יצחק פיצ'ניק (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי/האדמו"ר מברזנה
ר' יצחק הלוי פיצ'ניק
פטירה ט"ו באלול תרכ"ה
מקום מגורים סטולין-ברזנה
מקום פעילות ברזנה
תחומי עיסוק חסידות, נסיעות לחסידיו
רבותיו אביו
בת זוג פיצ'ניק
אב ר' יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק
אם בת ר' לייב מסטולין
צאצאים הרב יוסף הלוי פיצ'ניק (כיהן כאדמו"ר השלישי מברזנה)
אדמו"ר ברזנה ה־דור שלישי (אביו היה הרבי מברזנה הראשון בנו של מייסד חסידות סטפין)
→ אביו, ר' יחיאל מיכל הלוי, הרבי מברזנה הראשון
ר' יוסף הלוי פיצ'ניק מברזנה ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ר' יצחק הלוי פיצ'ניק (?-ט"ו באלול תרכ"ה, 1865) היה האדמו"ר השני של חסידות ברזנה. כיהן בחבל ווהלין כאדמו"ר בעיירה ברזנה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק היה בנו של רבי יחיאל מיכל הלוי מברזנה, מייסד חסידות ברנזה, ונכדו של רבי דוד מסטפין תלמידם הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש. הוא מיוחס גם לבעל טורי זהב ולרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. רבי יצחק נישא לבת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל.

רבי יצחק הגיע, יחד עם אביו רבי יחיאל לעיר ברזנה לפי הזמנת הפריץ המקומי (והבטחה מצידו לסייע בבנית בית מדרש), והחלו למשוך אליהם המונים מכל הסביבה.

רבי יחיאל ובנו רבי יצחק ישבו גם שם על התורה ועל העבודה, אך עם פטירת אביו יצא ר' יצחק מכליו, והחל לפעול לביסוס והרחבת שושלת ברזנה. חסידיו נאמדו באלפים, וכללו בעיקר המוני עם. רבי יצחק היה מרבה בנסיעות אל חסידיו.

לרבי יצחק נולד בן בשם יוסף.

רבי יצחק נפטר בט"ו אלול שנת תרכ"ה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרעייתו בת רבי אהרן מטשרנוביל, נולד לו ילדיו:

  • הרב יוסף הלוי פיצ'ניק[1] - היה האדמו"ר השלישי מברזנה. נולד כנראה בברזנה, שם גם כיהן בתפקידו. למרות גילו הצעיר העטירוהו באגדות מופלאות מגדולי מנהיגי יהדות ווהלין בדורו.
  • נכדו, הרב אברהם שמואל הלוי פיצ'ניק בנו של הרב יוסף הלוי פיצ'ניק, מילא את מקום אביו בעיירה ברזנה שבווהלין.
  • נינו שנקרא על שם בנו היה ר' יצחק הלוי פיצ'ניק (השני) מברזנה שמילא את מקום אביו ר' אברהם שמואל בברזנה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אהרן הלוי פיצ'ניק, כרוניקה של שושלת חסידית אחת, בתוך: שנה בשנה, היכל שלמה, ירושלים תשכ"ז, עמ' 396-379.
  • הרב אהרון הלוי פיצ'ניק, ספר מטה אהרון : מגילת יוחסין למשפחות פיצ’ניק, ספרד, צוקרמן... ושאר המשפחות שנמשכות יחוסיהן עד רבי נחום מטשרנוביל... ולמעלה בקודש עד רש"י ודוד המלך, ירושלים תש"ם, עמ' 5–11, 25, 26.
  • הרב ד"ר יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור : חלק ראשון - מהבעש"ט ועד לדור החמישי, ירושלים תשנ"ה, עמ' 170.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: פיטשעניק, פעטשעניק.