יצחק ברוידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר יצחק דוד בְּרוֹיְדֶה (לעתים בכתיב יידי: ברוידע; בכתיב לועזי: Isaac David Broydé;‏ 23 בפברואר 1867, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית15 באפריל 1922,‏[1] ניו יורק) היה מזרחן, ערביסט וספרן יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפּוֹרוֹזוֹבוֹ (Porozowo)‏[2] שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) בשנת 1867. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה בגרודנו, נסע ב-1883 לפריז, שם למד בסורבון, וקיבל דיפלומה מבית הספר לשפות המזרח (École spéciale des Langues orientales; אקול ספסיאל דה לאנג אוריינטאל) ב-1892, ומהמחלקה למדעי ההיסטוריה והפילולוגיה של האקול פראטיק דה אוטז אטיד (École pratique des hautes études) ב-1894.

שימש מזכירו של המזרחן היהודי-גרמני-צרפתי יוסף דֶרֶנְבּוּרג מ-1890 ועד מותו של האחרון ב-1895, אז התמנה על ידי ועדת הפרסומים של "כל ישראל חברים" לאחד מחברי הצוות שהמשיך במלאכת ההוצאה לאור של כתבי סעדיה גאון שבה החל דרנבורג. באותה שנה התמנה לספרן ב"כל ישראל חברים", ושימש במשרה זו עד 1900. אז נסע ללונדון, ובמהלך שהותו הקצרה שם קטלג את ספרייתו של הסופר, ההיסטוריון ואוסף כתבי היד היהודי-אנגלי אלקן אדלר. בהמשך אותה שנה נסע ברוידה לניו יורק כדי להשתתף בכתיבת ועריכת האנציקלופדיה היהודית, ונשאר בארצות הברית. שם גם עבד כספרן ומקטלג במחלקה היהודית של ספריית העיר ניו יורק. כן פרסם מאמרים בכתבי העת המדעיים בנושאי יהדות Revue des Études Juives ו-Jewish Quarterly Review.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר תורות הנפש [Les réflexions sur l’âme] לרבנו בחיי בן יוסף הדַין הספרדי, נעתק בפעם ראשונה לשפתנו מכ"י ערבי ישן נושן שנמצא בבית עקד הספרים הלאומי בפריז על ידי יצחק דוד ברוידע בהרב ר’ שלמה זלמן, פריז: דפוס לעווינזאהן, תרנ"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך הפטירה המדויק ע"פ: Library journal, Vol 47, 1922, p. 520.
  2. ^ ע"פ מקורות אחרים: בעיירה זֶלְוָוה (Zelva).