ערוץ עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערוץ עשר
סמליל ערוץ עשר - בשימוש החל מספטמבר 2017
סמליל ערוץ עשר - בשימוש החל מספטמבר 2017
פרטי הערוץ
מדינה ישראל ישראלישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 28 בינואר 2002
בעלות RGE‏ (51%)
יוסי מימן (33.5%)
ארנון מילצ'ן (15.5%)
שפה עברית
משרד ראשי גבעתיים, ישראל
אזור קליטה המזרח התיכון
שיטת שידור DVB-T
פורמט תמונה 576i (SDTV)
1080i (HDTV)
הצפנה שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה HOT, yes, עידן+, סלקום tv, פרטנר TV
HOT ערוץ 14 (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
yes ערוץ 14 (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
פרטנר TV ערוץ 14 (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
עידן+ ערוץ 5 (ערוץ 3 עד ל-31 באוקטובר 2017)
https://www.10.tv

ערוץ עשר (בעבר "ישראל 10" ועד אוקטובר 2017, "ערוץ 10") הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, בשליטת קבוצת התקשורת RGE‏ (51%), והממומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+. הערוץ מועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

ב-1 בנובמבר 2017 עבר הערוץ לשדר באפיק 14.

הרשות השנייה החליטה לחייב את ערוץ 10 עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את קשת ורשת, להתחיל לשדר באיכות HD.[1] אולם עם שינוי האפיקים, בעידן פלוס ובממירים של סלקום tv הנשענים על עידן+, הערוצים החדשים עדיין משודרים באיכות SD (בטלוויזיות חכמות, ניתן לקלוט את הערוץ באיכות HD בעזרת האפליקציה של סלקום).[2]

בעלי הערוץ ומנהליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלות על ערוץ עשר נמצאת בידיהם של קבוצת התקשורת RGE ‏(51%), יוסי מימן (33.5%) וארנון מילצ'ן (15.5%). קבוצת RGE היא בבעלות לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנאטי.

החל מיולי 2014 מנכ"ל הערוץ הוא יוסי ורשבסקי (קדנציה שנייה בתפקיד) ומנכ"ל "חדשות עשר", החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ עשר, הוא גולן יוכפז.

הנהלת הערוץ והאולפן שממנו משודרות רוב התוכניות נמצאים בבניין "בית הורד" בגבעתיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה מתוך קמפיין עליית הערוץ לאוויר

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השנייה, שבישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף במדינת ישראל, ערוץ 10, שישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון - מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליווה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE" (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות - אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשעון "ג'פרדי!" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב-19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 מפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, וחברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת" דאז, ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה מסוימת, שינה הערוץ את לוח השידורים, כולל רצועת בוקר, רצועת נוער ו"פריים-טיים". עם זאת, ב-27 במרץ 2003 אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן שלא ימשיך לממן את ערוץ 10 לבדו ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זאת תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו.

חברת החדשות של הערוץ, חדשות 10, נאלצה לסייע במילוי לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זאת, הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבות עד היום עמודי תווך חשובים לערוץ. בין היתר הפיקה "חדשות 10" את "דין וחשבון" עם רינו צרור, "זה הזמן" עם עמנואל רוזן, "היום שהיה" עם גיא זהר ו"לונדון את קירשנבאום". כל אותה עת, נאמני הערוץ חיפשו משקיעים חדשים. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ - מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ביס.

שלב היציאה מהקשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת חורף 2004 המוצלחת היוותה נקודת מפנה. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו שעשועון ההכרויות "משחק מקדים" עם גלית גוטמן, תוכנית הראיונות "מי מפחד מצופית גרנט?", תוכנית הלייט-נייט היומית "כל לילה עם אסף הראל" וסדרת הדרמה "אהבה זה כואב" בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף - השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, אסטרטגיה בה דוגל הערוץ עד היום. לאורך השנים ניתן היה לצפות בערוץ במשדרי ספורט מובילים כמו ליגת האלופות, משחקי נבחרת ישראל, ליגת העל בכדורגל, משחקי המונדיאל ומשדרי ספורט מובילים אחרים.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, ששימש אז מנהל התוכניות בערוץ, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בעונה זו שודרו בין היתר "הדוגמניות" תוכנית מציאות שעוררה דיון ציבורי רחב, השעשועון הכושל "דיל או לא דיל" ותוכניות התעודה "צהובים" ו-"בעקבות הגביע האבוד". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו-35.6% - קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006.

