ישיבת שער התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ישיבת שער התורה הייתה ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנא שבבלארוס משנת 1915 ונסגרה בשנת 1939. מזוהה בעיקר עם הרב שמעון שקופ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה על ידי חבורת תלמידים שנלכדו בעיר גרודנא שבליטא,על ידי עזרתו של הרב יעקב אריה ליפשיץ בנו של בעל ה"עולת שלמה", על ידי הצבא הגרמני בעת מלחמת העולם הראשונה; אלו התמקמו בבית המדרש "יסוד ושורש העבודה", ולשם נקבצו בחורי ישיבה מפליטי המלחמה. בתחילה נבחר ועד מארגן, וכדמות מרכזית (של מעביר שיעור) נבחר הרב אלתר שמואלביץ. בהמשך מונה הרב יוסף לייב ננדיק כמשגיח. בסיום המלחמה עזב הרב שמואלביץ את הישיבה, וגם התרומות פחתו בצורה ניכרת (בעיקר עקב הפסקת התמיכה של אגודת עזרה). בהמלצת הרב יוסף שלמה כהנמן מונה הרב שמעון שקופ לכהן כראש ישיבה (תר"פ), ובכך היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת שער התורה, כשהוא נמנע מטיפול בצד הכלכלי של הישיבה. בשנת 1920, בעקבות מלחמת פולין וברית המועצות, עזבו רוב תלמידי הישיבה, מלבד קומץ קטן, לפוניבז', ובעת כניסת הצבא האדום לעיר הישיבה נסגרה בצורה מוחלטת. לאחר נסיגת הצבא (תרפ"א) הוקמה הישיבה מחדש בבית המדרש "אלשיך" ובצוות הישיבה מונו כמה מקרוביו של הרב שקופ. בשנת תרפ"ב הונהגה בישיבה שיטת המוסר. בפרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו את הישיבה רוב תלמידיה, וגם הפעם נשאר קומץ הכולל את הרב שקופ שלא יכל לעזוב מפאת גילו. לאחר פטירת הרב שקופ עזבו גם קומץ התלמידים, ורוב הגרעין עבר לווילנה.

סדרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקנות הישיבה היו כללים שנגעו לסדרי הלימוד. בסדר הלימוד היה חיוב על כל תלמיד ללמוד 11 דפי גמרא בשבוע, כאשר מתוכם שישה דפים בסגנון בקיאותי וחמישה בסגנון עיוני. מלבד זאת התקיימו בישיבה מבחנים על החומר הנלמד אחת לשבועיים.

מתלמידי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.