ירד (מלחין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירד הקדוש
Yared.jpg
ירד בכתב-יד אתיופי נוצרי מן המאה ה-15
לידה 25 באפריל 505
אקסום או בסמן
פטירה 20 במאי 571 (בגיל 66)
הרי סמן
קדוש עבור הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית, הכנסייה הקופטית
חג הכנסייה האתיופית והאריתראית: 11 בגנבות (מקביל ל-19 במאי)

ירד הקדוש (געז: ቅዱስ ያሬድ, "קדוס ירד") (25 באפריל 505[1] - 20 במאי 571) הוא מוזיקאי אקסומי שלו מיוחס הפיתוח של שירת הקודש המסורתית של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית ושיטת התיווי המוזיקלי באתיופיה. קורות חייו שלובות בהגיוגרפיה אגדית והכנסייה האתיופית מחשיבה אותו לקדוש.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת האתיופית-נוצרית, ירד נולד באקסום למשפחת מלומדים נוצריים. בגיל שש החל ללמוד אצל כומר בשם יסחק (יצחק), אך נשלח חזרה להוריו לאור הישגיו הדלים. אביו, אדם, נפטר בהיותו בן שבע ואמו, טווקליה, ביקשה מאחיה לאמצו ולחנכו. האח, אבא גדעון, היה כומר מלומד בכנסיית גבירתנו מרים מציון, שתרגם לגעז כתבי קודש ממקורות בעברית, בערבית וביוונית. תלמידיו האחרים של אבא גדעון לעגו לירד המפגר בלימודיו, שאף ספג מלקות מדודו.

ירד המתוסכל נמלט מדודו לעיר מדביי[2], בה חי דודו האחר. בדרכו למדביי, במעיין מייקרה[3] הסמוך לאקסום, פרץ גשם כבד וירד תפס מחסה תחת עץ. בעודו נשען על העץ, שקע ירד בהרהורים נוגים על לימודיו הכושלים. לפתע הבחין ירד בנמלה המנסה לטפס על העץ בעודה נושאת עמה זרע.[4] שש פעמים כשלה הנמלה בניסיונותיה ובפעם השביעית הצליחה. דבקותה של הנמלה במשימתה נגעה ללבו של ירד, והוא תהה מדוע חסרה לו הסבלנות הנדרשת להצלחה בלימודיו. אחרי שבכה כהוגן שב ירד לבית הספר והתחנן בפני דודו, אבא גדעון, שימחל לו על התנהגותו בעבר ויעניק לו הזדמנות נוספת ללמוד.

אצל גדעון החל ללמדו מזמורי תהילים, והפעם הצטיין ירד בלימודיו. הוא השלים את לימודיו בברית הישנה והחדשה לפני עמיתיו לכיתה ומונה לדיאקון מוקדם מהרגיל. הוא דבר געז, עברית ויוונית שוטפות ובגיל ארבע עשרה נאלץ למלא את מקומו של דודו שנפטר.

האגדה מספרת שירד זכה בתובנה מוזיקלית בשל אינטראקציה עם שלוש ציפורים וכי בהשראתן קשר את הרוחני והמוזיקלי ומיזגם למונחים המוזיקליים שהגדירם כגְעֵז, איזיל ואראררי. ירד עיבד והלחין זמירות הקשורות לחגים ומועדים דתיים, והנחיל את מושג שירת הקדוש לאתיופים האורתודוקסים.

ירד כתב חמישה כרכים של מזמורים לטקסים וחגיגות כנסייתיים. כרכים אלו כוללים את 'ספר הדיגווה והצומה דיגווה' (מזמורים לימות חג ולטקסי יום ראשון), 'ספר המראף' (מזמורים לחגים המרכזיים, תפילות יומיות ותפילות לחודשי הצומות), 'ספר הזימרה' (מזמורים לביצוע אחר המיסה) ואת 'ספר המוואסית' (מזמורים לנפטר).[5]

על פי המסורת, ירד היה חביבו של הקיסר גברה מסקל. האגדה מספרת כי באחד הטקסים הקיסר הופנט לגמרי משירתו של ירד ובטעות הפיל את חניתו על רגלו של ירד המזמר. כפיצוי, הבטיח הקיסר למלא אחת ממשאלותיו. ירד ביקש לחיות את שארית חייו בהתבודדות ולהתמקד בתפילה, מדיטציה והלחנת מוזיקה. הוא בילה את שנותיו האחרונות כמתבודד בהרי סמן[6]. לסלאו מזהה מקום בהרי סמין, המכונה 'אבא ריד', שבו "מאמין חצי ערום סגד והתפלל", כמקום בו חי ירד בערוב ימיו.[7]

מסורת ביתא ישראל מציגה סיפור שונה, לפיו ירד היה בן למשפחה יהודית ובנו[8] או תלמידו[7] של גדעון[9], ואולץ להתנצר בתקופת המלחמה בין גברה מסקל לביתא ישראל.[10] אחד מבניו של ירד נקרא ישראל ובין צאצאיו האחרים הייתה שורה של כוהני הקהילה שישבו בהרי סמן.[8] קהילת ביתא ישראל לא רואה בירד את אבי שירת הקודש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מקור אחר נולד ירד ב-5 באפריל 501
  2. ^ Medebay
  3. ^ Maikrah
  4. ^ לפי מקור אחר היה זה זחל ולא נמלה
  5. ^ Tadias Magazine
  6. ^ Saint Yared and his contributions to Ethiopian music
  7. ^ 1 2 Kay Kaufman Shelemay ,Music, Ritual, and Falasha History, Michigan State University Press, 1989, p. 224-225
  8. ^ 1 2 James Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a history of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania Press, 1992, p. 25
  9. ^ גדעון הוא שם תואר של המלכים היהודים בסמין
  10. ^ לפי אותה המסורת מלחמה זו היא הסיבה העיקרית לחג המהללה.