תיאטרון בית ליסין

תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר

הכניסה לתיאטרון מרחוב פרישמן, לאחר השיפוץ, ספטמבר 2019
תחום	תיאטרון
מדינה
משרד ראשי	תל אביב-יפו
מייסדים	ההסתדרות הכללית יעקב אגמון
יושב ראש	דב תמרי
מנכ"ל	ציפי פינס
תקופת הפעילות	1980–הווה (כ־42 שנים)
www.lessin.co.il

סמליל התיאטרון עד 2019

שלט בכניסה לבית ליסין המחודש

הבניין הראשון של תיאטרון בית ליסין ברח' ויצמן

כרזת המחזמר "מייק" על גבי הבניין הישן של תיאטרון בית ליסין

תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר הוא תיאטרון ישראלי השוכן בתל אביב. ציפי פינס היא המנכ"לית והמנהלת האמנותית של התיאטרון, ששם דגש על מחזאות ישראלית אקטואלית במקביל לקלסיקות מן העולם.

היסטוריה

תיאטרון בית ליסין נוסד בשנת 1980 כמועדון התיאטרון של ההסתדרות הכללית באולם הקטן שברחוב ויצמן. באולם פעל "מועדון בית ליסין" ונערכו בן הופעות והצגות. מ-1980 החל לפעול כתיאטרון רפרטוארי ביוזמת יעקב אגמון, לאחר שהמבנה שופץ והותאם להפקות תיאטרון.

בשנת 1993 מונתה ציפי פינס למנכ"לית ולמנהלת האמנותית של התיאטרון, ובשנת 1995 מונה אבישי מילשטיין לתפקיד דרמטורג התיאטרון. משנת 2006 ועד 2013 שימש הלל מיטלפונקט כמחזאי הבית וכיועץ האמנותי של התיאטרון.

בשנת 2003 עבר התיאטרון לפסאז' הוד ברחוב דיזנגוף 101, למבנה בו פעל קודם לכן התיאטרון הקאמרי.

בשנת 2010 יזמה עיריית תל אביב שיפוץ וחידוש בניין התיאטרון ופסאז' הוד בתקציב של כ-110 מיליון שקלים. במסגרת השיפוץ רכשה העירייה את קולנוע הוד בקומת הקרקע ובמרתף. המתחם הפך לאולם בן 380 מקומות ישיבה, כחלק ממתחם התיאטרון. כמו כן שופץ אולם הבית של התיאטרון שבו 830 מקומות ישיבה, ונבנו מחדש האכסדרה, הבמה וחדרי האמנים, וכך גם מתקני הבמה ומערכות ההגברה והתאורה.

במהלך השיפוץ התיאטרון הציג באולמות בית ציוני אמריקה, מוזיאון א"י ובית החייל בת"א, וכן ברחבי הארץ.

בספטמבר 2019 נחנך המשכן החדש עם המחזה "משפחה חמה" מאת ענת גוב. החל בדצמבר 2019 נקרא התיאטרון על שמו של איש העסקים הישראלי ברוך איבצ'ר, לאחר שהעביר תרומה של 25 מיליון ש"ח, מאז קרוי בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר.

עמותת תיאטרון בית ליסין בדיזינגוף המנהלת את התיאטרון היא תאגיד עירוני הנמצא בבעלות עיריית תל אביב-יפו וההסתדרות הכללית. החל משנת 2004 יו"ר העמותה הוא עוזי ברעם.

חזון אמנותי

במהלך השנים העלה התיאטרון יותר מאלף הצגות ומחזות אירופיים ואמריקניים מודרניים-עכשוויים וכן הצגות מקור. ברוח חזונה האמנותי של ציפי פינס החל התיאטרון לשים דגש על יצירות ישראליות-מקוריות, שרובן משקפות את המצב החברתי-פוליטי בישראל.

מדי שנה מעלה התיאטרון 12-10 הפקות חדשות, בהן לפחות 4-3 פרמיירות של מחזות ישראלים חדשים. שאר הרפרטואר מורכב ממחזות אקטואליים מהתיאטרון העולמי ועיבודים חדשים לקלאסיקות וקלאסיקות מודרניות.