ביולי 2005 שידר ערוץ 10 את ה-"Live 8", קונצרט הצדקה הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות קודקודי הערוץ וכשלה במבחן הרייטינג לכל אורכה. חודשיים לאחר מכן קיבל ניר למפרט, מנכ"ל הערוץ, הצעת עבודה מ"דפי זהב" ובעטיה בחר לעזוב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ. בסוף 2005 עלתה על המרקע תוכנית האקטואליה "חמש עם רפי רשף".

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא, 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית שבר את שיאי הערוץ וגרף 20.7% כשממול שודרה "אחד נגד מאה" עם אברי גלעד, שירדה ל-17% באותו ערב.

במקביל, עלו תוכניות נוספות ששברו שיאי רייטינג והשיבו מלחמה שערה למתחרה ערוץ 2: "אמא יקרה לי" עם מיקי חיימוביץ', "קרב סכינים" - הגרסה הישראלית ל"איירון שף", "מחפשים אהבה עם גלית גוטמן", "הכרישים", סדרות הדרמה "המקום" ו"מתי נתנשק", וכן התוכנית "הלילה עם ליאור שליין".

בשנת 2007 רכש ערוץ 10 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן[3] ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10".

ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי הגרסה הישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך אבל ככל שחלף הזמן עלה מדרוג התוכנית ולעיתים קרובות אף הצליח לעקוף את זה של תוכניות מקבילות בערוץ 2. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים.[4] בשנת 2013, לאחר שהוסרו איומי הסגירה מהערוץ מאותה עת, הושק לוח שידורים חדש. בין התוכניות ששידורן החל במסגרתו: "חברות", "כולבוטק", "אקסטרים מייקאובר" ו"שי בשישי". בנוסף, חזרו בעונות חדשות תוכניות כגון "מעושרות", "לעוף על המיליון", "המקור" ו"פנים אמיתיות".

בשנת 2013 החל מעבר הדרגתי של תוכניות הערוץ לצילום בפורמט מסך רחב, והחל משנת 2014 תוכניות אלה משודרות בהתאם בפורמט יחס מסך 16:9. נכון ל-2017 מרבית תוכני הערוץ משודרים ביחס 16:9, לרבות סדרות ותוכניות אולפן, והחל מ-1 במרץ 2016 גם מהדורת החדשות המרכזית ומבזקי חדשות ומרבית הפקות חברת "חדשות 10". אולם מספר מצומצם של תוכניות בערוץ עדיין משודרות ביחס 4:3. המעבר בין שני מצבי השידור נעשה בערוץ באופן אוטומטי.

פעילות בצל איומי סגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2007 נשמעו באמצעי התקשורת איומים רבים על כוונה לסגור את הערוץ. אלו באו הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נבעו מההפסד הכספי אשר הסב תפעול הערוץ לבעליו וכן מחובות של הערוץ למדינה. באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעילותו.[5] ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ.[6] לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה מוערכים ב-35 מיליון ש"ח. ב-23 באוקטובר 2009, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ.[7] הארכת הזיכיון נעשתה כחלק ממשא ומתן עם הרגולטור[8] שעוגן לבסוף במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים.[9]

במרץ 2011 פורסם בתוכנית המקור של רביב דרוקר תחקיר על פרשת ביביטורס, על רקע הפעלת לחצים למנוע את פרסום התחקיר, לפי דרוקר-כולל מצד רון לאודר.[10] לפי דרוקר, בעקבות התחקיר: "נתניהו רדף אותי, ניסה להביא לפיטוריי והכי בעייתי, עשה את המוות לערוץ 10".

