כוכית גדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכוכית גדות
Sand Martin (30444131935).jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: סנוניתיים
סוג: כוכית
מין: כוכית גדות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Riparia riparia
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Riparia riparia distribution map.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כוכית גדות (שם מדעי: Riparia riparia) היא מין ציפור שיר ממשפחת הסנוניות, הדוגרת בכל אירופה, ברוב אסיה ובדרום אמריקה. בישראל היא נודדת בעונת הסתיו, בדרכה מאירופה לאפריקה. כוכית גדות נמצאת על פי רוב סביב מקורות מים ומקננת בכוכים שהיא חופרת בעצמה, בעיקר בגדות נחלים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכית גדות היא סנונית קטנה, הזעירה ביותר מבין כל הסנוניות. גודלה כ-13 ס"מ, משקלה 15-13 גרם, אורך הכנף כ-11 ס"מ, ומוטת הכנפיים כ-29 ס"מ.[2][3][4] החלקים העליונים של גופה בצבע חום אפרפר, ללא ברק מתכתי, וגרונה לבן. על החזה שלה מופיע פס חום רחב, המתבלט על רקע הגחון הלבן ומפריד בין הבטן והצוואר.[2] . זנבה קצר יחסית, רגליה קצרות וחלשות ואינן מנוצות, ואצל הצעירים מופיעים שוליים בהירים בנוצות העליונים. הנוצות על גופה של כוכית גדות רכות יותר מהנוצות של שאר הסנוניות.[2]

מקור השם  [עריכת קוד מקור | עריכה]

השם המדעי של כוכית גדות, Riparia riparia, מקורו מן השפה הלטינית שבה המשמעות של Ripariusֹ היא "גדת הנהר".[2] כך גם השם בעברית "כוכית גדות" מתייחס למקום מחייתה של כוכית זו: בעיקר סביב מקורות מים. הכוכית מקננת בכוכים שאותם היא חופרת בעצמה.

תפוצה ומגמות אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה של כוכית גדות משתרעת על פני מרבית שטחן של אירופה, אסיה ואמריקה הצפונית. בישראל נודדת הכוכית בעיקר בעונת הסתיו, באילת ובעמק החולה, בדרכה דרומה מאירופה כדי לחרוף באפריקה.[4]

כוכית גדות מעדיפה להימצא בסביבת נהרות ואגמים, ואף בקרבת האוקיינוס, כיוון שהיא נוהגת לצוד חרקים וזבובים בזמן שהיא מעופפת מעל פני המים. היא נמנעת מאזורים הרריים .[2][5]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכית גדות דוגרת בעיקר בלבנון, ומעדיפה קרקעות רכות וחוליות כדי לקנן בהן. היא מקננת בכוכים שהיא חופרת בגדות נחלים, במחצבות ובקירות עפר – וזאת בעזרת מקורה, רגליה וכנפיה. עומק הכוך עשוי להגיע למטר, וקצב הכרייה של הכוכית הוא 10-8 ס"מ ביום. תוחלת החיים של הכוכית היא כשנתיים בלבד[2][5]. זוהי אחת הציפורים המתלהקות ביותר באכילה, בנדידה ובלינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכית גדות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]