בדצמבר 2013, הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה כנגד תיאטרון בית ליסין והמחזאי הלל מיטלפונקט בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענת התובע, המחזאי רון גואטה, מחזהו של הלל מיטלפונקט, "מקסי ואני" הועתק מהמחזה שלו "אדמונטון" שבו צפה מיטלפונקט בהיותו מחזאי הבית של בית ליסין ושופט מטעם התיאטרון בתחרות לגילוי מחזות חדשים שהתקיימה במסגרת פסטיבל "פותחים במה" 2010. התביעה נתמכה בחוות דעת של הפרופסור לתיאטרון שמעון לוי ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב לשעבר. בחוות הדעת כתב פרופ' לוי: "להערכתי, זה מקרה ברור ומוכח של גנבה ספרותית" וכן: "מקריאה בשני המחזות עולה בבירור שמיטלפונקט נטל מיצירתו המקורית של גואטה את הרעיון העיקרי, את התמה, את מרכיבי העלילה, את הקונפליקטים, את הדמויות, ועוד כהנה וכהנה מרכיבים טקסטואליים, מבניים ותמטיים במרקם הדרמטי".

בין ההפקות הבולטות שעלו במאה ה-21 בתיאטרון:

• "אבודים ביונקרס" מאת ניל סיימון ובכיכובה של זהרירה חריפאי.
• "תפוחים מן המדבר", "רוחל'ה מתחתנת", "האורחת" ו"סינית אני מדברת אליך" מאת סביון ליברכט.
• "קפה ערבה" מאת גורן אגמון ובכיכובם של יורם טולדנו, אסי לוי ועליזה רוזן ו"עלמה ורות" בכיכובה של יונה אליאן.
• "מייק", מחזמר העוסק בסיפור חייו של מייק בראנט, בהשתתפותם של דן שפירא, מיה דגן, יונה אליאן ושלמה וישינסקי.
• "אחרון ימיה" מאת גדי ענבר ובכיכובם של מרים זהר ואילן דר.
• "מכולת" מאת הלל מיטלפונקט ובכיכובה של תיקי דיין (קופרודוקציה בשיתוף התיאטרון הקאמרי).
• "אחים בדם", מחזמר מאת וילי ראסל.
• "חתולה על גג פח לוהט" ו"ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס.
• "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" עיבוד מאת סיימון סטיבנס לרומן באותו השם מאת מארק האדון.
• "המוגבלים" מאת גור קורן.
• "האבא" מאת פלוריאן זלר ובכיכובו של ששון גבאי.
• "החדר האחורי" מאת עדנה מזי"א.
• "אהבת מוות" מאת ענת גוב בכיכובה של ליליאן ברטו.
• "פולישוק" מאת שמואל הספרי בכיכובו של ששון גבאי.
• "הקומה השלישית" מאת דפנה אנגל מחרז, על פי סיפור של אשכול נבו בכיכובם של יונה אליאן ואילן דר.
• "מלך הכלבים" מאת יואב שוטן-גושן ועירד רובינשטיין, עיבוד חדש למחזה "מאטקע (מוטקה) גנב" מאת שלום אש.
• "הסודות" מאת הדר גלרון, בהשראת התסריט של הסרט "הסודות" שכתבו הדר גלרון ואבי נשר.
• "משפחה חמה" מאת ענת גוב ובכיכובה של תיקי דיין.
• "היורשת" מאת גורן אגמון ובכיכובה של רבקה מיכאלי.
• "הגלולה" מאת רוני סיני ובכיכובם של רבקה מיכאלי ושלמה וישינסקי.
• "אפס ביחסי אנוש" מחזה מוזיקלי מאת אורן יעקובי. מבוסס על הסרט המצליח שכתבה טליה לביא.
• "עבדאללה שוורץ" מאת רמי ורד
• "לעבור את הקיר" מאת אורן יעקובי על פי סרטה של רמה בורשטיין.

ראו גם

• בית ליסין הבניין הראשון של התיאטרון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תיאטרון בית ליסין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר
• סרטונים בערוץ של תיאטרון בית ליסין, באתר יוטיוב
• מיכאל יעקובסון, המאבק המשפטי שבדרך: חידוש תיאטרון בית ליסין, באתר Xnet‏, 29 בדצמבר 2011
• מאיה נחום שחל, ציפי פינס: "אולי היינו טובים מדי", באתר כלכליסט, 9 במאי 2012
• טלי חרותי-סובר, "180 שקל ליום חזרות" פערי השכר העצומים בעולם התיאטרון נחשפים, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2016
• נעמה ריבה, "זה היה סיוט, סיוט". קבלו בתשואות את תיאטרון בית ליסין החדש, באתר הארץ, 7 ביולי 2019
• יאיר אשכנזי, ציפי פינס הפכה את בית ליסין להצלחה מסחרית, אבל באיזה מחיר?, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2019