יעקב חיים סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב חיים סופר
Yaakov Chaim Sofer.jpg
הרב יעקב חיים סופר
כינוי כף החיים
תאריך לידה ה'תרכ"ז או ה'תר"ל
מקום לידה בגדד שבעיראק
תאריך פטירה ט' בסיוון ה'תרצ"ט (בגיל 69 בערך)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1870
תאריך פטירה לועזי 1939
מקום פעילות בגדד, ירושלים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה, סת"ם
תפקידים נוספים דרשן
רבותיו הרב אלישע דנגור, הרב יוסף חיים, הרב חיים שאול הכהן דוויק
תלמידיו בנו ר' משה סופר, שאר בשרו ר' יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת פורת יוסף, חתנו ר' יוסף חיים מלמד, המקובל ר' אלעזר מרדכי קניג
חיבוריו כף החיים, חיים עד העולם, ישמח ישראל, קול יעקב, יגל יעקב, חוקי חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז[1] או ה'תר"ל[2] - ט' בסיון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, כתב את סדרת ספרי ההלכה כף החיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבגדאד בירת עיראק, לרב יצחק ברוך ממשפחת "מוסה" ולאסתר. למד מאביו תורה וכתיבת סת"ם. התחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" בראשות הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל הרב אלישע דנגור. הושפע בלימוד תורה וקבלה מהרב יוסף חיים - בעל ה"בן איש חי", והוסמך על-ידו למו"צ. נשא לאשה את פרחה בדהובא[3]. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".

בראש חודש סיוון ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין. גר בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת ה'תרס"ט הקים עם רבנים יוצאי בגדד את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק.

נפטר בגיל 69, ביום שבת, ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939). נקבר בחלקת החסידים שבהר הזיתים.

נינו הוא הרב יעקב חיים סופר, שעומד בראש ישיבת 'כף החיים' שהוקמה על שמו.

ספרו כף החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כף החיים

במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת והדפסת חיבורו "כף החיים" על השלחן ערוך, בשמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה.

לאחר פטירתו, בשנת ה'תשי"ז, הדפיסו בניו, שלום ומשה סופר, מהדורה חדשה של החיבור, והוסיפו כרך נוסף על יורה דעה, מתוך כתב ידו. החיבור הוגה ותוקן על ידי הרב עובדיה יוסף, שגם כתב את החלק החסר בכרך החדש (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט), בסגנון הספר. ויחד עם רבו הרב עזרא עטיה כתב את ההקדמה למהדורה.

בשנת ה'תשע"ה יצאו כרכי החיבור במהדורה חדשה, כולל השלמות רבות מכתב ידו, שנמצא לאחר 78 שנים בגניזת גג בית הכנסת בבא תמא.

הספר דומה במבנהו ל"משנה ברורה", באשר שניהם מבארים את דברי השלחן ערוך והפוסקים בנושאים הנידונים, על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות; אך בשונה מהמשנה ברורה, ה"כף החיים" אינו מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף מכריע. כמו כן בניגוד ל"משנה ברורה", ה"כף החיים" מביא בהרחבה גם את שיטות ופסקי המקובלים, בפרט האר"י והרש"ש. בכך הוא ממשיך את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים נוספים שלו מצויים בכתב יד, בהם: באר מים חיים - שו"ת; בית יעקב - דרשות על פרשת השבוע; חפץ בחיים - דרשות; עדות ביעקב - דרשות לארבע פרשיות, שבת הגדול ועוד וביאור פרקי אבות; חזיונות חיים - קרוב ל-800 חלומות וגילויים; הערות והארות על ספר זבחי צדק; קונטרס קטן כוונות הפסח על הגדה של פסח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה
  • יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25)
  • הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1–8)
  • הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף
  • אברהם אליעזר סופר (בן נינו), תולדות כף החיים, ירושלים התש"ע
  • יהושע משה, קץ הימין (ביוגרפיית חכמי בבל), ירושלים תשכ"ז
  • גדעון גילקארוב, ספר האיר המזרח ירושלים תשס"ב
  • ארזי הלבנון, ירושלים התשס"ו, עמודים 1133–1134
  • הרב אברהם מונסה בן רבי יעקב, פדה את אברהם חלק א, ירושלים התשנ"ו עמוד תכ"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב חיים סופר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3765; אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל, ירושלים תש"מ, עמ' 366.
  2. ^ לפי בניו ואחרים בהקדמה של המהדורה השנייה של הספר "כף החיים"; יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז, עמ' רמ"א; הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, כרך ג', ירושלים תשנ"ו, עמ' 1076.
  3. ^ המבוא לספרו ישמח ישראל על התורה, חלק א