בספטמבר 2011, עקב פרסומים שהאשימו את רון לאודר בהפעלת לחץ על ערוץ 10 על מנת שיתנצל על כתבה בנושא איש העסקים שלדון אדלסון, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים לערוץ.[11]

"בית הורד" בגבעתיים בו נמצאים משרדי הנהלת ערוץ 10 והאולפן המרכזי שלו

בדצמבר 2011, ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 מר יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין קיים; הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט לבסוף כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013, ואיום הסגירה הוסר מעליו,[12] ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום הממשי לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהם עונה נוספת לתוכנית האופנה של טריני וסוזנה, גרסה ישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", הפקת סדרת דרמה לפי הרומן "אלנבי", קומדיה על מערכת כתב העת "בלייזר" שנקראה "המערכת", ובוטלה עליית העונה החדשה של הישרדות והיפה והחנון שצולמו מבעוד מועד.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. שתי התוכניות הללו ממוקמות במקומות הראשונים בטבלאות הצפייה, עם ממוצע של כ-20% רייטינג בשלושה הלילות בהן משודרות. מדובר בהישג משמעותי וקריטי לערוץ שנמצא בקשיים כלכליים. ביולי 2012 הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר" בוטלה והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

בדצמבר 2012, איומי הסגירה שבו לערוץ, כאשר סיום הזיכיון לפי ההסכם היה אמור להגיע ב-1 בינואר 2013. לבסוף הערוץ הסכים לחתום על הסכם פריסת החובות כלפי המדינה וכלפי גופים נוספים, בנוסף להלוואה שהמדינה תגיש לערוץ בסך 65 מיליון ש"ח, על מנת לסגור את החובות. בנוסף לכך, הערוץ התחייב להעביר את פעילותו למרחב ירושלים, ולשלם עבור ההארכה שניתנה לו. במסגרת ההסכם, התאפשר לערוץ להמשיך לשדר עד ל-1 בינואר 2014, כשינוסח הסכם מחודש להחלפת הזכיינות ברישיון קבע או הארכת זכיינות הערוץ. כמו כן, דברי ההסכם היו אמורים לבוא לכדי הצעת חוק, אך הצעה זו נתקלה בסחבת בשל פגרת הבחירות של הכנסת. לאחר מאבק ממושך[13] והגשת מכתבי הפיטורים לעובדי החברה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לתת ליו"ר הכנסת בזמנו, ראובן ריבלין, לכנס את מליאת הכנסת ואת ועדת הכספים לישיבת חירום לצורך העברת החוק ב-20 בדצמבר 2012. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב מוחלט של 33 נוכחים, ובקריאה השנייה והשלישית ברוב של 11 נוכחים. כל מכתבי הפיטורים שנשלחו בוטלו תוך זמן קצר.[14]

במאי 2013 הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר" הוחזרה והועלתה לאוויר, כמו גם התוכנית כלבוטק, שהועברה מערוץ 2 לערוץ 10 לאחר שרפי גינת החל לכהן כמנכ"ל הערוץ.

ב-1 בספטמבר 2013 הושלמה ההעברה הסופית של פעילות חברת החדשות לירושלים (לאולפן זמני[15]) בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים.[16] משם משודרת מהדורת החדשות המרכזית, בהתאם להוראת סעיף 3א לחוק הרשות השנייה, הקובעת כי יש לשדר משדר זה מירושלים.

ב-28 בדצמבר 2014 הוחשכו מסכי הערוץ מן השעה 22:30 עד לבוקר המחרת, במחאה על סגירתו שהייתה צפויה להתממש ב-31 בדצמבר 2014 בשל אי-עמידה בתנאים הרגולטוריים, לטענת משרד האוצר. בהתערבותו של יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, התקבלה בסופו של דבר החלטה, ביומה האחרון של השנה האזרחית, כי לאור מועדן הקרוב של הבחירות לכנסת, יוארך זיכיון הערוץ לחצי שנה נוספת,[17] כך שהקביעה לגבי גורלו העתידי של הערוץ תהיה בידיו של שר התקשורת נתניהו. נתניהו בשבתו כשר התקשורת היה מעורב אישית במהלך.[18]

ב-28 במאי 2015 נודע כי קבוצת RGE רכשה את המניות של ערוץ 10.[19]

ערוץ 10 ברישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביוני 2015 אישרה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מתן רישיון שידורים לערוץ למשך 15 שנים. עם זאת, נותרו שתי סוגיות ללא פתרון:

