הלשכה הגדולה למדינת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלשכה הגדולה למדינת ישראל (The Grand Lodge of the State of Israel) ובשמה המלא "הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים", היא עמותה רשומה[1] של מסדר הבונים החופשים בישראל, ארגון הגג המאחד כ-50 לשכות פעילות של בונים חופשים בישראל, הפזורים מנהריה ונצרת בצפון ועד אילת בדרום.

תחת גוף זה פעילים כיום כ-1200 אחים, בני דתות שונות (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים), דוברי שמונה שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית, טורקית, רוסית ורומנית).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבונים החופשיים בארץ ישראל

הלשכה המסונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל, הייתה לשכת "רקלמיישן" (Reclamation) על ידי רוברט מוריס, נשיא גדול לשעבר ממדינת קנטקי בארצות הברית, בשנת 1868 במערת צדקיהו, והייתה מורכבת מבונים חופשים ששהו בארץ, ובאו אליה ממקומות שונים בעולם, למשל הארכאולוג צ'ארלס וורן.

בשנת 1891 נוסדה ביפו לשכת "השער של היכל שלמה" (La Port du Temple), על ידי מהנדסים צרפתיים שבאו ארצה לבנות את מסילת הברזל ירושלים-יפו, צרפה אליה יהודים וערבים מנכבדי המקום, שינתה שמה במהלך השנים ל-"ברקאי",[2] הקיימת עד היום, ונחשבת ללשכה הפעילה הוותיקה ביותר בארץ. לאחר מכן, נוסדו לשכות נוספות, שהיו תחת חסות לשכות גדולות של צרפת, סקוטלנד, טורקיה, אנגליה ומצרים.

ב-9.1.1933 הוקמה "הלשכה הגדולה הלאומית לארץ-ישראל" (על ידי 7 לשכות) ונחנכה על ידי הלשכה הגדולה הלאומית של מצרים. לא כל הלשכות שעבדו אז, השתייכו אליה. עדיין היו לשכות שעבדו תחת חסות הלשכה הגדולה של סקוטלנד, הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה, הלשכה הגדולה הסימבולית של גרמניה בניכר, ולשכות גדולות אחרות.

ב-20.10.1953 בהיכל שבבנין ימק"א ירושלים הוקמה הלשכה הגדולה למדינת ישראל, על ידי הלשכה הגדולה של סקוטלנד בראשות הנשיא הגדול לשעבר שלה, הלורד אלגין וקינקרדין (Earl of Elgin and Kincardine), ובאירוע זה התאחדו כל הלשכות הפעילות של הבונים החופשים שהיו אז בארץ (30 לשכות), והקימו את הגוף המאגד אותם, והמייצג אותם כלפי העולם. היא הוכרה על ידי למעלה מ-100 לשכות גדולות בעולם, ורקמה קשרי אחווה בכל העולם המסוני. הנשיא הגדול הראשון של הלשכה הגדולה למדינת ישראל היה שבתי לוי (לשעבר ראש עירית חיפה).

מבנה המסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המסדר הוא היררכי:

הלשכה הגדולה, מורכבת מכל האחים הסדירים במסדר שהגיעו לדרגת "נשיא". אפשר להמשיל אותה לכנסת/פרלמנט. היא מתכנסת כ-4 פעמים בשנה, מקבלת דיווחים על הנעשה במסדר ומאשרת החלטות המובאות להצבעה.

הועד הגדול, מורכבת מנושאי משרה בכירים. אפשר להמשיל אותה לממשלה. הוועד הגדול מתכנספעם בחודש או חודשיים, ודן בעניינים המובאים בפניו, ומנסח את ההחלטות שיש להביא להצבעה בלשכה הגדולה.

לועד הגדול כפופות כ-15 ועדות שונות (למשל: ועדת כספים, ועדת טקסים ועוד) המעבדות עניינים שונים שיש לטפל בהן, ומסקנותיהם מובאות לוועד הגדול לדיון, החלטה והצבעה.

לשכות המסדר (הקרויות לשכות בת), הכפופות ללשכה הגדולה למדינת ישראל, הם חלק ממסדר בינלאומי גדול, המוכר על ידי הלשכה הגדולה של אנגליה וסקוטלנד[3], כך שחבריה (הקרויים אחים) זכאים לבקר באסיפות כל הלשכות בעולם המוכרות על ידי הלשכה הגדולה של אנגליה.

בשונה ממיסדרים אחרים, הלשכות הגדולות המכירות זו בזו, לא הקימו גוף בינלאומי מאוחד. בכל מדינה בה יש לשכה גדולה, היא סוברנית על שטחה ואוטונומית. הקשר הבינלאומי האישי הוא ברמת נשיאים גדולים, במפגשים לדיון בבעיות משותפות וליצירת קשר אישי בלבד.

בראשות כל לשכה עומד נשיא ומסייעים לו "נושאי משרה" הממלאים תפקידים טקסיים וארגונים. קדנציה של נשיא ונושאי משרה היא שנתיים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכות הבת מתכנסות בדרך כלל פעם אחת בחודש ביום קבוע (למשל: יום רביעי, השני בחודש הלועזי).

התכנסות זו נקראת "עבודה" ובה מתקיימים טקסים מסוניים או דיונים מסוניים.

בנוסף, פעילות המסדר מתרכזת גם בעשייה למען הקהילה, במעורבות אישית של האחים וגם בתרומות כספיות למטרות אלו, על ידי קרנות ועמותות השייכות ללשכות המסדר. הפעילות המעשית של האחים בלשכות מתבטאת בתחומים שונים כגון: תמיכה בילדים ונוער במצוקה, נכים, חיילים, בתי אבות, בתי חולים, בתי סוהר, מלחמה בסמים, טיפוח סביבתי, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים ותמיכה במשפחות נזקקות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]