ירי תלול מסלול
ירי תלול מסלול (נקרא גם ירי בכינון עקיף) הוא ירי שאינו נעשה בכינון ישיר (שבו היורה רואה את המטרה דרך כוונת כלי הירייה) אלא בזווית גבוהה (מעל 20 מעלות ועד 70 מעלות ויותר), המצריכה חישוב של המסלול הבליסטי כדי לדעת היכן יפגע הקליע. כלי ירייה מובהקים לירי תלול מסלול הם מרגמה ותותח הוביצר, היורים פגזים, ומשגרי רקטות, היורים רקטות וטילי קרקע-קרקע. רוב הירי הארטילרי כיום הוא ירי תלול מסלול.
יתרונותיו של הירי תלול המסלול הוא טווח ירי גדול מאשר כינון ישיר ויכולתו לעקוף חומה או מכשול אחר המסתירים את המטרה מעין היורה. חסרונו העיקרי הוא מגבלה על דיוק הירי, שכן פרמטרים רבים משפיעים על מעוף הקליע, ויכולים לגרום לסטיות קטנות או גדולות מהמקום שבו היה אמור לפגוע. על כן מקובל להגדיר את הדיוק של ירי כזה כ"סטטיסטי" על בסיס מדד CEP.
בתחילת שנות ה-2000[1], צבאות מודרניים החלו לשלב טכנולוגיות GPS וניווט אינרציאלי בירי תלול מסלול כדי לשפר את דיוק הפגיעה, מה שאפשר לבצע ירי למרחקים ארוכים תוך סטייה מינימלית מהמטרה[2].
בשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 פותחו אמצעים ליירוט ירי תלול מסלול, ובהם מערכת פלנקס ומערכת כיפת ברזל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ {{{מחבר}}}, XM395 precision guided mortar munition, Wikipedia, 2025-04-15
- ^ H. Gouveia, J. Borges, The Future of Field Artillery Projectiles: New Technologies, Strengths and Challenges, Developments and Advances in Defense and Security, Springer Nature, 2023, עמ' 347–357 doi: 10.1007/978-981-19-7689-6_30