  • קבוצת RGE מחזיקה ב-6 ערוצי כבלים ולווין (ערוצי הספורט, "ערוץ הילדים" ו"לוגי") ועל פי החוק, חברה המחזיקה בבעלות זכיין לשידור בערוץ מסחרי לא יכולה להחזיק יותר משלושה ערוצי כבלים ולווין. קבוצת RGE איימה כי אם סעיף זה יהווה מגבלה לקבלת הרישיון, היא לא תבצע את רכישת הערוץ ובכך הערוץ לא יזכה לרישיון. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין קבעה ב-29 ביוני 2015 כי חוק זה חל על זכיינים ולא על בעלי רישיונות, משמע הסעיף המדובר לא תקף עבור ערוץ 10.
  • על פי חוק הרישיונות, נקבע כי אפיקי הערוצים המסחריים ברישיון שידור יהיו בין המספרים 12–16. הערוץ ביקש להישאר באפיק 10 עד שרשת וקשת יעברו לרישיונות. ב-29 ביוני 2015 שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר את בקשת הערוץ ואפשר לו לשדר באפיק 10 עד להעברתן של קשת ורשת לשיטת הרישיונות. תמורת המשך השימוש באפיק 10, חויבה הנהלת הערוץ לשלם סכום, אשר לטענתה נחשב לגבוה מאוד. ימים לאחר קבלת האישור מנתניהו, הודיעה הנהלת הערוץ כי היא שוקלת ויתור על אפיק 10 ומעבר לאפיק שתמורת השימוש בו תשלם סכום נמוך יותר.[20] ב-26 באפריל 2017 פורסם שהערוץ זכה באפיק 14 והוא יעבור לשדר בו מנובמבר 2017.

ב-30 ביוני 2015 הסתיימה תקופת הזיכיון של ערוץ 10, והחל מ-1 ביולי 2015 הערוץ משדר כשהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים שתוקפו ל-15 שנה.

ביוני 2016 מונה יועץ התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו, רמי סדן לתפקיד יו"ר דירקטוריון הערוץ - לפי פרסומים שונים, מתוך אינטרסים משותפים של קבוצת RGE וראש הממשלה.[21][22][23][24] בתקופה זו ש"ס לחצה על פיטוריו של סדן לאור התבטאויות גזעניות שהשמיע לכאורה. באוקטובר מועצת הרשות השנייה הדיחה אותו לאור פרטים כוזבים שמסר ואת איתן זינגר, על שלא דיווח על התמודדות ברשימת יש עתיד למועצת עיריית תל אביב.[25] לפי סדן, ההחלטה על הדחתו נקבעה מראש ונבעה ממניעים לא ענייניים.[26]

ב-2017 דווח על חשד שנחקר לפיו נתניהו ביקש מלאונרד בלווטניק, מראשי קבוצת RGE, לרכוש את ערוץ 10 כאתנן לארנון מילצ'ן. כן דווח כי במקביל למהלך רכישת הערוץ, טרם מינוי רמי סדן, נתניהו פעל למנות את ארי הרו, לשעבר ראש הסגל שלו ועד המדינה בתיק 2000, ליו"ר דירקטוריון חדשות 10.[27]

פיצול ערוץ 2, החלפת אפיק השידור של ערוץ 10 לאפיק 14[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיצול ערוץ 2

על פי חוק פיצול ערוץ 2, ב-1 בנובמבר הסתיימו שידורי ערוצים 2 ו-10 במתכונתם הנוכחית. שידורי ערוץ 10 עברו לאפיק מספר 14.[28][29] בשונה מזכייניות ערוץ 2 אשר אינן מתבססות על שם הערוץ ("קשת" ו"רשת"), ערוץ 10 קרוי על המספר (וכמו כן גם חברת החדשות שלו - "חדשות 10"). אפיק מספר 10 הוחשך למשך ארבעה חודשים, על פי החלטת שר התקשורת איוב קרא, שבמהלכם תשודר שקופית מטעם הרשות השנייה.[30]

ב-19 בספטמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, הערוץ עבר מיתוג מחדש לשם מילולי - "עשר" - במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול ריק, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 - מספר האפיק החדש. הסלוגן המלווה את השינוי, החל מחודש ספטמבר הוא "עשר זה 14".

עם המעבר לאפיק 14, הערוץ עבר לשדר בפורמט HDTV.

שידורי החינוכית בערוץ עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטלוויזיה החינוכית הישראלית#שידורי החינוכית בערוץ עשר

הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 10 מיום הקמתו ועד ה-31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. בפברואר 2018 פורסם באתר וואלה! NEWS כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר באפיק 14, כ-15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ (לפני הפיצול באפיק 10).[31]

שידורי ערוץ הילדים בערוץ עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2018 ערוץ הילדים פרסם בדף פייסבוק[32] ובאינסטגרם[33] כי החל מה-17 במרץ ישודרו תוכניות הערוץ בשידורי ערוץ עשר מדי שבת בבוקר. יחד עם שידורי תוכניות ערוץ הילדים, משודרות גם מספר תוכניות של ערוץ לוגי. בין התוכניות המשודרות ניתן למנות את "ארתור", "אלישע" ו"ג'וליאן המלך".

