פלנקס (מערכת נשק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
close-in weapon system  |
| מדינת מקור |
ארצות הברית |
| תכנון |
ג'נרל דיינמיקס |
| יצרן |
ריית'יאון |
| שנת ייצור |
1980 |
| תקופת השימוש |
1980–הווה (כ־46 שנים) |
| מערכה מרכזית |
מלחמת המפרץ |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי |
M61 וולקן |
| סוגי תחמיש |
פגז חודר שריון |
  | |
פלנקס (באנגלית: (Close In Weapon System) Phalanx CIWS) היא מערכת הגנה אקטיבית להשמדת טילים, רקטות וארטילריה בטווח קצר מבוססת תותחים מתוצרת ארצות הברית.
מבנה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלנקס מורכבת ממערכת תותחים אוטומטיים ומכ"ם אמריקאים.
תותחי "פלנקס", אותם מייצרת החברה האמריקאית "ריית'יאון" (Raytheon), יועדו במקור להגנה על ספינות מפני טילים הנורים אליהן. סוללת "פלנקס" כוללת ארבעה תותחי M61A1 וולקן רב קניים בקליבר 20 מילימטרים ומכ"ם שעוקב אחר מסלול הטיסה של האיום, מעריך את מסלולו ומורה לירות עליו מטווח של עד קילומטר וחצי. קצב האש של המערכת מגיע לחמישים עד שבעים וחמישה קליעים (פגזים) בשנייה, שמהירות הלוע שלהם עולה על קילומטר בשנייה.
תותחים כאלה היו מותקנים בכל ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. הכוחות המזוינים של ארצות הברית הפעילו תצורה יבשתית של מערכת זו בהצלחה בעיראק, שם היא מגינה על בסיסיו מירי טילים ופצצות מרגמה. ישראל שקלה להצטייד בתצורה היבשתית[1][2], כאשר מערכת כיפת ברזל עדיין הייתה בפיתוח אך בהמשך העדיפה להפנות את המשאבים לפיתוח כיפת ברזל עקב שטח כיסוי גדול יותר ועקב יכולת התמודדות עם איומים נוספים כגון רקטות גראד.[3][4]
כינויה הלא רשמי של המערכת הוא R2-D2 בשל דמיון הראדום של המערכת לרובוט מסדרת סרטי מלחמת הכוכבים.
שירות מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 ו־1989 תוך כדי אימונים בירי חי של צי ארצות הברית נגד כטב"ם מטרה, יירטה המערכת את המטרה אולם שברי הכטב"ם נפלו על הספינה וגרמו לנזק ואף למוות.[5]
בשנת 1991 במלחמת המפרץ נורו לעבר ספינות ארצות הברית ובריטניה טילים עיראקיים, חלק מהטילים יורטו על ידי הפלנקס.
בשנת 1996 הופל בטעות מפציץ A-6 אינטרודר של חיל הים האמריקאי, על ידי מערכת פלנקס של חיל הים היפני.[6]
הכוחות המזוינים של ארצות הברית ובריטניה הפעילו תצורה יבשתית של מערכת (בשם Counter-RAM) זו בעיראק, שם היא הגנה על בסיסיהם מירי טילים ופצצות מרגמה.[7]
ב-30 בינואר 2024, יירטה מערכת פלנקס בהצלחה טיל חות'י ששוגר כנגד משחתת אמריקנית בים האדום.[8]
במהלך מבצע שאגת הארי, יירתה מערכת הנשק כלי טיס בלתי מאוישים של איראן, שכוונו כלפי נכסים ונציגויות אמריקניות במזרח התיכון[9]
משתמשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי מלמן, 6,000 קליעים בדקה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008
- יהושע בריינר, טילים נגד טילים (נגד טילים), באתר וואלה, 21 במרץ 2008
- מידע על מערכת פלנקס, אתר חברת ריית'יאון
- אריה קיזל, וולקן פאלנקס שלב נוסף בלוחמת הנט"ל, 'בין גלים' 161 מרץ 1984 2.
- פלנקס קו ההגנה האחרון כנגד טילים באתר UK Navy Lookout (באנגלית)
- R2D2 ההיסטוריה והטכנולוגיה של הפלנקס באתר Naval Weapons (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יוסי מלמן, שר הביטחון, אהוד ברק, הורה לרכוש מערכת הגנה נגד קסאמים, באתר הארץ, 21 באפריל 2009
- ↑ יוסי מלמן, דו"ח מבקר המדינה: סחבת בפריסת תותחי וולקן-פלנקס ליירוט רקטות, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
- ↑ אילנה קוריאל ומיכל מרגלית, כל מה שרציתם לדעת על כיפת ברזל, כמעט, באתר ynet, 13 ביולי 2014
- ↑ יהושע בריינר, טילים נגד טילים (נגד טילים), באתר וואלה, 21 במרץ 2008
- ↑ Iwo Jima Officer Killed In Firing Exercise - Daily Press, web.archive.org, 2013-10-21
- ↑ HUMAN ERROR CITED IN DOWNING OF NAVY PLANE BY JAPANESE, scholar.lib.vt.edu
- ↑ טים ריפלי, UK deploys Phalanx C-RAM system to protect forces in Iraq, Janes Defense Weekly, 2007-05-30
- ↑ Oren Liebermann, Natasha Bertrand, US warship had close call with Houthi missile in Red Sea | CNN Politics, CNN, 2024-01-31 (באנגלית)
- ↑ 32K צפיות · 163 רגשות | 🚨 The 🇺🇸 C-RAM system in operation over Baghdad, Iraq 🇮🇶 repelling drones fired by PMF near the 🇺🇸 embassy complex. (This video was recorded 2 days ago) | Brotherhood
 הגנה מפני טילים בישראל | ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל | .jpg){kind=icon}   |
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן/כיפה ימית. | |
| אור איתן | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד רחפנים, כטב"מים, פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, נקראה בעבר "מגן אור" ו"קרן ברזל" (Iron Beam). | |
| מערכות נוספות | MIM-104D פטריוט ("יהלום") • להב ברזל (גרסה מוקטנת של אור איתן) • להב אור (נשק לייזר קטן בשימוש מג"ב) | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מנהלת חומה •  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלביט מערכות • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים) | |