כחלון הקוטב
 כחלון הקוטב
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Zizeeria |
| מין: | כחלון הקוטב |
| שם מדעי | |
 Zizeeria karsandraמור, 1865 | |
| |
כַּחְלוֹן הַקֹּטֶב[1] (שם מדעי: Zizeeria karsandra)[2] בעבר כונה כחליל הקוטב, הוא פרפר קטן ממשפחת הכחליליים. המין תואר לראשונה על ידי פרדריק מור ב-1865.
כחלון הקוטב נפוץ בישראל במהלך כל השנה ומקים מספר דורות ברצף.[3]
בעברית שמו נגזר מהצמח ממנו ניזון בעיקר הקוטב המצוי (Tribulus terrestris).
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדריק מור תיאר את המין ב-1865: "חלקו עליון בצבע סגול-חום. חלקו התחתון בצבע חום-אפרפר עם שוליים חיצוניים המוגדרים בקו חום. הכנף קדמית בחלק התחתון בעלת כתם בתוך תא המורכב מכתמים בצורת דיסקות, חלקו התחתון של התא הוא כתם בצורת מהין חצי עיגול, מעליו כתם וסדרה של שישה כתמים שחורים המוקפים בפס לבן דקיק; שולי הכנפיים והקו מתחתם, אשר עוברים בצורה קשתית לצדי הכנפיים, בצבעים חומים חיוורים ולבנים. על הכנף האחורית שנים עשר כתמים שחורים, ופס חצי כדורי, מוקפים בלבן; שול הכנף הוא קו חום בהיר, עם כתמים בהירים המוקפים בלבן, ושורה תת-שולית של קשתות לבנבנות חומות: שיערות דקיקות (cilia) בסוף הכנפיים בצבע חום אפרפר."[4]
מוטת הכנפיים של כחלון הקוטב היא 15–20 מ"מ, גודל זה הוא קטן גם בהשוואה למינים אחרים במשפחת הכחליליים. גודלו ונטייתו לעופף קרוב לקרקע גורמת לכך שיהיה קל לפספס אותו במראית העין.[5]
הזכר בעל צבע כחול בכנפיו הפנימיות והנקבה בעלת צבע חום.[6]
בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מין זה נצפה לרוב בסביבה הנפוצה למינים נוספים במשפחת הכחליליים. לרוב שטחי מדשאות פתוחים, אזורי דשא ועשב בצמוד למדרכות ושבילים, אזורים לחים בקרבת העיר או בצמוד לים. מקומות אילו הם גם בית הגידול של הצמח הפונדקאי של מין זה, ארכובית שבטבטית.[5]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מין זה נפוץ מדרום הים התיכון, ברצועה רחבה עד הודו,[2] סרי לנקה, איי אנדמן וניקובר, מיאנמר, תאילנד, מלזיה, יונאן, אינדונזיה, הפיליפינים, חצי האי ערב, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית ועומאן, גינאה החדשה וצפון ומזרח אוסטרליה.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביצים מוטלות אחת בכל פעם ועם מרווחים. הביצה היא בצבע לבן-ירקרק עד כחלחל בזמן ההטלה והופכת לצבע אפור קרמי לקריאת הבקיעה. גודלה לרוב הוא כ-0.5 מ"מ קוטר ו-0.3 מ"מ גובה, צורת הביצה היא עגולה וחלקה העליון שטוח.[5]
צמחי מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמחי המזון המתועדים כוללים:[7]
- Zornia diphylla
- Amaranthus viridis (בקשר עם סמביוטי עם הנמלה Tapinoma melanocephalum)
- Amaranthus tricolor
- Amaranthus viridis
- Melilotus indica
- אלפלפה
- Zornia diphylla
- Trifolium alexandrinum
- Glinus lotoides
- Tribulus cistoides
- Tribulus terrestris
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוון מין זה מוגדר כפגיע עקב הפגיעה העזה והבנייה בבתי הגידול שלו. מסיבה זו כחלון הקוטב נחשב לפרפר מוגן לפי החוק היווני. הסכנה הגדולה ביותר ככל הנראה עבור מין ביוון היא שינוי מרחב המחיה שלו וחוסר הסתגלות למרחבים חדשים עקב בנייה ופיתוח של כבישים אזרחיים.[8]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
עליון (זכר) -
עליון (נקבה) -
בהיידרבאד, הודו
.jpg)
_in_Hyderabad,_AP_W_IMG_7950.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כחלון הקוטב, באתר NCBI (באנגלית)
- כחלון הקוטב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחלון הקוטב, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרפרים [בעלי חיים (תשע"ח) | מונחי האקדמיה], באתר terms.hebrew-academy.org.il
- ^ 1 2 R. K., Varshney; Smetacek, Peter (2015). A Synoptic Catalogue of the Butterflies of India. New Delhi: Butterfly Research Centre, Bhimtal & Indinov Publishing, New Delhi. p. 135. doi:10.13140/RG.2.1.3966.2164. ISBN 978-81-929826-4-9.
- ^ כחליל הקוטב (Zizeeria karsandra), באתר iNaturalist Israel
- ^ Swinhoe, Charles (1905–1910). Lepidoptera Indica: Volume VII. London: Lovell Reeve and Co. pp. 258–260.
- ^ 1 2 3 Christos J. Galanos, Bionomics of Freyeria trochylus (Freyer, 1844) and Zizeeria karsandra (Moore, 1865) (Lepidoptera, Lycaenidae) on Rodos Island, Greece, Nota Lepidopterologica 43, 2020-04-15, עמ' 139–150 doi: 10.3897/nl.43.48535
- ^ כחלון הקוטב, באתר parpar (באנגלית)
- ^ Savela, Markku (17 בנובמבר 2018). "Zizeeria karsandra (Moore, 1865)". Lepidoptera and Some Other Life Forms. נבדק ב-10 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lazaros N. Pamperis, The butterflies of Greece, 2nd ed., rev. and enl, Athens: Editions Pamperis, 2009, עמ' 766, ISBN 978-960-92740-1-2