ישו הילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישו הילד (משמאל) עם יוחנן המטביל, ציור מאת ברטולומה אסטבן מוריו (Murillo), בראשית המאה ה-17
פייר מיניאר, הבתולה עם הענבים: ישו ואמו מריה

ישו הילד הוא סוג פולחן נוצרי, הנפוץ בעיקר בנצרות הקתולית ומתבסס על קידוש תקופת הילדות של ישו. הנצרות הפרוטסטנטית דוחה בדרך כלל פולחן זה. באופן כללי, הפולחן מתייחס לישו, "הילד הקדוש", עד גיל 12 (מכיוון שבגיל 13 עבר בר מצווה והפך מבחינת היהדות לבוגר). הוא מתבטא בעיקר באמנות דתית, מן המאה ה-3 או ה-4 ואילך, בצלמיות, ציורים, פסלים ואמצעים אמנותיים אחרים.

שני הדימויים הרווחים ביותר בהקשר זה הם תיאור לידת ישו עם אמו, מרים ובעלה יוסף, או כתינוק, עם אמו בלבד, בסוג דימויים הנקראים המדונה והילד. קיימים גם דימויים מתקופות אחרות בסיפור ילדותו (ברית המילה שלו, ביקור שלושת האמגושים, הבריחה למצרים, הצגתו בבית המקדש בהיותו בן 40 יום ושוב בגיל 12, עם ביקורו בבית המקדש). ככל שישו הילד קטן, קיימים מעט דימויים שלו, כי שנות ילדותו כמעט ולא מתוארות בבשורות.

מספר בשורות אפוקריפיות‎ מכונות "בשורות ינקות", כי הן מתארות את ישו בתקופה זו, והן מהוות גם מקור לחלק מן הדימויים של ישו-הילד. בין הבשורות שמתארות את ילדותו של ישו, ניתן למנות את בשורת הינקות על פי תומס מן המאה השנייה, בשורת הינקות הערבית מן המאה השישית, והבשורה על פי מתי-כביכול מן המאות ה-8-9. ישו הילד מוזכר גם בקוראן כעיסא, ומוזכר כי יכל לדבר מילדותו.

הביטוי האמנותי של סיפורי הינקות של ישו הגיע לשיא בתקופת הרנסאנס והמשפחה הקדושה הייתה נושא מרכזי בעבודותיו של לאונרדו דה וינצ'י. לעתים מצויר הילד-ישו עם הציפור חוחית בידו, המסמלת את הקוצים שיחבוש עם צליבתו.

פולחן הילד ישו בא לידי ביטוי גם בחגיגות ופסטיבלים עממיים הנערכים במקומות שונים בעולם לכבודו של ישו הילד (או התינוק) וייצוגו, בין היתר פסטיבל דינאגיאנג באילוילופיליפינים); ה"פאראדורה של הילד" (Paradura del Niño) במדינות שונות באזור הים הקאריבי.