פרשת נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Arrow r.svg נח Arrow l.svg
פסוקים: בראשית, ו', ט' - י"א, ל"ב
מס' פסוקים: 153
תוכן: המבול, שכרות נח, מגדל בבל, השתלשלות עשרה דורות מנח עד אברהם
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים ישעיהו, נ"ד, א'-י'
אשכנזים ישעיהו, נ"ד, א' - נ"ה, ה'
תימנים ישעיהו, נ"ד, א' - נ"ה, ג'
עגינת התיבה של נח לאחר המבול

פָּרָשַׁת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו', פסוק ט' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק ל"ב. הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה רשימות של צאצאי בני נח אחרי המבול.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של נח מוצאים אותו מעורטל ושיכור.

המבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המבול

החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האדם. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. הוא מצוּוה לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך המבול.

המבול נמשך ימים רבים ומוחה את כל החיים מעל פני האדמה. הגשמים פוסקים לאחר ארבעים יום וארבעים לילה רצופים בהם ירד המבול, והמים מתייבשים במשך מאה וחמישים יום עד שנחה תיבת נח על הרי אררט. לאחר שנח לומד, באמצעות היונה ששולחה ולא שבה, שיבשה הארץ, הוא יוצא מן התיבה ומקריב קורבנות. לאחר יציאת בעלי החיים מן התיבה, אלוהים מבהיר שמותר לבני אדם לשחוט בעלי חיים למאכל, ושלעומת זאת רצח של בני אדם הוא אסור. אלוהים מבטיח לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן.

שכרותו של נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שכרות נח

נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. בנו חם רואה אותו שוכב עירום באוהלו ומספר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו כדי למנוע את המשך השפלתו. בעקבות זאת מקלל נח את כנען בן חם, ולעומת זאת מברך את שם ויפת.

מגדל בבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדל בבל

בהמשך הפרשה מפורטים קורותיהם של צאצאי נח. בתוך הדברים מסופר על הניסיון לבנות את מגדל בבל ועל הדרך בה אלוהים מנע זאת באמצעות בלילת שפתם של הבונים והפצתם על פני כל הארץ.

עשרה דורות מנח עד אברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך באה רשימת עשרת הדורות מנח עד אברהם, שבסיומה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם.

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפטירים בספר ישעיהו פרק נ"ד, החל מפסוק א'. הספרדים מסיימים בפסוק י', התימנים בפרק נ"ה, פסוק ג', והאשכנזים שם בפסוק ה'. בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים "מעבור מי-נח עוד על הארץ".

בשנים המתחילות ביום חמישי (כ-32% מהשנים) פרשת נח נקראת בשבת ראש חודש וקוראים בה את הפטרת "השמים כסאי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: