ירח רועה
ירח רועה, הוא לוויין טבעי קטן שמנקה רווח בחומר של טבעת סביב כוכב לכת או שומר על החלקיקים בתוך הטבעת. השם מרמז על תפקיד הירח כרועה צאן, השומר על "עדר" חלקיקי הטבעת בגבולות מוגדרים.
בשל השפעת הכבידה שלהם, ירחי רועים מסיטים חלקיקי טבעת ממסלוליהם המקוריים עקב קרבה או דרך תהודה מסלולית. אפקט זה יוצר רווחים במערכת הטבעת, כמו רווח אנקה המתוחזק על ידי הירח פאן של שבתאי, או להוביל להגבלה של טבעות צרות, כמו טבעת F של שבתאי.
גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה בדבר קיומם של ירחי רועים הועלתה ב-1979.[1] תצפיות על הטבעות של אורנוס מראות שהן דקות מאוד ומוגדרות היטב, עם רווחים חדים וברורים בין הטבעות. כדי להסביר זאת, העלו האסטרופיזיקאים גולדרייך וטרמיין השערה, ששני ירחים קטנים, שלא היו ידועים באותה עת, מגבילים את הטבעות. התמונות הראשונות של ירחי הרועים צולמו מאוחר יותר באותה שנה על ידי החללית וויאג'ר 1.[2]
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]
שניים מהירחים הפנימיים הקטנים ביותר של צדק, מטיס ואדרסטאה, נמצאים בתוך מערכת הטבעות של צדק, בגבול רוש של צדק.[3] ייתכן שהטבעות הללו מורכבות מחומר שנמשך משני הגופים הללו על ידי כוחות הגאות והשפל של צדק, וככל הנראה פגיעות של חלקיקים מהטבעות בפני השטח של הירחים הקטנים מסייעות בתהליך.
שבתאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכת הטבעות המורכבת של שבתאי יש מספר ירחי רועים: פרומתאוס (טבעת F),[4] דפניס (רווח קילר),[5] פאן (רווח אנקה),[6] יאנוס ואפימתאוס (טבעת A).[7]
אורנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורנוס שני ירחי רועים על טבעת ה-ε שלו, קורדיליה ואופליה, ירחי רועים פנימיים וחיצוניים, בהתאמה.[8] המסלולים של שניהם דועכים בהדרגה עקב כוחות הגאות והשפל של אורנוס.[9]
נפטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבעות נפטון נראות בתצפיות מכדור הארץ כקשתות לא שלמות. אך תצלומים מחללית וויאג'ר 2 הראו כי הטבעות של נפטון רצופות עם "גושים" בהירים.[10] ככל הנראה, נוצרו גושים אלה בהשפעת הכבידה של הירח הרועה גלתיאה, ואולי ירחי רועים אחרים שטרם התגלו.[11]
פלנטות מינוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נצפו טבעות סביב כמה קנטאורים. הטבעות של צ'ריקלו מוגדרות היטב. ייתכן שהטבעות הללו צעירות ביותר, או, לחלופין, הטבעות מיוצבות במקומן על ידי ירח רועה שטרם נצפה.[12] לקנטאור כיירון טבעות דומות בצורתן לאלו של צ'ריקלו.[13]
פלנטות מחוץ למערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]
רווח משמעותי במערכת הטבעות הגדולה של האובייקט V1400 Centauri (אנ'), שרדיוסן כ-61 מיליון ק"מ (0.4 יחידות אסטרונומיות), נחשב כעדות עקיפה לקיומו של ירח רועה שמסתו עד 0.8 מסות כדור הארץ.[14][15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Arnold Hanslmeier: Einführung in Astronomie und Astrophysik. Spektrum, Berlin/Heidelberg 2007, ISBN 978-3-8274-1846-3.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peter Goldreich, Scott Tremaine, Towards a theory for the uranian rings, Nature 277, 1979-01, עמ' 97–99 doi: 10.1038/277097a0
- ^ "Voyager 1".