מיזוג עם רשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בתקופת ערוץ 2 דובר רבות על מיזוג של שחקנים בשוק התקשורת, בין אם מהלך שיאחד את זכייניות ערוץ 2 לכדי זכיינית אחת (מהלך שעל פי החשד קודם לכאורה עבור ארנון מילצ'ן בסיועו לכאורה של רה"מ בנימין נתניהו כדי שמילצ'ן ירכוש את מניות הזכיינית "רשת"[34][35]), ובין אם מהלך שיאחד בין אחת מהזכייניות של ערוץ 2 עם ערוץ 10. בתחילה דובר על מגעים בין "רשת" לזכיינית המתחרה, "קשת",[36] מהלך שלא צלח, אך רבות דובר על איחוד אפשרי בין הזכיינית רשת לבין ערוץ עשר,[37] כבר משנת 2008.[38] עת הפיצול, הערוצים המסחריים טענו כי הם מתקשים להתמודד עם הרגולציה וכי ההכנסות מפרסום ירדו באופן משמעותי[דרוש מקור], וכתוצאה מכך נבחנה שוב האפשרות למזג בין רשת לערוץ עשר, כאשר הפעם באם יבחרו הצדדים שכן להתמזג, לא ברור האם רשת תהפוך את שמה ל"ערוץ עשר" או שמא ערוץ עשר ישנה את שמו ל"ערוץ 13". לפי דיווחים רבים בכלי תקשורת מתחרים מדווח כי אכן יש מגעים בין הצדדים, ואם המגעים אכן יבשילו לכדי איחוד, ייתכן ש"קשת" תרכוש את חלקה של "רשת" בחברת החדשות (דבר שקשת ניסתה לעשות כבר בערב הפיצול, אך לא יצא לפועל בשל סירובה של "רשת"[39]) ואילו "רשת", ביחד עם ערוץ עשר, תהיה בעלת השליטה בחברת חדשות עשר.[40] ב-20 במרץ 2018 פורסם ב"TheMarker" כי בעלת השליטה בערוץ ובחברת החדשות, RGE, מתכוונת למכור את חברת החדשות בתמורה ל-200 מלש"ח.[41] מנכ"ל ערוץ עשר, יוסי ורשבסקי, הגיב לפרסום שמדובר ב"ידיעה שקרית".

ב-13 ביוני 2018 פירסמו שתי החברות כי הן הגישו בקשה לממונה על הגבלים עסקיים בנושא, לאחר שחתמו על מזכר הבנות[42].

סמלילי הערוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מקור בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות חדשות ואקטואליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דוקו ותחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בידור, אירוח ומערכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "בייבי בום" (2014 - רץ) - תוכנית דוקו-ריאליטי שתיארה זוגות ברגע לידת ילדיהם. מבוסס על פורמט בריטי.
  • "זוג מנצח" (2014- רץ) - תוכנית מציאות בהנחיית איתי תורג'מן ובהשתתפותם של זוגות ידוענים.
  • "חוזרים לחיים" (2018 - רץ) - תוכנית מציאות על אנשים הזקוקים להשתלת איברים ובמרוץ נגד הזמן.
  • "החיפוש" (2017- רץ) - עם ענת גורן. תוכנית המחפשת את האנשים שמישהו רוצה להגיד להם תודה או סליחה.

שעשועונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות עלילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מקור בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה וחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דוקו ותחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות בידור, אירוח ומערכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעשוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מצלצלים" (2007 - 2008) - שעשועון לילי ששודר ממזרח אירופה בהנחיית מגישה ישראלית ובו הצופים מתקשרים ומנסים לענות על החידות שעל המסך.
  • "Moon Time"יי (2013 - 2014) - שעשועון לילי שמשודר ממזרח אירופה בהנחיית מגישה ישראלית ובו הצופים מתקשרים ומנסים לענות על החידות שעל המסך.
  • "מישהו בבית?" (2009 - 2010) - דרור רפאל מגיע לבתים אקראיים ושואל את הדיירים שאלות הקשורות לסביבה בה הם גרים.

