כגאנות ז'ואו-ז'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
כגאנות ז'ואו-ז'אן
柔然
התפשטות הכגאנות ז'ואו-ז'אן בסביבות שנת 500
ממשל
משטר קונפדרציה של שבטים נוודים
מונרכיה
כגן (החל מ-402)
שפה נפוצה ז'ואו-ז'אן ומונגולית, טורקית מזרחית עתיקה, סינית (שפה דיפלומטית)
עיר בירה טינג, צפונית-מערבית לגאנסו
מומוצ'נג
רשות מחוקקת קורילטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה 402
330 - קונפדרציית שבטים 330 עריכת הנתון בוויקינתונים
פירוק  
תבוסה מידי ממלכת ויי של בני שיינביי
התקוממויות שבטים פרוטו-טורקים
תבוסה על ידי טורקים מאלטאי
555
ישות יורשת גקטורקים
צ'י צפונית
ג'ואו צפונית
שליטים בולטים מוגולו (שנת 330)
ג'יוג'יולו דנגשודזי (שנת 550)
שטח בעבר 2,800,000 -3,500,000 קמ"ר (נכון ל־405)
אוכלוסייה בעבר - (נכון ל־-)
דמוגרפיה
דת טנגריזם
שמאניזם
בודיזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כגאנות ז'ואו-ז'אן או ז'ואן-ז'ואן או ז'ואו -ז'אנג'י (בסינית:柔然; בכתב פיניין:Róurán) הייתה קונפדרציית שבטים שהוקמה על ידי שבטים שמוצאם "פרוטו-מונגולי" דונגהו. השליטים שלהם השתמשו בתואר "כגן" , אותו שאלו משבטי שיאנביי. הכגאנות שלהם התקיימה בין שלהי המאה הרביעית לאמצע המאה השישית. כמייסד נחשב ז'לון בשנת 402 [1] היא התפשטה על שטח עצום מהרי טיין שאן וקרשהר במערב (כיום באזור האוטונומי שינגיאנג-אויגורי בסין) ועד להחומה הסינית הגדולה והרי חינגן הגדול במזרח. [2] הכגאנות ג'אוג'ן התמוטטה עקבות מרד של שבטים טורקיים עתיקים (גקטורקים) . ניצחון זה בישר את עליית כוחם של השבטים הטורקיים העתיקים בהיסטוריה העולמית

עם קריסת הכגאנות שלהם יתכן כי שרידי ז'ואו-ז'אן הפכו במהלך הזמן לטטרים, בעוד שאחרים כנראה נדדו מערבה והפכו לאווארים (שנודעו ביוונית גם כ"וארחוניטס" - ואר-הונים או כפסאודו-אוורים). האחרונים התיישבו במאה השישית במישור הפאנוני (כיום בהונגריה). אווארים אלה נרדפו על ידי גקטורקים עד לגבולות האימפריה הביזנטית. בגקטורקים טענו בפני הביזנטים שאלו "אווארים מזויפים" או "פסאודו-אווארים" - עבדים או בני חסות שלהם ודרשו את גירושם. בעוד שהקשר בין האווארים לז'ואו -ז'אן נשאר שנוי במחלוקת, מחקר גנטי של DNA אישר את הקשר בין האליטה האווארית לתושבי ערבות מונגוליה. תאוריות אחרות מקשרים את מוצא האווארים אל עמים אחרים כמו ואר. לפי ההיסטוריון הרוסי ניקולאי קראדין התקיים אצל בני ז'ואו-ז'אן סוג של פאודליזם נוודי. לפי חוקרים אחרים הכגאנות שלהם התבססה על "ניצול מרחוק של חברות חקלאיות". הז'ואו-ז'אן פיקחו על נתיבי המסחר ונהגו לפשוט על נאות מדבר ועל תחנות גבול כמו גאוצ'אנג. הם התנהלו בו זמנית כמו מדינה בדרך וכמו שבטי נוודים. הכגאנות היוותה חברה הייררכית-צבאית תוקפנית ביחס לשכניה. הם קנו לעצמם שם של "כנופיות שודדי הערבות" שביצעו פשיטות מאורגנות נגד תושבי צפון סין שסחטו אותם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איחוד השבטים ז'ואו-ז'אן או ז'ואן-ז'ואן הלך והתגבש במהלך המאה החמישית תחת מנהיג שהחל מ-שנת 402 נקרא "כגן" "כגן" היה תואר ממקור טורקי עתיק או אולי מונגולי שהוענק לראשי שבטים גדולים ועצמאיים. [3] . מבחינה צבאית היוו בני ז'ואו-ז'אן איום על שכניהם בסין וערכו שם פשיטות רבות. הם נלחמו מעל מחצית מאה שנים נגד ממלכת ויי של בני שיינביי, במיוחד ביי-ויי (ויי הצפונית) [3]. ב-449 נהדפו הז'ואו-ז'אן רחוק מגבולות הממלכה של בני שיינביי. בעקבות תבוסה זאת כוחם נחלש והם הפסיקו את מסעות הכיבוש שלהם. [3] במהלך המאה השישית שבטים שהיו בני חסותם מרדו בהם והתפלגו, דבר שהחליש עוד יותר את עוצמתם [3] בשנת 552 נמחצו הז'ואו-ז'אן על ידי שבטים טורקיים מאלטאי והכגן אנאהואן נהרג. ב-555 כל השטחים שהוחזקו על ידיהם נפלו לידי השבטים הטורקיים. [3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כגאנות ז'ואו-ז'אן בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • N.A.Sidorova (red.pr) vol.III Istoria Universală (ed. E.M: Jukov), Editura Științifică București 1960 .תרגום מרוסית לרומנית


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N.Kradin 2000
  2. ^ נ. סידורובה - תולדות העולם 1960 עמ' 7
  3. ^ 1 2 3 4 5 נ. סידורובה - תולדות העולם 1960 עמ' 8