- ^ Introduction to Planetary Science. (באנגלית)
- ^ "On the masses and motions of mini-moons: Pandora's not a". www.planetary.org. נבדק ב-2016-06-14.
- ^ "NASA - Cassini Finds New Saturn Moon That Makes Waves". www.nasa.gov (באנגלית). נבדק ב-2016-06-14.
- ^ Showalter, Mark R. (1991-06-27). "Visual detection of 1981S13, Saturn's eighteenth satellite, and its role in the Encke gap". Nature (באנגלית). 351 (6329): 709–713. Bibcode:1991Natur.351..709S. doi:10.1038/351709a0. S2CID 4317496.
- ^ Moutamid, Maryame El; Nicholson, Philip D.; French, Richard G.; Tiscareno, Matthew S.; Murray, Carl D.; Evans, Michael W.; French, Colleen McGhee; Hedman, Matthew M.; Burns, Joseph A. (2015-10-01). "How Janus' Orbital Swap Affects the Edge of Saturn's A Ring?". Icarus. 279: 125–140. Bibcode:2016Icar..279..125E.
- ^ Esposito, Larry W. (2002-01-01). "Planetary rings". Reports on Progress in Physics (באנגלית). 65 (12): 1741–1783. Bibcode:2002RPPh...65.1741E. doi:10.1088/0034-4885/65/12/201. ISSN 0034-4885. S2CID 250909885.
- ^ Karkoschka, Erich (2001-05-01). "Voyager's Eleventh Discovery of a Satellite of Uranus and Photometry and the First Size Measurements of Nine Satellites". Icarus. 151 (1): 69–77. Bibcode:2001Icar..151...69K. doi:10.1006/icar.2001.6597.
- ^ Miner, Ellis D.; Wessen, Randii R.; Cuzzi, Jeffrey N. (2007). "Present knowledge of the Neptune ring system". Planetary Ring System. Springer Praxis Books. ISBN 978-0-387-34177-4.
- ^ Salo, Heikki; Hanninen, Jyrki (1998). "Neptune's Partial Rings: Action of Galatea on Self-Gravitating Arc Particles". Science. 282 (5391): 1102–1104. Bibcode:1998Sci...282.1102S. doi:10.1126/science.282.5391.1102. PMID 9804544.
- ^ Braga-Ribas, F.; Sicardy, B.; Ortiz, J. L.; Snodgrass, C.; Roques, F.; Vieira-Martins, R.; Camargo, J. I. B.; Assafin, M.; Duffard, R. (באפריל 2014). "A ring system detected around the Centaur (10199) Chariklo". Nature. 508 (7494): 72–75. arXiv:1409.7259. Bibcode:2014Natur.508...72B. doi:10.1038/nature13155. PMID 24670644. S2CID 4467484.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ortiz, J. L.; Duffard, R.; Pinilla-Alonso, N.; Alvarez-Candal, A.; Santos-Sanz, P.; Morales, N.; Fernández-Valenzuela, E.; Licandro, J.; Bagatin, A. Campo (2015). "Possible ring material around centaur (2060) Chiron". Astronomy & Astrophysics. 576: A18. arXiv:1501.05911. Bibcode:2015A&A...576A..18O. doi:10.1051/0004-6361/201424461. ISSN 0004-6361. S2CID 38950384.
- ^ Kenworthy, Matthew A.; Mamajek, Eric E. (22 בינואר 2015). "Modeling giant extrasolar ring systems in eclipse and the case of J1407b: sculpting by exomoons?". The Astrophysical Journal. 800 (2): 126. arXiv:1501.05652. Bibcode:2015ApJ...800..126K. doi:10.1088/0004-637X/800/2/126. S2CID 56118870.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Sutton, P. J. (2019). "Mean motion resonances with nearby moons: an unlikely origin for the gaps observed in the ring around the exoplanet J1407b". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 486 (2): 1681–1689. arXiv:1902.09285. Bibcode:2019MNRAS.486.1681S. doi:10.1093/mnras/stz563. S2CID 119546405.