, אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, והאמינו שקיימות רק חרפושיות ממין זכר, אשר מתרבות באמצעות הפרשת זרע לתוך כדור הזבל, בדומה לחפרי היוצר את עצמו מלא-כלום.
בין סמלי כתב החרטומים המצרי קיים גם סמל חרפושית (
), שהחוקרים מייחסים לו את המשמעויות של "התהוות", "היווצרות" או "שינוי צורה".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Studies on Scarab Seals by Olga Tufnell, Aris & Phillips, 1984 ISBN 978-0856681301
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרפושית |
