כופריים
 כפריים
| |
|---|---|
שנית גדולה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | כופריים |
| שם מדעי | |
 Lythraceaeסיינט-הילייר, 1805 | |
כופריים (בכתיב חסר: כָּפְרִיִים; שם מדעי: Lythraceae) היא משפחה מסדרת ההדסאים והיא כוללת 29 סוגים ו-690 מינים, אשר ברובם נפוצים באזורים הטרופיים ואפריקה ואמריקה ופחות באזורים ממוזגים[1]. המשפחה מקיפה באזורים הממוזגים עשבים חד-שנתיים, או רב-שנתיים, ובאזורים הטרופיים גם בני שיח, שיחים נמוכים, שיחים, או עצים. על פי רוב הגבעולים הצעירים מרובעים. רוב צמחי המשפחה מצויים באזורים חמים של כדור הארץ.
שמה העברי של המשפחה קרוי על שם העץ כופר הנזכר בשיר השירים, שמעליו וענפיו הצעירים שמשו להכנת התמרוק הידוע בארצות המזרח בשם חינה. שמה המדעי, Lythraceae, ניתן לה על שם הסוג שנית, Lythrum, שמקורו מיוונית: lythron - "דם".
מנקודת מבט מורפולוגית למשפחת הכופריים יש מורפולוגיה כוללנית מאוד, ללא מאפיינים ייחודיים, כלומר, אין סינפומורפיה מורפולוגית (morphological synapomorphy) המגדירה את המשפחה. יחד עם זאת, הסוגים מובחנים היטב. הכללת המשפחות דואבנגה (Duabanga), רימון (Punica), סונראטיה (Sonneratia) וטראפה (trapa) במשפחת הכופריים מוסיפה מספר תכונות נוספות להגדרת המשפחה, אך יחד עם זאת, היא מאפשרת הרחבת הידע, באמצעות מחקרים פילוגנטיים, על הקשר האבולוציוני בין הסוגים, וזיהוי השושלת ההיסטורית של כל המשפחה. הידע הזה על הקשר האבולוציוני אובד אם הסוגים נשמרים כמשפחות נפרדות.
בתרבות מגדלים את המין כופר לבן המוכר גם בשם "חינה", כשם הצבען המופק ממנו והמשמש בין השאר בטקס החינה.
עוד במשפחה זו צמחי נוי כגון לגרסטרמיה הודית (Lagerstroemia indica) ומיני גַבנוֹן (קוּפֵאָה, Cuphea).
מאפיינים של המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי רוב הגבעולים הצעירים מרובעים (4 מקצועות). עלי לוואי נעדרים מנוונים או זעירים. ייתכן גם מספר רב של לוואים זוויתיים שמתחדדים בראשם כמרצע. העלים נגדיים בדרך כלל בארבע טורים או דוריים, לעיתים רחוקות מסורגים או כמעט מסורגים. העלים פשוטים, תמימים (משוננים בסוג Trapa) והעורקים המשניים מנוצים ומקושתים, כלומר: הם יוצאים מצדי העורק הראשי, ואינם מסתיימים בשפת העלה ממש אלא מחוברים ביניהם בסדרה של קשתות בולטות לעבר השפה. לפעמים נראה עורק יחיד עם או בלי עורקים משניים ברורים[2][1].
התפרחות הן מסוג אשכול, מסוימת, או מכבד; הפרחים בדרך כלל חסרי ריח, ערוכים יחידים, זוגות עד קבוצות בחיק עלים או באשכולות, בסיומות או במכבדים בקצוות הגבעולים. בדרך כלל עוקצי הפרחים עם חפיות.
הפרחים דו-מיניים (הסוג Capuronia חד-מיני, דו-ביתי), נכונים או לעיתים נדירות בלתי נכונים ואז הם בעלי נטייה לסימטריה חד-צדדית, כי המאבקים מקובצים בצד אחד של העמוד העלי. הסוגים Pleurophora ו- Cuphea הם סימטריים חד-צדדיים אמתיים.
