הבעל שם טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבעל שם טוב
Besht Signature.jpg
חתימתו של הבעל שם טוב
תאריך לידה בין ת"נ ל-ת"ס
תאריך פטירה ו' בסיוון ה'תק"ך
תאריך לידה לועזי בין 1690 ל-1700
תאריך פטירה לועזי 21 במאי 1760
השתייכות תנועת החסידות
נושאים בהם עסק מייסד תנועת החסידות
תלמידיו המגיד ממזריטש

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טובר"ת: בעש"ט, נהגה: "בֵּשְט"; בין ת"נ ל-ת"ס, (בין 1690 ל-1700) – ו' בסיוון ה'תק"ך (21 במאי 1760)) היה אבי תנועת החסידות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות חייו של הבעל שם-טוב אינן ידועות במדויק, והמקור הישיר המפורסם ביותר על אודות מהלך חייו הוא "שבחי הבעל שם טוב" - קובץ הגיוגרפי שנדפס בשנת ה'תקע"ה (1815). בכמה מקורות מצוין שהבעל שם טוב נולד באוקופ, אותה מזהה משה רוסמן כאוקופי סווייאטי טרויצי הסמוכה לקמניץ-פודולסקי[1]. יש הסוברים שהוא נולד בעיירה טלוסטה שבחבל גליציה[2].

תאריך לידתו אף הוא נתון במחלוקת. לפי מסורת מאוחרת של חב"ד, תאריך לידתו הוא בי"ח באלול ה'תנ"ח, אך מקורות אחרים מציינים את שנת ה'ת"ס כשנת לידתו‏[3], ולפי מסורת קדומה יותר, מרבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון), הוא נולד בשנת ה'ת"נ[4].

על פי המסופר, ישראל התייתם מהוריו בגיל צעיר. הוא אהב לצאת לשדה ולצפות בטבע, בתוך כך הכיר את הצמחים ואת סגולותיהם הרפואיות. נשא אישה מבנות המקום באוקופ, והתמנה לשמש בבית המדרש העירוני. אחר זמן קצר נפטרה אשתו ולא הותירה ילדים. הוא שימש באותן שנים גם עוזר למלמדי תינוקות, ובתקופה מסוימת שימש כשוחט בעיירה קשילוביץ הסמוכה ליזלוביץ. אחרי שהתאלמן עבר לגור בברודי, ושימש שם כמלמד תינוקות. שם נישא לחנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. אחרי נישואיו אלו עבר לגור סמוך לקיטוב, והתבודד שנים אחדות בהרים שבין קיטוב לקוסוב. אחר כך עבר לטלוסט ומשם לכפרים נוספים.

באותה תקופה פרח אצל יהודי מזרח אירופה העיסוק בקבלה. מקורות פריחה זו היו התסיסה המשיחית השבתאית ותורת האר"י שהגיעה למזרח אירופה.

בחייו כונה "רבי ישראל בעל שם", כינוי שהצביע על עיסוקו כבעל שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, בקבלה מעשית בהשבעות ובקמיעות. כמקובל, הדגיש את הדבקות עם הבורא והעלאת העולם כולו לשורשו העליון. בכמה מקרים מסופר שפעל להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים.

הבעל שם טוב פעל בעיקר בפודוליה, אז מחוז בדרום ממלכת פולין (כיום מרכז אוקראינה). עד לשנת ה'ת"ק (1740), התגורר בטלוסט, ובשנת ה'ת"ק (1740) עבר לעיירה מז'יבוז'.

אחת מרשימות משלמי המסים בעיירה מז'יבוז, משנת 1758, "בעל שם" מודגש.

עד לא מכבר היו חסרות הוכחות היסטוריות ביחס לבעש"ט, מעבר למצבתו וכתבי תלמידיו. בשנות השמונים של המאה ה-20 מצא משה רוסמן בארכיון העיירה מז'יבוז, את הכיתוב "בעל שם, דוקטור" כמי שנפטר מתשלום מסים, ועמו מופיעות דמויות נוספות הנזכרות ב"שבחי הבעל שם טוב". הוא נזכר ברצף עד 1760 שבה שמו חסר‏[5].

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד ארכיון #1995

(מולטימדיה)

"ניגון הבעל שם טוב"
ניגון שהלחנתו מיוחסת לבעש"ט
לעזרה בהפעלת הקבצים

הבעש"ט לא כתב את תורתו. מעט מדברי תורתו והנהגותיו נרשמו על ידי תלמידיו ונדפסו בספריהם ובספרי תלמידיו תלמידיו. תורות אלו מגוונות ולעתים נראות כסותרות. יש התולים זאת בכך שהוא שינה את הדרכותיו עם השנים או שהנחה תלמידים שונים באופן שונה.

