בית הכנסת שושנים לדוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת שושנים לדוד)
בית הכנסת "שושנים לדוד"
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שימוש בית כנסת וישיבה
כתובת רחוב הרב זוננפלד 46, ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ה'תרס"ד בערך–הווה
קואורדינטות 31°14′31″N 34°46′17″E / 31.242046°N 34.771410°E / 31.242046; 34.771410
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת שושנים לדוד
בית הכנסת שושנים לדוד

בית הכנסת שושנים לדוד הוא בית כנסת וישיבה לעדה הבבלית בשכונת בית ישראל בירושלים.

תולדות בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נוסד בעשור הראשון של המאה ה-20, (בין השנים ה'תרס"ד - ה'תרס"ט) על ידי הרב יעקב חיים סופר וידידו הרב יחזקאל עזרא הלוי, שעלו מעיראק, כבית כנסת וישיבה לבני העדה הבבלית מחוץ לחומות. למלאכת ההקמה הצטרפו הרב יחזקאל עזרא רחמים ורבי דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק (אחי אמו של רבי יוסף חיים מבגדאד). רבי דוד פנה במכתב לאחיינו בבגדאד, וזה האחרון גייס את הנדבן יוסף חנניה שתרם את הסכום הדרוש לרכישת המגרש בפאתי שכונת בית ישראל. רבי דוד נפטר בשלהי עבודות הבנייה, לכן, ובשל השתדלותו בבניין בית הכנסת, נקרא בית הכנסת "שושנים לדוד" על שמו.

בבית הכנסת החל לפעול בית מדרש, אליו הגיעו ללמוד בני העדה הבבלית בירושלים. בנוסף פעל בו גם תלמוד תורה קטן לילדי העדה שדבק בו הכינוי "תלמוד בבלי", והיה לתלמוד התורה הראשון לעדות המזרח מחוץ לחומות העיר העתיקה.

הרב יעקב חיים סופר היה דורש בבית הכנסת בשבתות וימים טובים. הוא קבע בעליית הגג הצמודה לבית המדרש את מקום לימודו[1], שם כתב כמה מספריו, ביניהם חיבורו המפורסם "כף החיים".

מלבד הרב יעקב חיים סופר, בין מקימי בית הכנסת, גבאיו ומנהלי הישיבה בשנים הראשונות נמנו הרבנים יהושע שהרבני, ובן ציון חזן (שפרש כדי להקים את ישיבת פורת יוסף). את הגיבוי הכלכלי לאחזקת המקום נתן הנדבן מנשה מאיר, לבקשת הבן איש חי[2]. בשנת ה'תש"ב החליט ועד העדה הבבלית בירושלים לפרוס את חסותו על הישיבה, ותיקצב את החזקתו.

תקרת מבנה בית הכנסת קרסה ברעש האדמה שפקד את אזור ירושלים ב-28 בפברואר 1928[3]. הרב עובדיה יוסף, שהיה באותה עת ילד, למד במבנה וחולץ מההריסות בידי הרב יעקב חיים סופר[4]. לאחר הרעש, הבניין שוקם על ידי מנשה מאיר[5].

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ממשיכות להתקיים תפילות בבית הכנסת, ומתנהלים בו סדרי לימוד במשך היום. כמו כן, לפני חג הפסח פועלת במקום מאפיית מצות יד.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצלאל נרקיס, בית הכנסת שושנים לדוד - תשמישי קדושה ומצוות, הוצאת שקמונה, 1981

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חכם יעקב חיים סופר : החכם היומי, www.hyomi.org.il
  2. ^ ראו דברי הבן איש חי אודות תרומותיו בקונטרס "בית תפילה" הנספח לשו"ת "רב פעלים"
  3. ^ אליעזר ליפא סוקניק וישעיהו פרס (עורכים), "ירושלם: קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", ירושלים ה'תרפ"ח, עמ' שכ
  4. ^ שלמה גרינברג ואבי פרלשטיין, בין המכולת למועצת • 93 הבזקים מחיי אדם גדול, באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2013
  5. ^ אברהם תווינה, "גולים וגאולים" א', עמ' 101
  6. ^ חזקי ברוך, גדולי ירושלים מבקשים את המצות האלה, ערוץ 7, ט' בניסן ה'תשע"א.