יפים ברזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יפים מטבייביץ' ברזובסקי
Ефим Матвеевич Березовский
BerezovskyEfimMatveev.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 בפברואר 1913
סאווראן, גוברניית פודוליה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 19 בדצמבר 2011 (בגיל 98)
מוסקבה רוסיהרוסיה  רוסיה
מקום קבורה Babushkinskiy Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
תקופת שירות 19351938, 19411945
דרגה מיור (ברית המועצות) מיור (רב-סרן)
תפקידים צבאיים
מפקד הסוללה ה-2 ברגימנט הארטילריה מס' 692 באוגדת ירי של הארמייה ה-38 של הצבא האדום בחזית וורונז' ולאחר מכן בחזית האוקראינית ה-1
מלחמות וקרבות
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
עיטור לנין (10.01.44)
עיטור הדגל האדום (19.01.45)
גיבור ברית המועצות (10.1.1944)
עיטור אלכסנדר נבסקי (24.02.44; מס' סידורי 7490)
2 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה בדרגה ראשונה (15.10.43); (06.04.85)
עיטור הכוכב האדום (06.05.44)
עיטור פועלי הדגל האדום
מדליית העוז (31.10.42) ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
עבודה באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית
הנצחה
אזרח מכובד של העיר לוזובאיה באובלסט של חארקוב,(כעת אוקראינה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יֵפִים מַטְבֵיֶיבִיץ' בֵרֵזוֹבְסְקִירוסית Ефи́м Матве́евич Березо́вский; ‏8 בפברואר 1913 - 19 בדצמבר 2011) היה קצין יהודי סובייטי אשר השתתף במלחמת העולם השנייה וזכה לאות גיבור ברית המועצות על חציית הנהר דנייפר והרחבת השליטה בצידו המערבי במהלך הקרבות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במשפחת איכרים יהודית. התגייס לצבא האדום מ-1935 עד 1938, לאחר מכן סיים את לימודיו במכללת הרכבות במוסקבה ב-1941 והתחיל לעבוד כמכונאי-חשמלאי ראשי בתחנת יסינובאטאיה באובלסט סטלינסקאיה (כעת אובלסט של דונצק).

גויס חזרה לצבא האדום ב-1941 והצטרף לקרבות בפברואר 1942. הצטיין בחציית הדנייפר, היה בין הראשונים לחצות את הנהר ב-28 בספטמבר 1943 קרוב לכפר ליוטז' בהיותו אז לייטננט ראשון ומפקד הסוללה ה-2 ברגימנט הארטילריה מס' 692 באוגדת ירי של הארמייה ה-38 של הצבא האדום בחזית וורונז', נתן גיבוי ליחידות אחרות והצליח להדוף 11 מתקפות נגד. על כך ב-10 בינואר 1944 הוענק לו אות גיבור ברית המועצות וכוכב הזהב מס' 2243.

סיים שרותו ב-1945 וב-1949 סיים את לימודיו במכון לנינגרד למהנדסי תחבורת הרכבות. בהמשך התגורר במוסקבה ועבד באיגוד מסחרי כלל ארצי למפעלי תוצרת חשמל-מכנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]