לדלג לתוכן

היקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יקום)
המונח "קוסמוס" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קוסמוס (פירושונים).
השדה האולטרה-עמוק של האבל (HUDF) התמונה המעמיקה ביותר של היקום כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. רוב האובייקטים הנצפים בתמונה למעט כמה כוכבי-חזית הם גלקסיות. על פי מדידות שנעשו בעקבות התמונה הזו, מספר הגלקסיות ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון.

היקום הוא כל החלל והזמן. הוא מכיל את כל התהליכים הפיזיקליים והקבועים הקוסמיים וכל האנרגיה והחומר שנוצרו, מחלקיקים אלמנטריים ועד צבירי גלקסיות. גילו של היקום מוערך ל-13.787±0.020 מיליארד שנים. היקום מתפשט, וכתוצאה מכך קרינה אלקטרומגנטית שיצאה ממנו מיד לאחר היווצרותו והגיעה אלינו, נמצאת בהווה במרחק של 46.5 מיליארד שנות אור מאיתנו, שהוא יותר מגיל היקום. הכדור הדמיוני ברדיוס זה נקרא היקום הנצפה.

תכונות היקום, עברו ועתידו הם בתחומי העיסוק הקוסמולוגי, הפילוסופי והאסטרופיזיקלי, והן מעסיקות את המין האנושי מאז ומתמיד.

ככל הנראה כל התרבויות האנושיות יצרו מודלים של ראשית היקום. כל המודלים הללו אינם מתיישבים עם הידע המדעי בן-ימינו אודות היקום.

מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום

מקורה של המילה העברית המודרנית יקום בפרשת נח (פרק ז') ”וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ... וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ”, שבה מצומצם המושג לעולם החי בלבד.

מיתולוגיה, דת ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיונות הראשונים לטפל במבנה היקום, ובפרט באופן בריאתו, נעשו במסגרת המיסטית של המיתולוגיות והדתות השונות. שאלות על מהותו של היקום עמדו במרכזה של הפילוסופיה הקלאסית, שראתה אותו כמקום לכל העצמים וההתרחשויות.

אסטרונומיה וקוסמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לפני כמה מאות שנים סברה כל האנושות שליקום יש מרכז והוא הארץ (זה יסוד התפיסה הגאוצנטרית), שמרכיביו השניים בחשיבותם הם השמש והפלנטות, וכל שאר מרכיביו הם שאר הכוכבים.[1] בעקבות מחקריהם של האסטרונומים קפלר, גלילאו ואחרים, התקבל מודל חדש – השמש היא מרכז היקום.[2] נדרש שכלול משמעותי של אמצעי התצפית, כדי למקם את מערכת השמש במקומה השולי למדי בתוך הגלקסיה ולגלות שהערפיליות, שנחשבו עד אז למצבורי גז בתוככי הגלקסיה, הן למעשה גלקסיות נבדלות, המרוחקות מאתנו מיליוני שנות אור לפחות. שוליותו של מקומה של מערכת השמש בתוך הגלקסיה, שהיא עצמה חלק מקבוצת גלקסיות המורכבת מסדר גודל של 80 גלקסיות וקרויה הקבוצה המקומית, שהיא עצמה חלק מצביר-על המורכב מלפחות 100 קבוצות גלקסיות, הנקרא 'בתולה', שהוא חלק ממבנה גדול יותר הנקרא לניאקיאה, הנחיתה מכת מוות לתפיסה הגאוצנטרית בתפיסה המדעית וההגותית וגרמה גם להגדלת חוסר האמון כלפי הדת.

האסטרונומיה במחצית השנייה של המאה ה-20, התפתחה בעיקר באמצעות רדיו-אסטרונומיה, שהגדילה באופן משמעותי את אופק הראיה האסטרונומית, ואתו את הבנת מבנה היקום ואופן הווצרותו.

היקום הנצפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היקום הנצפה
קרינת רקע קוסמית שנמדדה על ידי לוויין המחקר WMAP

על אף שגיל היקום מוערך ב-13.8 מיליארד שנה, חלקו הנצפה הוא בגודל של 93 מיליארד שנות אור וזאת בשל התפשטות המרחב יחד עם האור היוצא מהעצמים שבו, כך שאנו יכולים לראות עצם שנמצא במרחק 46.5 מיליארד שנות אור אף שגילו הוא כגיל היקום.