הפרחים בעלי צינור פרח, בדרך כלל בעלי עטיף כפול, והם ערוכים בדרך כלל בדורים של 4, 6 או לעיתים רחוקות 8 או 16 איברים. צינור הפרח הוא גביעי, גלילי או חרוטי, קרומי עד עבה וגלדני. הוא בדרך כלל בעל 6 עד 12 עורקים בולטים או צלעות. הוא משתייר עם התפתחות הפרי (למעט בסוג Lafoensia); צינור-הפרח נוצר מאיחוי של המצעית עם הבסיסים של עלי הגביע ועלי הכותרת והאבקנים.
במשפחת הכופריים יש שלושה מצבים של צינור הפרח ביחס לשחלה. הראשון נפוץ ושני האחרים נדירים יותר: 1. צינור הפרח מופרד מן השחלה, אך עומד מעל בסיסה והאבקנים והעטיף יוצאים מצינור הפרח (שחלה עילית, perigynous);. 2. צינור הפרח מצוי מעל למקום השחלה, והאבקנים והעטיף יוצאים מרקמה שמאוחה לדופן השחלה (שחלה תחתית, epigynous); 3. (שחלה תחתית למחצה, hemi-epigynous.
עלי הגביע מאוחים, אורכם כאורך צינור הפרח ואף קצר יותר, הם קרומיים עד גלדניים. הם מסתיימים ב-4 עד 6 שיניים. בין השיניים על פי רוב יש שיניים זעירות פחות או יותר מפותחות שהן אונות הגביעון, אשר ערוך לסירוגין עם עלי הגביע או נעדר. צורת שן הגביע משולש או אלפיטי וראשו מחודד.
עלי כותרת על פי רוב 4 עד 6 ולעיתים רחוקות הם נעדרים או רבים. עלי הכותרת נעוצים בדופן הפנימי של צינור הפרח בחלקו העליון, וערוכים לסירוגין מול עלי גביע. הם מקומטים קלות (גליים), עורקיהם מנוצים עם ציפורניים או לא, לעיתים קרובות הם נושרים מוקדם יחסית אך לא קמלים.
האבקנים על פי רוב 4 או 8, לעיתים רחוקות מרובים (32 עד 200) בסוגים של עצים "פרימיטיביים" או 1 עד 2 בצמים עשבוניים מתקדמים יותר. גובה האבקנים שווה או לפעמים שונה מאוד (בצמחים הטרוסטייליים, heterostylous) ונעוצים בצינור הפרח. האבקנים בדרך כלל מסודרים בשתי שורות שונות וכפולים ממספר עלי הגביע, ולפעמים בשורה אחת, כאשר הם נעוצים קרוב לבסיסו של צינור הפרח או גבוה יותר מתחת לעלי הכותרת. כאשר האבקנים רבים, אז הם ערוכים במספר שורות נפרדות, ולפחות חלקם נעוצים בצלע צינור הפרח ממש מתחת לעלי הגביע (בסוגים רימון, Sonneratia וכמה מינים של סוג Duabanga). האבקנים מופרדים בפרח וכפופים בפקעית. המאבקים מורכבים משתי לשכות שנפתחות לאורך הבטן על ידי סדקים בעת שחרור גרגרי האבקה. המאבקים מקובעים לזיר באמצע גבם, אבל מקום הקיבוע משתנה מאוד סביב האמצע (dorsifixed and versatile). לעיתים נדירות המאבקים מקובעים לזיר בתחתיתם (Pleurophora, Crimea).
השחלה על פי רוב עילית או לעיתים רחוקות יותר תחתית למחצה או תחתית (אך ורק בסוג רימון). השחלה מוקפת בבסיסה בצופן טבעתי או בצופן מוגדל עם או בלי צוף. עלי השחלה מאוחים (gynoecium syncarpous). לשחלה 2 עד 6 מגורות או לעיתים רחוקות הרבה מגורות או מגורה אחת (בסוג cryptotheca) ובדרך כלל בכל אחת מהמגורות ביציות רבות. המגורות מופרדות במחיצות שלמות או מנוונות לכדי נימים דקים. השחלה מופרדת, עם עוקץ קצר בתחתית השחלה (העוקץ חלק מן השחלה עצמה) או ללא. בכל אחת מהמגורות ביציות רבות. ביציות - 2 עד רבות נתונות על שליות זוויתיות שלעיתים אינן מגיעות לקודקוד השחלה. בסוג אחד (אמניה) השיליה דופנית. הביציות זעירות והפוכות (אנאטרופית, anatropous) ומתיישרות (ascending, Campylotropous). עמוד עלי פשוט, דק, בדרך כלל בולט מן הפרח ואורכו משתנה לפי סוגי הצמחים; הצלקת שבראשו רטובה או יבשה, צורתה כדורית, חרוטית-קטומה, מחודדת, או לעיתים רחוקות עם שתי אונות.
