יעקב נתנאלי-רותמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נתנאלי-רותמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1892
י"ז בניסן ה'תרנ"ב
בברודי, גליציה
פטירה 7 באוגוסט 1962 (בגיל 70)
ז' באב ה'תשכ"ב
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחנך, סופר, משורר ומתרגם
יצירות בולטות
  • במצעד הכבד: בלדה על מובטלים בעיר לבוב
  • לעולה ולמעפיל: ספר למוד השפה העברית
  • מזמור ומצעד: שירים
בת זוג חנה לבית רוזנבליט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב נתנאלי-רותמן (14 באפריל 18927 באוגוסט 1962) היה פעיל בתחום החינוך והתרבות העבריים בגליציה, סופר, משורר מתרגם ועורך.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב נתנאלי (רותמן) נולד בברודי, שבגליציה (כיום אוקראינה) בי"ז בניסן תרנ"ב, 14 באפריל 1892 למשפחה חסידית מדובנא. קיבל חינוך מסורתי ולמד מפי טובי המורים באותה תקופה. עמד למבחן הבגרות בגימנסיה קלאסית בעיר טישין, וקיבל דיפלומה להוראה תיכונית באוניברסיטה בלבוב. מגיל צעיר עסק בפעילות עברית-חינוכית וציונית (בדובנא, ברודי ועוד). לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק בהוראה בקיילצה, קובל ומ-1929 בלבוב, בה ניהל בין היתר את הסמינריון העברי למורים ומורות. כל השנים עסק בפעילות ציונית ובמיוחד במסגרת התנועה הרוויזיוניסטית.[1] ציוני מדיני מנעוריו. לוחם להחייאת השפה והתרבות העברית באוסטריה, רוסיה ופולין. ממניחי היסוד להסתדרות "תרבות" בפולין.

פעילותו בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתנאלי, שהיה מורה לעברית עוד טרם עלייתו ארצה, עלה ארצה ב-1935 ועסק בהוראה בבתי-ספר תיכוניים בתל אביב עד לפרישתו ב-1954. בשנת 1944 שימש מורה ומחנך בבית ספר אחד העם ולאחרונה היה מנהל הגימנסיה סוקולוב-לאור ביפו. (בית עלי ביבי, כיום בית הספר הדמוקרטי יאפא) .

היה אח והנשיא התשיעי בלשכת הכוכב מס' 13, של הבונים החופשיים בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל.

פעילות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הספרותית החלה בפרסום שירים ב"התקופה" (כרך י"ב) בשנים 24–1922, ומאז השתתף בקביעות ופרסם שירים ב"הדים", "היום", "הצפירה", "סנה", ובכתבי העת הספרותיים בארץ, וכן מאמרים ורשימות בענייני חינוך, תרבות ועוד. בחייו יצאה הבלדה "במצעד הכבד" (על מובטלים בלבוב, תש"ד). לאחר מותו יצאה לאור אסופת שיריו "מזמור ומצעד", בצירוף מסת מבוא מאת דב סדן (1963). נתנאלי עסק גם בתרגום לעברית וערך בלבוב ירחון ספרותי בשם "הסולל" (תרצ"ג-תרצ"ד). [2]

התחתן עם חנה לבית רוזנבליט. נתנאלי נפטר בתל אביב בז' באב תשכ"ב, 7 באוגוסט 1962. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

[4]

  • במצעד הכבד: בלדה על מובטלים בעיר לבוב (תל אביב : גויל, תש"ד)
  • לעולה ולמעפיל : ספר למוד השפה העברית לבוגרים מתחילים ומתקדמים / יוחנן יעקבוב ; בהשתתפות י. נתנאלי-רותמן (תל אביב : מסרת, תש"ז)
  • מזמור ומצעד : שירים (תל אביב : עם ומדינה, 1963)

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסולל : קובץ ספרותי (לבוב, תרצ"ג-תרצ"ד)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באין נקם / יעקב מלטיאל (תל אביב : עם עובד, תש"ז) <תרגום מכתב יד בפולנית>
  • בין המצרים : רומן / אבנר נחושתן (אלפרד קופפרברג) (תל אביב : שלום בלומנטל, 1949)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירה העברית בפולין, עמ' 165

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב זאב ז'בוטינסקי - דאנציג, אל יעקב נתנאלי-רוטמן - לבוב, באתר ארכיון מכון ז'בוטינסקי, ‏15/04/1931
  2. ^ חבר ספרנים, יעקב נתנאלי, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  3. ^ הודעה על מותו של פרופ' רותמן-נתנאלי יעקב, באתר הספריה הלאומית, ‏7 באוגוסט 1962
  4. ^ נתנאלי-רותמן, יעקב, באתר מרחב- הספרייה הלאומית