תוכניות מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הישרדות" - תוכנית הדגל של ערוץ 10 (מבחינת המדרוג[4]), עד 2012
  • "עד סוף העולם" (2014) - זוגות גרושים שמתחרים יחד כדי לזכות בכסף עבורם ילדיהם המשותפים. בהנחיית אביב אלוש.
  • "מעושרות" (2011 - 2014) - תיעוד אירועים בחייהן של שש נשים מהאלפיון העליון.
  • "היפה והחנון" (2008 - 2014) - 11 זוגות של יפה וחנון מתחרים זה בזה בשלל משימות, במהלך התוכנית מנסים בני הזוג לשפר זה את יכולותיו של זה בתחומים החלשים שלהם; בהגשת פיני טבגר (בעונות 1–3), מיכאל הנגבי (עונה רביעית)
  • הרווק (2009, 2013) - קבוצה של נשים רווקות מתחרות על לבו של גבר רווק אחד; בהגשת גיא אריאלי (עונה ראשונה) ואילנית לוי (עונה שנייה)
  • "הכפר" (2013) - תוכנית בה מתמודדות חמש משפחות על הישרדות בכפר בתנאי ראשית ימיה של מדינת ישראל. רק משפחה אחת תזכה במיליון ש"ח. בהנחיית בוקי נאה.
  • "אהבה על האש" (2014) - תוכנית מציאות שמפגישה בין עולם האוכל לעולם הדייטים. בהנחייתם של עודד מנשה ועדן הראל.
  • "הישרדות" (2007 - 2012) - קבוצת אנשים נשלחת לאתר קשה למחיה, כגון אי בודד, ונדרשת לחיות שם תקופת זמן, להתמודד במשימות שונות ועל-פי תוצאות המשימות לקבל תגמולים ולקבוע מי ממשיך במשחק ומי מודח. בהגשת גיא זו-ארץ. הפקת התוכנית הופסקה לאחר שזכיינית ערוץ 2, רשת, רכשה את זכויות השידור והתוכנית עברה אליה.
  • "גיבורים" (2016) - סדרת דוקו העוקבת על חייהם של כוחות ההצלה והביטחון.