הפרי על פי רוב הלקט יבש, עם דפנות דקות עד עבות, המוקף בחלקו או במלואו בצינור פרח משתייר ולעיתים רחוקות גילדני או דמוי ענבה. הפרי מתפתח משני שחלילים מאוחים או יותר, וכדי לשחרר את זרעיו הוא נפתח עם הבשלתו לקשוות. צורות הפתיחה היא חוצת מגורה (loculicidal) או חוצת חיץ (septifragal) או באופן לא סדיר. לעיתים נדירות הפתיחה היקפית (circumscissile) או שאין פתיחה כלל. הזרעים בדרך כלל רבים, זעירים, לעיתים רחוקות מכונפים. הם ללא אנדוספרם (רקמת מזון המצויה בתוך זרעים לצדו של העובר או סביבו) לעיתים הם עטופים בציפה (רימון); העובר ישר, הפסיגים פרושים (מקופלים ברימון או בלגרסטרמיה), לעיתים קרובות בסיסם בעלי אוזניים או בצורת לב, עוטפים חלקית את השורשון הקצר, שמנוניים[3].
מינים נפוצים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצמחיית ארץ ישראל מיוצגת משפחת הכופריים בעצי התרבות: רימון מצוי, כופר לבן, בעצי נוי: לגרסטרמיה הודית (Lagerstroemia indica), ומיני גבנון (קפואה, Cuphea) ובשני סוגי עשבים הגדלים בר ורובם נדירים: שָׁנִית (lythrum) ואָמַנְיָה (ammania).
לאמניה (ammannia) 113 מינים מתוכם 2 נציגים בארץ.
- אָמַנְיָה מִצְרִית (Ammannia baccifera) – צמח חד-שנתי נדיר ובסכנת הכחדה. הוא גדל בבתי גידול לחים: בשולי ביצות, בקרקעות קלות ולא מלוחות. הוא מצוי בבקעת חולה ובקעת כנרות; נדיר מאוד בגליל העליון ובגליל התחתון ובמישור החוף הדרומי.
- אָמַנְיָה רַבַּת-פְּרָחִים (Ammannia prieuriana) – צמח חד-שנתי נדיר וגדל בבית גידול לח: בשולי ביצות, בקרקעות קלות ולא מלוחות. הוא נדיר מאוד בגליל התחתון ובשרון.
לשנית (Lythrum) 68 מינים מתוכם 9 נציגים בארץ.
1. שָׁנִית גְּדוֹלָה (Lythrum salicaria) - עשב רב-שנתי זקוף וצופני או בן שיח שבסיסו מעוצה. הוא גדל בבתי גידול לחים: בגדות נחלים, בתעלות ניקוז ובשולי מעיינות, בחגורה הראשונה הקרובה ביותר למים. הוא נפוץ בארץ ברוב חלקי החבל הים תיכוני. הוא נפוץ בבקעת החולה; מצוי בגולן, בבקעת כנרות, בכרמל, עמק עכו, מצוי בעמק יזרעאל, ובשרון; נדיר בגליל העליון, במישור החוף הדרומי, בשומרון, ובשפלה; נדיר מאוד בחרמון, בגליל התחתון, בבקעת בית שאן, בגלבוע, חוף הכרמל, בהרי יהודה ובאדום;
2. שָׁנִית מִתְפַּתֶּלֶת (Lythrum junceum) - עשב רב-שנתי שרוע וצופני, גדל בבתי גידול לחים: בגדות מעיינות ובמקווי-מים מתוקים. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון, ברוב חלקי החבל הים-תיכוני בארץ. הוא נפוץ בבקעת החולה, בבקעת כנרות ובגלבוע; מצוי בגולן, בעמק יזרעאל, בעמק עכו ובשרון; נדיר בגליל העליון, בגליל התחתון, במישור החוף הדרומי ובשפלה; נדיר מאוד בחרמון, בחוף הכרמל, בשומרון, בהרי יהודה, בגלעד, בעמון, ובאדום.
