יחיאל מיכל מזלוטשוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
תאריך לידה ה'תפ"ו
מקום לידה ברודי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה כ"ה באלול ה'תקמ"ו (בגיל 60 בערך)
מקום פטירה יאמפיל (מחוז חמלניצקי) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ברודי, קאלק, זלוטשוב, יאמפולי
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו הבעל שם טוב
המגיד ממזריטש
תלמידיו רבי משולם פייבוש הלר, רבי חיים טירר, רבי דוד שלמה אייבשיץ ורבי מרדכי מנישכיז.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1] - כ"ה באלול ה'תקמ"ו; 17261786), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברודי בשנת ה'תפ"ו. אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין ואבי סבו היה רבי רבי משה מסווירז'.

נישא למרים בת רבי מאיר פופריש. לאחר פטירת הבעל שם טוב למד רבי יחיאל מיכל אצל המגיד ממזריטש. הצטיין בכשרון דרשני רב, ושמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד. הוא נעשה כמגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפיל נהג להתפלל מאוחר וטען כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותם למקורם. באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעשירות ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'. שימש כמגיד בזלוטשוב עד פטירתו וקבורתו ביאמפיל (ימפולי) בכ"ה באלול ה'תקמ"ו.

המגיד מזלאטשוב לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם.

תלמידיו הבולטים היו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר, רבי משולם פייבוש הלר, רבי דוד שלמה אייבשיץ, ורבי מרדכי מנישכיז.

ניגוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם נקרא "התעוררות רחמים רבים". החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני אלוהים. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".

בשנת תשע"ד יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

יחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה רבי יצחק מדרוהוביץ', תלמידו של הבעל שם טוב. אביו של רבי יצחק היה רבי יוסף מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת". אמו של רבי יצחק הייתה יענטה שכונתה "יענטה הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'. סבו של רבי משה היה רבי יצחק חיות (רח"צ - ש"ע), רבה של פראג, גיסו של המהר"ל מפראג, ומחבר ספר "אפי רברבי". על פי מסורת משפחתית ר' יחיאל מיכל היה נצר למשפחה מיוחסת מגליציה, שחיה ופעלה בעיירה ברודי ובסביבותיה. במסורות המשפחה מיוחסת ראשית השושלת לר' יצחק חיות, (רצ"ח--ש"ע 1610--1538) רב מפראג, שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[2].. בשם ר' יוסף מימפלא, בכור בניו של ר' יחיאל מיכל, מובא כי שבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. קשה להבחין במסורות אלה בין עובדות היסטוריות לבין סיפורי שבחים. מוצאו של ר' יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לקשור את בית זלוטשוב למסורת מהימנה ומקודשת. הערכה זו באה לביטוי בכינוי 'בן של קדושים צדיק בן צדיק' שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו לו חמשה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמשה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמשה חומשי תורה"[דרוש מקור].

  1. רבי יוסף מיאמפולה. אבי שושלת יאמפולה
  2. רבי מרדכי מקרמניץ
  3. רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[3] אבי חסידות ראדוויל.
  4. רבי משה מזוועהיל, מייסד חסידות זוועהיל
  5. רבי בנימין זאב וואלף מזבאריז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרסה אחרת מוסרת:ה'תצ"א.
  2. ^ ראו כאן.
  3. ^ הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של ר´ יצחק מראדויל.