הבעש"ט ראה חשיבות רבה באותיות ובדיבור, ככלי להתגלות אלהית. הוא לימד את תלמידיו להתעמק באותיות המרכיבות כל מילה, במילה ("תיבה") עצמה, וכן באות א' המרכיבה לשיטתו כל הברה והברה, כדי לחשוף את האלוקות המתגלה בהן.

הדרכות אחרות שלו עוסקות ב"העלאת מחשבות זרות". לשיטתו, אין לדחות "מחשבות זרות" העולות לאדם בזמן התפילה או לימוד התורה, אלא לזהות את היסוד ("הניצוץ") החיובי, האלהי, החבוי בהם, ולהעלות אותו לשורשו.

עוד הדרכה מרכזית שלו היא ההתרחקות מסגפנות, ו"עבודה בגשמיות", דהיינו עבודת ה' בשיתוף הגוף. באגרת שכתב לתלמידו, ר' יעקב יוסף מפולנאה, הוא דרש את הפסוק "מבשרך אל תתעלם", שאסור לו לאדם להתעלם מגופו, אלא עליו להעלות גם את הגוף לעבודת ה'. "עבודה בגשמיות", כוללת גם עבודת ה' בתחום החולין - כגון בעת משא ומתן. חלק מהתורות המובאת בעניין בשמו מציגות את ה"עבודה בגשמיות" בדיעבד וחלקן כלכתחילה. עבודת ה' בגשמיות משתלבת עם העיקרון של "מלוא כל הארץ כבודו", שביקש הבעש"ט להנחיל לתלמידיו. תחת הסיגופים הנחה הבעש"ט להרבות בטבילה במקווה. את הטבילה ראה הבעש"ט לא כהכשרה לדבר מצווה, אלא כעניין מהותי ודרך לדבוק באל.

הדרכות אחרות שלו נוגעות לייחודים קבליים שונים אותם הוא ביקש להחיל גם על חיי החול - יחוד בדיבור (גם דיבורי חול), ייחודים המגינים מפני צרות, ועוד. הבעש"ט חיבר כמה כוונות בסגנון לוריאני, בהן מפורסמות כוונותיו לטבילה במקווה שנשמרו בסידור ר' שבתי מרשקוב. 

עוד לימד הבעש"ט שקודם הגאולה הכללית, חייב אדם לגאול את עצמו. "הגאולה הפרטית" היא מן המצרים האישיים של כל אדם, צרותיו ופחדיו. אם ידע לזהות את הבורא בכל נקודות החושך של חייו - יגאל את עצמו ויתרום לגאולת הכלל. נאמר בשמו כי כל אדם צריך לבנות את "קומת משיח השייכת לנשמתו"[דרוש מקור].

באיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בשנת ה'תק"ז (1747), ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: "ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה".

סידור הבעש"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו המפורסמים ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש המשוחזר של הבעל שם טוב כיום

בין תלמידיו המפורסמים:

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, רבי צבי, ובתו, אדל. רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב ורבי ברוך ממז'יבוז' היו בניה של אדל. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי נחמן מברסלב.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

BaalShemMatzeivoh.JPG
Beshttomb1.jpg
המצבה על קבר הבעש"ט, לפני ואחרי השיפוץ ב-2008.

בסוף ימיו היה עד לפרשת יעקב פרנק וכיתתו, שהתרחשה בסמוך לו והסעירה את העולם היהודי. במקורות חסידיים קושרים את פטירתו לפרשה זו, ולמאבק שניהל הבעש"ט נגד אנשי הכת‏[6].