3. שָׁנִית הַקּוֹרָנִית (Lythrum thymifolia ) - צמח חד-שנתי גדל בבתי גידול לחים. הוא נדיר מאוד בגולן, בגליל התחתון, ואולי במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה.
4. שָׁנִית קְטַנַּת-עָלִים (Lythrum hyssopifolium) - צמח חד-שנתי נדיר, אך גדל באתרים רבים בצפון הארץ ובמרכזה. הוא גדל בבתי גידול לחים: בשלוליות חורף, בביצות ובקרקעות מוצפות בחורף. הוא מצוי בבקעת החולה, בבקעת כנרות, בכרמל, בחוף הגליל, בעמק עכו ובשרון; נדיר בגולן, במישור החוף הדרומי ובשפלה; נדיר מאוד בגליל העליון, בחוף הכרמל, בשומרון, בהרי יהודה ובאדום.
5. שָׁנִית רַחֲבַת-עָלִים (Lythrum borysthenicum) - צמח חד-שנתי נדיר שגדל בבתי גידול לחים: בשלוליות חורף והוא ממהר לפרוח ולקמול, לפני התייבשות הקרקע. הוא צומח בשרון.
6. שָׁנִית שְׁוַת-שִׁנַּיִם (Lythrum tribracteatum) – צמח חד-שנתי שרוע וצמוד לקרקע. שנית שוות-שיניים נדירה וגדלה בבתי גידול לחים: בשלוליות-חורף ובגדות מעיינות. היא מצויה בגולן, ובשרון; נדירה במישור החוף הדרומי; ונדירה מאוד בחרמון, בבקעת החולה, בגליל העליון, בבקעת כנרות, בכרמל, בגלבוע, בעמק עכו, בחוף הכרמל, בשומרון ובהר הנגב.
שני מינים חדשים התגלו בישראל, בשקע לח מאוד ולא צמוד למים זורמים במעיינות נוחיילה שבצפון עמק החולה בקיץ 2019.
7. שנית החלוקה (Lythrum thesioide) - צמח חד-שנתי קרח ונדיר מאד. הוא גדל בבתי גידול לחים.
8. שנית הציפורנית (Lythrum silenoides) - צמח חד-שנתי קרח ונדיר מאד. הוא גדל בבתי גידול לחים.
מין חדש למדע, שנית נטופה, אותר כבר בשנת 2012 אך זוהה בטעות כשנית הקורנית, לבסוף הוא הוגדר כמין חדש. התגלית פורסמה בעיתון פיטוטקסה ב-23 מרץ 2020. ובכך מספר מיני השנית עלה לתשעה[4].
9. שָׁנִית נְטוֹפָה (Lythrum netofa Vered, Mazar & Gazaix) צמח חד-שנתי גדל בבתי גידול לחים. שמה ניתן על שם האזור בו היא גדלה – בקעת בית-נטופה[5].[6]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שנית גדולה
-
גבנון בן-אזוב
-
גבנון סמוק
-
לגרסטרמיה הודית
-
כופר לבן
_in_Hyderabad,_AP_W_IMG_0524.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Lythraceae J.St.-Hil., WFO (2022): World Flora Online. Published on the Internet;
- ^ Qin Haining; Shirley Graham, Michael G. Gilbert, Lythraceae, Flora of China
- ^ Graham S.A., Lythraceae. In: Kubitzki K. (eds) Flowering Plants · Eudicots. The Families and Genera of Vascular Plants, vol 9., Berlin, Heidelberg: Springer, 2007
- ^ Gazaix A Mazar S and Vered, Lythrum netofa (Lythraceae) a new species from a Israel, Phytotaxa 437(1), 2020, עמ' 47-5
- ^ מזר שמואל וורד שור, שנית נטופה Lythrum netofa – מין חדש למדע מבקעת בית-נטופה,, באתר כתב-עת "כלנית", 2020
- ^ Lythrum netofa, Board of Trustees of the Royal Botanic Gardens, Kew