לדלג לתוכן

יעקב צבי יאליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, מקורות, סגנון מלא הערצה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה, מקורות, סגנון מלא הערצה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יעקב צבי יאליש
לידה 1777
תקל"ח
פשמישל
פטירה 1825 (בגיל 48 בערך)
ט' בניסן תקפ"ה
רישא
מקום קבורה רישא
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק אב בית דין
חיבוריו מלא הרועים
רבותיו החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מרימנוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב צבי יאליש (כתיב ארכאי, קרי: יוֹלֶס; תקל"ח, 1777, פשמישל - ט' בניסן ה'תקפ"ה, 1825, ריישא) היה רב ומקובל פולני, אב בית דין בערים שונות, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב ורישא.

יאליש נולד בתקל"ח (1777) בפשמישל שבגליציה.

רבותיו המובהקים היו המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והחוזה מלובלין. לאחר פטירתם בשנת תקע"ה היה לפעמים מסתופף בצילו של רבי נפתלי מרופשיץ.

בה'תקס"ו (1805/1806) נזכר כרב מדינוב, תפקיד בו שימש לפחות עד תקע"ח (1817/1818).

בתמוז ה'תקפ"ג (1823) חתם בתואר אב"ד גלגוב בספר "תולדות אברהם" לרבי אברהם אייזנברג.

הוא נפטר בט' בניסן ה'תקפ"א (27 או 28 במרץ 1825) בריישא, אף היא בגליציה.

ספר מלא הרועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר את הגהות "מלוא הרועים" חידושים בסוגיות הש"ס שהודפסו בסוף הש"ס, ואת הספר "מלוא הרועים" זאלקווא תקצ"ט המחולק לשני חלקים, בהם מסודרים כללי הש"ס בסדר א"ב, בחלק א' מסודרות דעות התנאים והאמוראים בכל מחלוקת שהיא, ובחלק ב' מבוארים כללי המידות והדרשות שהתורה נדרשת בהם. בזכות ספרו זה התפרסם שמו בכל העולם, הספר זכה למהדורות רבות והתחבב על הלומדים.

  • קהלת יעקב לבוב תר"ל וחלק שני שנקרא "ישרש יעקב" – שניהם על חכמת הקבלה.
  • אמת ליעקב פירוש על התורה.
  • קול יעקב- פרוש על התורה.
  • קהלת יעקב חידושי הלכות ודרושים על מסכת ברכות
  • חינוך בית יהודה חיבור על אגדות חז"ל בדרך החקירה והקבלה ועל אופני השגחת ה' על ברואיו - ורשה תרכ"ט.
  • בית ועד לחכמים - ערכים לסדר תנאים ואמוראים קראקא תרמ"ד.
  • פרשת דרכים זוטא ובו פלפולי הלכה ודרושי אגדה.
  • זכרון יעקב יהודא – דרשות מהגאון ומבנו על ראש השנה עשי"ת שבת שובה שבת הגדול הספדים וליקוטים - מונקאטש תרפ"ח.
  • שמן ששון – פירוש על ספר תהלים וכלול בו גם מאמר מלחמות ה' ובו כעין ויכוח כדי להגן על דרכי החסידות, וחידושים על מסכת פסחים שלא נדפסו בסדר הש"ס.

חיבר ספרים נוספים שעודם בכתובים:

  • "בציר אביעזר" - חידושי אגדות.
  • "נחלת יעקב" - הגהות על הש"ך.
  • חיבור עמ"ס ברכות,
  • "מנחת יעקב"
  • "פרפראות לחכמה"
  • חידושי שו"ע ופוסקים ראשונים ואחרונים
  • חידושי הנ"ך בנגלה ובנסתר
  • שו"ת
  • ביאורים על טור או"ח
  • הגהות וחידושים על תורת כהנים
  • שער רחל ולאה.

רבי אברהם אליעזר יהודא לייבוש מסטריא, וביתו רבקה לאה אשת רבי אברהם ליבר הכהן טריגאט מטארני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]