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ה'תק"ך (1760). התאריך המקובל אצל רבים, וכך הוכיח הד"ר יצחק אלפסי מכתב יד שנכתב סמוך לתאריך הפטירה, הוא שהיה זה ביום א' של חג השבועות (ו' בסיוון). לעומת זאת, ישנם הטוענים שפטירתו הייתה ביום ב' של חג השבועות (ז' בסיוון). (יום טוב שני של גלויות)

לאחר פטירתו שימש בנו, רבי צבי, מנהיג עדת החסידים למשך שנה. ביום השנה הראשון לפטירתו של הבעש"ט, בחג השבועות ה'תקכ"א, ביושבו עם חבריו סביב השולחן, אמר ר' צבי כי אביו נגלה אליו בחלום ואמר לו כי רבי דוב בער יהיה המנהיג מעתה. רבי דב בער העביר את מרכז החסידות למזריטש.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 ביקר במזיבוז יצחק הכטמן, סגן יו"ר הקהילה היהודית במונטריאול. הוא מצא את קברו של הבעש"ט לפי תיאורים של בית הקברות הישן. למרות אי מתן אישור מהשלטונות, חידשה משפחת ליפיצקי את המצבה. לאחר 1991 בנתה חברת "דרך צדיקים" אוהל על הקבר וכן בית מלון ("הכנסת אורחים") ובית מדרש לעולים לרגל.

בסמוך לבעל שם טוב קבורים גם בתו ונכדתו, וכן מתלמידיו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעל שם טוב לא חיבר ספרים, אך בידינו ארבע איגרות שכתב. תורות בשמו מופיעות בספרי תלמידיו. המלקט הגדול של תורותיו הוא הרב יעקב יוסף מפולנאה, ששיבץ מאות רבות מאמרותיו בתוך ספריו "תולדות יעקב יוסף", "צפנת פענח" ועוד. מקורות אלו ואחרים לוקטו בספרים "כתר שם טוב" (נדפס לראשונה בזאלקווא תרנ"ד).

החיבור "צוואת הריב"ש", למרות שמו, לא נכתב בידי הבעש"ט. מקור החיבור, שראה אור בה'תקנ"ג (1794), בבית המדרש של תלמידו הבולט, המגיד ממזריטש.

בשנת תרצ"ח יצא בלודז' האוסף הגדול ביותר של האמרות המיוחסות לו, "בעל שם טוב על התורה". המחבר מונה שם מאתים ועשרה ספרים שמהם ליקט את תורת הבעש"ט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר שטיינמן, רבי ישראל בעל שם טוב, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ה'תש"ך
  • שמעון דובנוב, תולדות החסידות: על יסוד מקורות ראשונים, נדפסים וכתבי יד (הדפסה ג'), תל אביב: דביר, תשכ"ז
  • חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - הבעל שם טוב, קה"ת
  • גרשם שלום, "דמותו ההיסטורית של ר' ישראל בעל-שם-טוב", בתוך: הנ"ל, דברים בגו, תל אביב: עם עובד, 1975, עמ' 287–324
  • רחל אליאור, ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית תרביץ סה,ד (תשנ"ו) עמ' 671-709
  • עמנואל אטקס, תנועת החסידות בראשיתה, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ח-1998
  • עמנואל אטקס, בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה, הנהגה, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תש"ס-2000
  • משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות (תרגם מאנגלית: דוד לוביש), ירושלים: מרכז זלמן שזר, 1999
  • אברהם חיים רובינשטיין, שבחי הבעש"ט (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2005
  • נתנאל לדרברג, סוד הדעת – דמותו הרוחנית והנהגתו החברתית של רבי ישראל בעל שם טוב (עורך הסדרה: עמית עסיס), הוצאת ראובן מס, 2007
  • גדליה נגאל, הבעש"ט: אגדות, אפולוגטיקה ומציאות, ירושלים: המכון לחקר הספרות החסידית, תשס"ח
  • רחל אליאור, ישראל בעל שם טוב ובני דורו, מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, ירושלים: כרמל תשע"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

מאמרים

מידע נוסף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבחי הבעש"ט, אות ג; ראו משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 87 הערה 1
  2. ^ ר' יוסף לוינשטיין רבה של סרוצק, במכתב לר' אברהם כהנא, קובץ נחלת צבי, יד
  3. ^ ש' דובנוב, תולדות החסידות, תל אביב תשל"ה, עמ' 42-43
  4. ^ "אמרי קודש" שנכתבו על ידי בנו, לי"ט בכסלו. גם אהרון מרקוס, בספר החסידות, בני ברק תש"ם, עמ' 13, נוקט את שנת הלידה 1690
  5. ^ משה רוסמן, "הבעש"ט מחדש החסידות", עמ' 206 והלאה
  6. ^ ראו במוסף "תורני" של העיתון המבשר, 14.5.2010, וכתבה נוספת במוסף המיוחד על הבעש"ט שצורף לגיליון המבשר בערב חג השבועות, 18.5.10.
תקופת חייו של הרב הבעל שם טוב על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן