יצחק אלוני (שחקן)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כמו קורות חיים לא מסודרים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כמו קורות חיים לא מסודרים. | |
 | |
| לידה |
1945 (בן 79 בערך) בגדד |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-1968 |
| עיסוק | מחזאי במאי שחקו |
| מקום לימודים | סטודיו למשחק ניסן נתיב |
| https://dramaloni.wixsite.com/itzikaloni-plays | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יצחק (איציק) אלוני (נולד בשנת 1945) הוא במאי, מחזאי ושחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איציק אלוני נולד בבגדד בירת עיראק. עלה לישראל בשנת 1950, אחרי שנה באוהל, משם תשע שנים במעברת קריית נחום, ומשם לשיכוני עמידר בקרית בנימין ולצבא. אחרי שירותו הצבאי בחיל התותחנים, למד בסטודיו למשחק של "ניסן נתיב" תל אביב בשנים 1968-1965 במלגה מלאה. עשרים וארבע שנות ניסיון כשחקן מקצועי בכל תאטרוני ישראל בתפקידים מרכזיים וראשיים. במהלך השנים הקים סדנאות משחק בכל רחבי הארץ. עבד כבמאי, כתב מחזות ועיבד. כתב מספר מחזות שעלו במסגרות שונות. במשך השנים צבר מספר רב של מחזות בגרסתם הראשונה, תקצירים ורעיונות למחזות עתידיים והניחם בצד. משנת 2016 ועד 2022 החל לעבוד על שכתובם הסופי של כל מחזותיו. מחזות באורך מלא ובחלקם מחזות קצרים. את דרכו המקצועית כמחזאי/במאי החל בשנת 2017
עבודתו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלוני החל לעסוק במשחק מיד לאחר סיום לימודיו ולקח חלק בהצגות שעלו בתיאטראות הקאמרי, הבימה, יובל, החאן הירושלמי, צוותא תל אביב, לילך, בית ליסין והעירוני חיפה[1].
בין היתר שיחק במחזות הבאים:
"מושל יריחו"[2][3], "רולטה צרפתית", "הבכחאי", "חוות החיות" (הקאמרי), "המלט", "האוריסטיה" (הבימה), "המתאבד", "החמורים" (תיאטרון חיפה), "קדימה בית"ר"[4], "משחקי תיאטרון" (תיאטרון החאן), "סולומון גריפ", "המטרו האדום", "חדר ליד הים" (תיאטרון בית לסין), "טעם הדבש", "הבט אחורה בזעם", "רוזנטה חוזר משדה הקרב"[5], "חזרה בתשובה"בידור: לאן השבוע, צוותא לתרבות מתקדמת, מעריב, 24 בפברואר 1978 (צוותא) ו"אופרה שגעון"[6].
כמו כן שיחק בסרטים "עזית הכלבה הצנחנית", "מבצע יונתן", "רשות נחיתה", "חרבת חזעה", "המרגל הבלתי אפשרי" ו"מחץ הדלתא".
רשימת כל מחזותיו:
"אזור סכנה" "אחרי חצות" "איש קטן" "אקזיט" "ארונות" "בועה" "בייבי-בייבי בום-בום" "בעלי אני והכלבה" "גבר גבר" "דב שחור" "דּוֹר ויוֹל" "דרור" "האיש שבמראה" "הבית בקצה הרחוב" "הדייר" "הולכת אל האור" "הזקן והקָרטוּן או אני והזקן" "החיים בזבל" "הכלב מאוהב בי - קצר" " המהמר" "המכונית התקועה – קצר" "המעלית – קצר" "הפונדקאי" "הפחח - למגזר הדתי" "הצב" "השיכור ואשתו – קצרצר" "...ואני גם" "...והרכבת נוסעת" "ויהי היום" "זהות שאבדה" "זקנים - קצרצר" "חבלי לידה זאת לא בדיחה" "חברות טובות – קצר" "חצר אחורית" "חשד סביר" "טיול לילי - קצרצר" "טרילוגיה - פנים רבות לנישואים. זמן תרנגול. במקום אחר" "יאירה והמקוננות" "כובע כחול" "כשאורח לא בא לסעוד" "להרוג את הנמר" "לחישות מעבר לדלת" "ללא מוצא - מונודרמה" "מחוץ לחווה" "מחכה לבואו של השטן" "מישהו מסתובב בחוץ" "ממד אחר" "מעקב צמוד" "מקום ליד האגם" "מקצה העולם" "נוגע פוגע - פלאשבקים" "נסיך" "סוד הספסל בפינת הרחוב" "על הקצה" "פאפאפ" "פוֹבְּיָה אֲהוּבָתִּי" "קרול מורינגה" "רגע לפני החופה" "שירת הזמיר" "שתיקה" "חמור נשאר חמור – קצר" "סלים ולילה – קצר " "תיק טיפולים מספר 2" ארבע עשרה (15) מחזות ארוכים וקצרים מחזות לבני העדה האתיופית: "פרחים לפני הגשר" "סתם יום של חול" מחזות קצרים: "אצל הרופא" "בתחנת האוטובוס" "נסיעה לאתיופיה" "פרנג'" "שירת הקבצנים" מחזות קצרים בהשראת אגדות: "בחורה חכמה" "ההלוואה" "חכמים היזהרו במעשכם" "מעשה בסוחר" "נעירת החמור" "סיפור אהבה" "למי הנערה" "הבכייניות"
אלוני כתב שלושה מחזות שעלו על הבימות:
"הזקן והקרטוּן (cartoon)"[7] "על הקצה"[8] "מישהו מסתובב בחוץ"[9] כתב וביים/בזום (בתקופת הקורונה) לחישות מעבר לדלת בתיאטרון קרוב.
כמו כן כתב את המדריך "מאגר תרגילי הדרכה בדרמה"[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יצחק אלוני- יצחק אלוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יצחק אלוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יצחק אלוני, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- סיכוייו של שחקן צעיר בישראל, מעריב, 9 ביוני 1977
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון לב-ארי, איציק אלוני, באתר מדריך מאה שנה לתאטרון העברי
- ^ תמונה: איציק אלוני (כורע), ראובן גולדווסר ונולי עומר כ״מושל יריחו" (צילום: חיים טרגן), חדשות, 16 ביולי 1986
- ^ כדאי תיאטרון, חדשות, 8 באוגוסט 1986, המשך
- ^ מי מה מתי, מעריב, 16 ביוני 1978
- ^ מדור בידור: לאן השבוע, מעריב, 11 באוגוסט 1972
- ^ אורית הראל, שש דלתות מחפשות מחבר, מעריב, 2 באוקטובר 1987
- ^ הזקן והקרטון, באתר הבמה
- ^ על הקצה, באתר תיאטרון קרוב
- ^ מישהו מסתובב בחוץ, באתר תיאטרון קרוב
- ^ מאגר תרגילי הדרכה בדרמה, באתר הספרייה הלאומית של ישראל