הבעל שם טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

{{רב |כיתוב= |תאריך לידה=סביבות 1690 |תאריך לידה עברי=בין ת"נ ל-ת"ס |מקום לידה= Flag of Moldavia.svg ספר נסיכות מולדובה, על גבול פודוליה |מקום פטירה=Chorągiew królewska króla Zygmunta III Wazy.svg מז'יבוז', וויוודת פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי |תאריך פטירה עברי=ו' בסיוון ה'תק"ך |מקום פעילות=פודוליה |השתייכות=[[תנועת הgehheeeg |תלמידיו=דב בער ממזריטש, יעקב יוסף מפולנאה }} רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טובר"ת: בעש"ט; בין ת"נ ל-ת"ס, 1690 ל-1700ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) הוא אבי תנועת החסידות.

הוא נגר בפורטנייט ומנצל באגים עם דאבל בארל

ליאור כהן הומוווו ונגר בפורטנייט


הבעש"ט ראה חשיבות רבה באותיות ובדיבור, ככלי להתגלות אלהית. הוא לימד את תלמידיו להתעמק באותיות המרכיבות כל מילה, במילה ("תיבה") עצמה, וכן באות א' המרכיבה לשיטתו כל הברה והברה, כדי לחשוף את האלוקות המתגלה בהן.

סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד ארכיון #1995

הדרכות אחרות שלו עוסקות ב"העלאת מחשבות זרות". לשיטתו, אין לדחות "מחשבות זרות" העולות לאדם בזמן התפילה או לימוד התורה, אלא לזהות את היסוד ("הניצוץ") החיובי, האלהי, החבוי בהם, ולהעלות אותו לשורשו.

עוד הדרכה מרכזית שלו היא ההתרחקות מסגפנות, ו"עבודה בגשמיות", דהיינו עבודת ה' בשיתוף הגוף. באגרת שכתב לתלמידו, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הוא דרש את הפסוק "ומבשרך לא תתעלם", שאסור לו לאדם להתעלם מגופו, אלא עליו להעלות גם את הגוף לעבודת ה'. "עבודה בגשמיות", כוללת גם עבודת ה' בתחום החולין - כגון בעת משא ומתן. חלק מהתורות המובאת בעניין בשמו מציגות את ה"עבודה בגשמיות" בדיעבד וחלקן כלכתחילה. עבודת ה' בגשמיות משתלבת עם העיקרון של "מלוא כל הארץ כבודו", שביקש הבעש"ט להנחיל לתלמידיו. תחת הסיגופים הנחה הבעש"ט להרבות בטבילה במקווה. את הטבילה ראה הבעש"ט לא כהכשרה לדבר מצווה, אלא כעניין מהותי ודרך לדבוק באל.

הדרכות אחרות שלו נוגעות לייחודים קבליים שונים אותם הוא ביקש להחיל גם על חיי החול - יחוד בדיבור (גם דיבורי חול), ייחודים המגינים מפני צרות, ועוד. הבעש"ט חיבר כמה כוונות בסגנון לוריאני, בהן מפורסמות כוונותיו לטבילה במקווה שנשמרו בסידור רבי שבתי מרשקוב

עוד לימד הבעש"ט שקודם הגאולה הכללית, חייב אדם לגאול את עצמו. "הגאולה הפרטית" היא מן המצרים האישיים של כל אדם, צרותיו ופחדיו. אם ידע לזהות את הבורא בכל נקודות החושך של חייו - יגאל את עצמו ויתרום לגאולת הכלל. נאמר בשמו כי כל אדם צריך לבנות את "קומת משיח השייכת לנשמתו"[1].

באיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בשנת ה'תק"ז (1747), ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: "ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה".

תלמידיו המפורסמים ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש המשוחזר של הבעל שם טוב בשנת תש"ע

בין תלמידיו המפורסמים:

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, רבי צבי, ובתו, אדל. רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז' היו בניה של אדל. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי נחמן מברסלב.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעל שם טוב לא חיבר ספרים, אך בידינו שלוש איגרות שכתב. תורות בשמו מופיעות בספרי תלמידיו. המלקט הגדול של תורותיו הוא הרב יעקב יוסף מפולנאה, ששיבץ מאות רבות מאמרותיו בתוך ספריו "תולדות יעקב יוסף", "צפנת פענח" ועוד. מקורות אלו ואחרים לוקטו בספרים "כתר שם טוב" (נדפס לראשונה בזאלקווא תקנ"ד).

החיבור "צוואת הריב"ש", למרות שמו, לא נכתב בידי הבעש"ט. מקור החיבור, שראה אור בה'תקנ"ג (1794), בבית המדרש של תלמידו הבולט, המגיד ממזריטש.

בשנת תרצ"ח יצא בלודז' האוסף הגדול ביותר של האמרות המיוחסות לו, "בעל שם טוב" (מכונה: "בעל שם טוב על התורה"). המחבר מונה שם מאתים ועשרה ספרים שמהם ליקט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר שטיינמן, רבי ישראל בעל שם טוב, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך
  • שמעון דובנוב, תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז
  • חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - הבעל שם טוב, קה"ת
  • גרשם שלום, "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, דברים בגו, תל אביב: עם עובד, 1975, עמ' 287–324
  • רחל אליאור, ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית תרביץ סה,ד (תשנ"ו) עמ' 671–709 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ח-1998
  • עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס-2000
  • משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999
  • שלמה אביש, קורות חייו המקוריים של רבן של ישראל ה"בעל שם טוב הקדוש" זי"ע: תלמידיו ומקורביו של רבינו הבעל שם טוב הקדוש וסדר התקרבותם, סדרה של 18 פרקים בתוך: היכל הבעש"ט תשס"ג-תשס"ט.
  • אברהם חיים רובינשטיין, שבחי הבעש"ט (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2005
  • נתנאל לדרברג, סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007
  • גדליה נגאל, הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות, ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח
  • רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד
  • רועי הורן (עורך), הבעל שם טוב, האיש שבא מן היער, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

מאמרים

מידע נוסף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב הבעל שם טוב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן