כחול הזנב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכחול הזנב
Tarsiger cyanurus, Doi Lang, Chiang Mai, Thailand.jpg
זכר בתאילנד
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: חטפיתיים
סוג: Tarsiger
מין: כחול הזנב
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tarsiger cyanurus
פלס, 1773
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקבת כחול הזנב

כחול זנב (שם מדעי: Tarsiger cyanurus) הוא מין של ציפור שיר סיבירית ממשפחת החטפיתיים, המאופיינת בזנב כחול ומתרבה באזור סיביר.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הגוף של כחול הזנב הוא 13–14 ס"מ, ומשקלו כ-15 גרם. ראשו של כחול הזנב גדול ועגול, עיניו בולטות, וזנבו בגוון כחול הן אצל הזכרים והן אצל הנקבות. יחד עם זאת, זנבו של הזכר מאופיין בגוון כחול עז יותר מאשר זה של הנקבה. המינים נבדלים בצבעים שלהם גם בשאר חלקי הגוף: אצל הזכר מופיע גוון כחול בכנפיים ובראש, והגבות לבנות ובולטות. לעומתו, אצל הנקבה, כמו גם אצל הצעירים, הראש והכנפיים בגוון חום בהיר. לנקבה יש טבעות חיוורות מסביב לעיניים.[2]

בשני המינים צבע הגרון לבן,  וצדי הגוף מאופיינים בגוון כתום בולט. נוצות הרגליים בצבע חום כהה, והמקור - שחור.[2]. נוסף לכך, לציפור יש שפם קטן העוזר לה לזהות את המיקום של החרקים בסביבת המקור.[2]

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחול הזנב ניזון בעיקר מחרקים, מחסרי חוליות[2], מפירות ומזרעים[3]. הוא משתמש בזנבו כדי לאתר חרקים בסביבה הקרובה וכדי להפחידם. כחול הזנב מגיח מעמדת התצפית שלו, שיחים ועצים נמוכים, לעבר מזונו, כשהוא מדלג או חוטף אותו במעוף, כאופייני לחטפתיים.[2]  

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הרבייה של כחול הזנב מתרחשת סביב חודשי יוני-אוגוסט. הוא ממקם את הקן שלו על קרקע בין שורשי עצים, או מעט מעל הקרקע על גזע כרות. הקן מורכב מטחבי עלים ומשורשים, ומרופד בדשא רך, בצמר, בשיער, ולעיתים גם במחטי אורן.

הנקבות מטילות 5–7 ביצים ודוגרות עליהן במשך כ-15 ימים. לאחריהם שוהים הגוזלים בקן כ-15 ימים נוספים[3].                                                                       

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול הנדידה הקבוע של כחול הזנב הוא מצפון אירופה לכיוון דרום מזרח אסיה[2]. טווח הנדידה מתרחב עד סקנדינביה ומזרחה, לרוחב רצועת יערות הטאיגה של רוסיה ועד לקמצ'טקה יפן, וכן להרי ההימליה.[3].

בעונת האביב נראה כחול הזנב גם בצפון אמריקה, והוא ממשיך במעופו אל מערב אלסקה; בעונת הסתיו הוא נע לכיוון המזרח הרחוק, ובמחצית השנייה של אפריל הוא מגיע לדרום סיביר; במהלך חודש מאי ממשיך כחול הזנב לצפון אירופה ולמערבה[2].

הציפור אינה נפוצה במדינת ישראל. יחד עם זאת, היא נראתה פעמיים באזור אילת: בפעם הראשונה במהלך 1997 ובפעם השנייה בנובמבר 2011 היא נצפתה על ידי ג'יימס סמית, מדריך קבוצת צפרים מאנגליה, ובעקבות ביקורה נהרו לאילת צפרים רבים מרחבי הארץ שביקשו לצפות בה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כחול הזנב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]