כוס ניצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכוס ניצי
כוס ניצי
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
סוג: Surnia
מין: כוס ניצי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Surnia ulula
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זוג כוסים עם טרף

כוס ניצי (שם מדעי: Surnia ulula) הוא מין של דורס לילה קטן ממשפחת הינשופיים הדומה לכוס, והוא המין היחיד בסוגו. הוא חי באזור הטייגה בצפונה של אמריקה הצפונית וצפון אירואסיה, והוא יכול להדרים עד סין. מקור השם ניצי הוא מדמיונו למין נץ קופר החי ביערות אמריקה הצפונית.

אורכו של כוס זה 36–42.5 סנטימטר ומשקלו עד 300 גרם בזכרים. הנקבות גדולות יותר באורך 37.2–44.5 סנטימטר ומשקלם עד 340 גרם. מוטת כנפיהם הממוצעת של שני הזוויגים 45 סנטימטר. הכוס בעל נוצות כנפיים חומות כהות כשהחלק העליון שלהם לבן ושאר הגוף לבן. החזה מפוספס בשחור והכתפיים, הצוואר וצידי הראש החיצוניים שחורים. מקור הכוס כתום והעיניים צהובות וגדולות. כמו הרבה מיני כוסים הוא יכול להפנות את צווארו לצדדים כדי לראות יותר טוב.

הכוס הוא פעיל לילה או בין הערביים. הוא מצוי ביערות הטייגה או יערות מחטניים נוספים, בהם הוא מחפש בעיקר נברנים מהסוג נברן שדות וכן מכרסמים נוספים וגורי ארנבות, בייחוד ארנבת השלג. טרף נוסף כולל סנאי אדום, עכברים, חולדות, למינגים הנפוצים בצפון, מיני עופות כמו שכווי האשוח, יונים, נקרים, דרורים, אדומי חזה, עורבנים, זרזיריים, פרושיים וגבתוניים. בחורף הם יצודו עופות גדולים יותר כמו שכווי השלג.

הכוס חי עם בן זוג קבוע והם מתרבים יחד בחודש מרץ, לפני האביב. הנקבות מקננות בחורים טבעיים או בנויים ובו מטילה 3–11 ביצים. שני ההורים מביאים מזון לצאצאים עד הבגרות ומתקיפים כל משיג גבול.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לו 3 תת-מינים:

  • Surnia ulula ulula
  • Surnia ulula tianschanica
  • Surnia ulula caparoch

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוס ניצי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כוס ניצי באתר הרשימה האדומה של IUCN