חלק זה של היקום נקרא היקום הנצפה (Observable universe), או היקום הידוע (Known Universe), והוא כולל בתוכו מיליארדי גלקסיות שבכל אחת מהן מאות מיליארדים של כוכבים, ואת המרחבים העצומים המשתרעים בין הגלקסיות, ובין הכוכבים שבתוך הגלקסיות, הנקראים אזורים בין כוכביים ובין גלקטיים. באזורים אלו קיים גם חומר שקשה להבחין בו, וקיומו מתגלה באמצעים עקיפים בלבד.

גודל היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודל היקום מעבר ליקום הנצפה אינו ידוע, מאחר שלא ניתן לצפות בו. כרגע איננו יודעים לומר אפילו אם הוא סופי או אינסופי. אבל יש הערכות ספוקלטיביות של פיזיקאים תאורטיים שמדברות על כך שגודלו של היקום צריך להיות גדול לפחות פי 250 מאשר היקום הנצפה.[3] הערכות אחרות מדברות על יקום שגודלו הוא אפילו גדול עוד יותר בכמה סדרי גודל, גם אם עדיין סופי.[4]

הרכב היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובו של החומר הנראה (קורן ושאינו קורן) ביקום מורכב ממימן שהוא היסוד הקל ביותר, ומהליום שהוא היסוד השני הקל ביותר.[5] כמעט כל היסודות הכבדים יותר נוצרו בתוך כוכבים, לאחר מכן הם התפזרו בחלל בצורה של גז ואבק, וחזרו והתחברו ויצרו כוכבים חדשים. בשל קיומם של יסודות כמו פחמן בכל היצורים על פני כדור הארץ, ניתן לומר כי "כולנו עשויים מאבק כוכבים". זהו גם, בין השאר, הסיבה לשמה של הדמות הדמיונית 'זיגי אבק-כוכבים' ב-The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars

צפיפות היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס בין אנרגיה אפלה, חומר אפל, חומר הניתן לגילוי וחומר קורן ביקום
ערך מורחב – צפיפות היקום

בטבלה הבאה מסוכמת צפיפות היקום ביחס למרכיבים העיקריים שבו. טבלה זו מבוססת על מדידות והערכות שנעשו בשנים 20032005 ותיתכן בה שגיאה של עבור כל נתון. הצפיפויות מבוטאות ביחידות של צפיפות קריטית.

סוג תיאור צפיפות
חומר בריוני קורן כוכבים ועצמים בהירים 0.004
חומר בריוני אפל חומרים בעלי קרינה חלשה כגון גז קר, אבק קוסמי, חורים שחורים, ננסים חומים וכוכבי לכת 0.036
חומר אפל "אקזוטי" חומר שלא מבצע אינטראקציות אלקטרומגנטיות אלא רק כבידתיות, לא יודעים עדיין מהו 0.22
אנרגיה אפלה זה למעשה שם נוסף לקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, מדובר באנרגיה דוחה הגורמת להאצת התפשטות היקום והיא גדלה ככל שנפח היקום גדל 0.74

גיל היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גיל היקום

גיל היקום הוא, על-פי הגדרה פשטנית, הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים. התפיסה (המדעית וההגותית) שהיקום הוא קבוע ללא שנוי משמעותי, שפרושה שהוא אינסופי בזמן (בעברו ובעתידו), כיום ברור שהיא שגויה. תאוריית המפץ הגדול משתלבת במדה מסויימת עם תפיסת הדתות האברהמיות ומיתולוגיות אחרות לגבי קיום ראשית ליקום, אך תאור הבריאה בדתות ובמיתולוגיות הללו סותר את ממצאי המדע. תאוריה זו קובעת, כאמור, שהיקום נוצר (אין זו הווצרות יש מאין),[6] ואם כך נראה שאפשר להגדיר את גיל היקום כזמן שחלף מאז ה"מפץ". אולם, דווקא התאוריות המודרניות מחייבות הגדרה מדויקת יותר של המושג 'גיל היקום'.

