יעקב הלוי ממרויש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יעקב הלוי (ה"שו"ת מן השמים")
פטירה 1243
ד'תתקצ"ג
מקום פעילות מרויש
השתייכות רבני פרובאנס, ראשונים, חסידי אשכנז[1]
תחומי עיסוק פסיקה
בני דורו הרמב"ם, ר' שמואל הספרדי, ר' יהודה החסיד
חיבוריו "שו"ת מן השמים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יעקב ב"ר לוי הלוי ממרויש (? - ד'תתקצ"ג, 1243) - רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר הספר שו"ת מן השמים. נמנה בין בעלי התוספות. כן כונה בעבר בשם רבי יעקב 'החסיד' או 'הקדוש'.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יעקב הלוי, נולד לר' לוי. התגורר במרויש (כיום: מארווז'ול), וטרואה. שימש כפוסק ונחשב למקובל. רבי אלעזר אזכרי כתב שהיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל,[2] אך מדובר בטעות בינו ובין רבי יצחק מקורביל.[3]

שו"ת מן השמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שו"ת מן השמים

רבי יעקב הלוי, חיבר ספר שאלות ותשובות - "שו"ת מן השמים", אשר נודע בייחודיותו בכך ששאל את שאלותיו מהשמיים.

הרדב"ז, שהיו בידיו קצת מהשו"ת של רבי יעקב,[4] כותב עליו כי הוא היה "חכם גדול מקובל" ו"היה שואל שאלות מן השמים".[5] וכן תיאר את באמצעות מה שאל מן השמים את שאלותיו: "... על ידי התבודדות ותפילה והזכרת שמות, והיו משיבין לו על שאלותיו".[4]

כן גם נכתב בספר שם הגדולים[6] כי "רבינו יעקב החסיד, היה שואל שאלות מן השמים בהלכות ובפיסקי-דינין ולהכריע בין הפוסקים. ומשיבים לו". והביא גם את דברי הרדב"ז ש"היה אחד מהגדולים בקבלה".

דברים דומים, ובהרחבה, נמצאו בכתב יד[7]: "שאלות מפסקי הלכות ששאל החכם החסיד הנודע בשערים על מרומי קרת, הדופק דלתי מרום רבי יעקב ב"ר לוי, גבר וחסיד ה' מעיר טרויש, אשר שמעו הולך בכל המדינות, על חסידותו ותמימותו הכל סומכין, וראוי לסמוך עליו, וככה משפטו כל הימים, כל זמן שהלכה מסופקת לו ציווה לנעול שערי מדרשו, ואזי ה' במראה אליו יתוודע, וכל ספקותיו מודיעים לו, וזאת גלוי וידוע לכל כי אינו יודע ואינו רואה ואין מקיץ עד שלוקחים עניין ידוע ומקריבין לפתח בית מדרשו ומיד היה נוער משנתו. ושמענו כי קודם כן הייתה מעלה כזאת לרש"י ז"ל, אבל על זה החסיד ראינו פליאות גדולות ונוראות על ספריו ועל דברו ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל ומקצת דבריו כתבנו".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ דיויד שפירו והביא סימוכין לדבריו מגרשם שלום בספרו "זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית"
  2. ^ חרדים סוף דף מב (הביאו החיד"א בשם הגדולים אות רכד ד"ה ואני הצעיר).
  3. ^ הרב ראובן מרגליות, ‏הקדמה, שו"ת מן השמים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז, עמ' כא, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ 1 2 שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקלב.
  5. ^ שו"ת רדב"ז חלק א סימן שמ.
  6. ^ סימן רכד.
  7. ^ בשנתון פרוסידינגס כרך ד עמ' 153, מאמרו של ה' אלכסנדר מרכס, ובכ"י פריז.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.