תוכניות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות עלילתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משדרי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יורו 2016" - משחקים מטורניר אליפות הכדורגל האירופאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערוץ עשר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001187365
  2. ^ טוקר, נתי (22 באוקטובר 2017). "מאות אלפי צופי עידן פלוס וסלקום לא יוכלו לצפות בשידורים ב-HD". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2017. 
  3. ^ חדשות נענע, פורטל "נענע 10" יוצא לדרך, באתר ערוץ עשר, 7 ביוני 2007 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ^ 4.0 4.1 מירב קריסטל, "הישרדות": הכי נצפה מאז הקמת ערוץ 2, באתר ynet, 18 במאי 2008
  5. ^ לי-אור אברבך, בעלי המניות של ערוץ 10 יפסיקו את הזרמת הכספים לערוץ בסוף החודש, באתר nrg‏, 13 ביולי 2009
  6. ^ דוד ורטהיים, קרב אחרון בירושלים, באתר ערוץ עשר, 26 ביולי 2009 (במקור, מאתר "nana10")
  7. ^ איציק וולף, הוארך זיכיון ערוץ 10, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 17 בינואר 2010
  8. ^ שרון ידין, קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר, דין ודברים, ח, אוניברסיטת חיפה, 2015, עמ' 391
  9. ^ שרון ידין, רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים, בורסי, 2016, פרק 7
  10. ^ איך נקבר תחקיר ביבי טורס, הסיפור הכמעט מלא, הבלוג של רביב דרוקר, 4 ביוני 2016
  11. ^ יואב יצחק, לערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 17 בספטמבר 2011
  12. ^ שלי פריצקר, כפי שנחשף ב"כלכליסט": ערוץ 10 יזכה לארכה של שנה - ולא ייסגר בסוף ינואר, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2012
  13. ^ ערוץ 10 עתר לבג"ץ, ביום שלישי תתקיים הפגנה גדולה מול "מצודת זאב", באתר ערוץ עשר, 16 בדצמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  14. ^ הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק ערוץ 10", באתר ערוץ עשר, 21 בדצמבר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  15. ^ אופיר דור, ירושלים של זהב: ערוץ 10 הקים אולפן חדשות זמני ב-20 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 2 בספטמבר 2013
  16. ^ דוד ורטהיים‏, הנהלת ערוץ 10 חוגגת: "בדרך לרישיון", באתר וואלה! NEWS‏, 2 בספטמבר 2013
  17. ^ אמיר טייג, בדקה ה-90 - ערוץ 10 שוב ניצל: קיבל ארכה של חצי שנה מהיועץ המשפטי לממשלה, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
  18. ^ "נתניהו התקשר להררי להתייעץ אם לסגור את ערוץ 10". הפלוג - הבלוג הפוליטי של טל שניידר (בעברית). 26 בינואר 2015. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2017. 
  19. ^ אופיר דור, מנכ"ל ערוץ 10 לעובדים: "עשינו את זה, נחתם הסכם העברת הבעלות לקבוצת RGE", באתר כלכליסט, 2 ביוני 2015
  20. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ 10 בוחן את האפשרות לוותר על אפיק 10, באתר גלובס, 6 ביולי 2015
  21. ^ נתי טוקר, מה מסתתר מאחורי המינוי המוזר של רמי סדן ליו"ר ערוץ 10, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2016
  22. ^ אלירן מלכי, המינוי של רמי סדן יכול להיות שווה מיליונים, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016
  23. ^ רמי סדן: לחצו עליי להתמודד על תפקיד יו"ר חדשות 10, באתר גלובס, 8 ביוני 2016
  24. ^ נתי טוקר, פרשת סדן: נתניהו הפסיד בקרב - אבל נערך למלחמה, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2016
  25. ^ נתי טוקר, בעקבות חשיפת TheMarker: רמי סדן הודח מתפקיד יו"ר חדשות 10, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2016
  26. ^ רמי סדן‏, רמי סדן סוגר חשבון: "הרשות השנייה וערוץ 10 רצו ראש מותז של ימני-דתי שחדר למערכת", באתר וואלה! NEWS‏, 15 בדצמבר 2016
  27. ^ חיים לוינסוןנתניהו פעל למנות את ארי הרו ליו"ר חדשות 10 כשבלווטניק רכש את הערוץ, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2017
  28. ^ נתי טוקר, הרשות השנייה אישרה: קשת ורשת יוכלו לקבל רישיון לערוץ חדש, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2017
  29. ^ יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  30. ^ נתי טוקר, שר התקשורת: "להקים קרן השקעות במקום התאגיד"; אפיקים 22 ו-10 יוחשכו בהוט ויס, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2017
  31. ^ נועה פרייס‏, גלגל הצלה: תכניות החינוכית ישודרו בערוץ עשר, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בפברואר 2018
  32. ^ "המקום האמיתי מתחבר לערוץ עשר", בעמוד הפייסבוק של ערוץ הילדים
  33. ^ "העמוד הרשמי של ערוץ הילדים" באינסטגרם
  34. ^ עמית סגל, גיא פלג, משה נוסבאום וקרן מרציאנו - חברת החדשות, ‏המשטרה ממליצה: שוחד בשני תיקי נתניהו, באתר ‏mako‏‏, ‏13 בפברואר 2018‏
  35. ^ החדשות 2, ‏תיק 1000: נתניהו סייע למילצ'ן?, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בספטמבר 2017‏
  36. ^ נועה פרייס‏, מגעים בין קשת ורשת לאיחוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2016
  37. ^ נתי טוקר, מיזוג בטלוויזיה? רשת וערוץ 10 פנו לרשות ההגבלים, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2017
  38. ^ אופיר בר-זהר, איחוד כוחות: מגעים ראשונים למיזוג בין רשת לערוץ 10, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2008
  39. ^ נתי טוקר, הדיל שהיה מחולל רעידת אדמה בטלוויזיה: כך כמעט "קנתה" קשת את יונית לוי, באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2017
  40. ^ יונתן כיתאין, ‏הפיצול נותן אותותיו: חודשו המגעים לאיחוד בין רשת וערוץ 10, באתר גלובס, 14 במרץ 2018
  41. ^ נתי טוקר, בעלי ערוץ 10 מציעים את חברת החדשות למכירה ב-200 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2018
  42. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, רשת וערוץ 10 סיכמו: גופי השידור יתאחדו, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביוני 2018