ב־2013 העריך צוות הלוויין Planck של סוכנות החלל האירופית את גיל היקום ב־13.819 מיליארד שנים. ערך זה גבוה יותר מהערך הממוצע של הגבולות שניתנו במסגרת ההערכה של WMAP.

מבנה היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבנה היקום

שאלת מבנה היקום העסיקה את האדם מימי קדם ותפישת העולם של האדם בסוגיה זו עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד. היקום של הקדמונים הצטמצם בעיקר במה שמצוי במסגרת מערכת השמש: כוכבי הלכת הגדולים והקרובים והירח, כשכדור הארץ מהווה את מרכז היקום. גישה זו, שמוכרת כגיאוצנטריות, התחלפה לאחר המהפכה הקופרניקאית לשיטה ההליוצנטרית, שבה השמש משמשת כמרכז. לשינוי זה היו השלכות דתיות וחברתיות מרחיקות לכת, מלבד ההשלכות המדעיות.

המצאות כגון הטלסקופ, שהרחיבו את מפת השמיים מעבר למערכת השמש, העלו לתודעת האדם את בלתי המוגבלות של גודל היקום, לפחות במונחים אנושיים. גם גילוי הגלקסיות בטלסקופ, היפותזה אותה העלה כבר הפילוסוף עמנואל קאנט, נתן מושג כמה גדול הוא היקום ובלתי נתפש, למעשה, במוחו של האדם.

התפשטות היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות היקום בעקבות המפץ הגדול
ערך מורחב – התפשטות היקום

גילויי תחילת המאה העשרים חוללו מפנה עיקרי, בעיקר עם התגלית של אדווין האבל שהובילה להכרה בהתפשטות היקום, בד בבד עם התגבשות תורת הקוסמולוגיה, שהחלה לתת תשובות מדעיות לשאלות שבעבר היו שאלות מטפיזיות בלבד.

היווצרות היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המפץ הגדול

ההכרה בדבר התפשטות היקום הולידה את מודל "המפץ הגדול" (שהתחרה בעוד מודלים כגון "המצב היציב"), שמתאר את רגע היווצרות היקום: אם היקום מתפשט, סביר שהוא היה מרוכז בנקודה אחת, ממנה "נולד". קביעת אופן היווצרותו של היקום מובילה לדרך לחישוב גילו ולקביעת ההרכב הכימי של היקום.

גורל היקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גורל היקום

התפשטות היקום מובילה לשאלה הבלתי נמנעת, האם התפשטות זו היא אין-סופית, ואם לא, עד מתי תימשך? ומה יקרה כאשר תעצר? העיסוק בשאלות אלה נוגע לגורל היקום. השאלה לגבי נצחיותה (או סופיותה) של ההתפשטות יצרה את המושג "דילמת אומגה", כלומר האם יש די חומר ביקום שיעצור את ההתפשטות ע"י המשיכה ההדדית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר: היקום
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהסתכלות המדעית בת ימינו, כל היקום אז היה למעשה גלקסיית שביל-החלב, כשבמרכזה – מערכת השמש
  2. ^ למעשה כבר ביוון העתיקה היו שסברו שהיקום הוא הליוצנטרי, ביניהם פיתגורס, פילולאוס וביחוד אריסטרכוס מסאמוס
  3. ^ M. Vardanyan, R. Trotta, J. Silk (January 28, 2011). "Applications of Bayesian model averaging to the curvature and size of the Universe". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society: Letters. 413 (1): L91–L95. arXiv:1101.5476. Bibcode:2011MNRAS.413L..91V. doi:10.1111/j.1745-3933.2011.01040.x. S2CID 2616287
  4. ^ on N. Page (2007). "Susskind's Challenge to the Hartle-Hawking No-Boundary Proposal and Possible Resolutions". Journal of Cosmology and Astroparticle Physics. 2007 (1): 004. arXiv:hep-th/0610199. Bibcode:2007JCAP...01..004P. doi:10.1088/1475-7516/2007/01/004. S2CID 17403084.
  5. ^ אסף רונאל, ממה מורכב היקום?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
  6. ^ תורת היחסות קובעת את תלות קיום החומר, הזמן והמרחב, מכך נובע, בין השאר, שהזמן לא החל אלא ברגע ה"מפץ", זאת אומרת שלא יתכן כלל שהיה זמן לפני התרחשותו