יונאן
| אתר המורשת העולמית של טרסות אורז ביואניאנג | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מושל | וָאנְג יוּ'בּוֹ (王予波) |
| נציבויות במחוז | 16 |
| בירת המחוז | קוּנְמִינְג |
| שטח | 383,195 קמ"ר (דירוג: 8) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | פסגת קָה-וָאגֶבּוֹ (卡瓦格博峰) (6,740 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 47,209,277[1] (דירוג: 12, 2020) |
| ‑ צפיפות | 120 נפש לקמ"ר (דירוג: 24, 2020) |
| קואורדינטות | 25°02′58″N 102°42′32″E / 25.049444444444°N 102.70888888889°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר יונאן | |
יוּ'נָּאן (בסינית מפושטת: ⓘⒾ; בסינית מסורתית: 雲南; בפין-יין: Yúnnán; מילולית: "מדרום לעננים") הוא מחוז הררי בדרום-מערב הרפובליקה העממית של סין. המחוז משתרע על פני 383,195 קמ"ר ועל פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בו כ-47.2 מיליון תושבים[1]. בירתו היא העיר קוּנְמִינְג.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחוז מגוון מאוד מבחינה גאוגרפית והמגוון ביותר בסין מבחינה דמוגרפית. בדרום ובמערב גובל המחוז במדינות וייטנאם, לאוס ומיאנמר. הדבר ניכר הן באקלים והן בתרבות באזורים אלה, וצפון-מערב המחוז מהווה את האזורים המוגנים בשלושת הנהרות המקבילים ביונאן במעמד אתר מורשת עולמית.
חבל שִׂישְׁוַאנְגְבַּאנַּה בדרומו של המחוז נמצא בתוך חוג הסרטן. הוא טרופי ומזכיר את דרום-מזרח אסיה, הקבוצה האתנית הדומיננטית בו היא הדאי, ממשפחת העמים התאילנדים והלאוטים.
לעומתו, צפון-מערב המחוז גובל במחוז טיבט והדבר משתקף אף הוא הן באקלים והן בתרבות. זהו אזור הררי. הפסגה הגבוהה בו, קה-ואגבו (או מֵייְלִי שְׂוֵ'ה-שָׁאן 梅里雪山/Méilĭ xuěshān בסינית) שבאזור דֶצֶ'ן מתנשאת לגובה כ-6,740 מטר. באזור טיבטים רבים וכן מיעוטים אחרים, כגון יִי הקרובים לטיבטים.
בין לבין, המחוז מתהדר גם במגוון הגדול ביותר של חי וצומח בסין, עם צמחי בר של אזורים טרופיים, סובטרופיים, ממוזגים וקרים. מתוך 30,000 מיני צומח בסין, ניתן למצוא 18,000 מינים ביונאן. זהו גם מחוז עשיר בגופי מים ובמשקעים, ובין היתר זורמים דרכו נהרות המקונג והיאנגצה. המחוז גם עשיר במחצבים שונים, מתכות שונות, דלקים ועוד.
מבחינה אתנית, זהו המחוז המגוון ביותר בסין, עם 26 קבוצות אתניות שונות, מתוך ה-56 המוכרות על ידי הממשל. למעשה, מוגדרים שמונה אזורים במחוז כ"נציבויות אוטונומיות" של מיעוט כלשהו. בני ההאן (קבוצת הרוב בסין) מהווים 67% מהאוכלוסייה, והיתר משתייכים לקבוצות הבאות: יי וטיבטים בנציבות דיצ'ינג בצפון-מערב; באי בנציבות דאלי במערב; דאי בנציבות שׂישוואנגבאנה בדרום ובנציבות דֶחוֹנְג במערב; האני (או "אַחַה") בּלַאנְג וגִ'י-נְווֹ גם הם בשׂיוואנגבאנה; אַצַ'אנְג, גִ'ינְגְפּוֹ ודֶאַנְג גם הם בחבל דחונג; נאסי (או "נאחי"), מוסואו ופּוּמִי בנציבות לִיגְ'יַאנְג; וַה, לַאהוּ ונוּ לאורך המקונג; לִיסוּ בנציבות נוּגְ'יַאנג בצפון מערב; קבוצות אתניות נוספות, לאו דווקא ייחודיות ליונאן, הן חְווֵי (סינים מוסלמים), מְיַאו (או "הְמונְג"), גְ'וַאנְג, בּויִי, יַאו, ועוד. במסגרת המאמצים לשמר את מורשתן של הקבוצות האתניות, הוכרז חלק מהשטח שבו מתגוררים בני ההאני כאתר מורשת עולמית בשם הנוף התרבותי של טרסות האורז בחונגחה האני.
יונאן הייתה בשנות השלושים אחד המחוזות הנחשלים ביותר בסין וככזאת הייתה היעד של הצעתו של יעקב ברגלס מ-1939, ליישב מאה אלף פליטים יהודיים. מאידך גיסא, כמקור האספקה היחיד של הממשל הסיני במלחמת סין–יפן השנייה 1937-1945 בדרך בורמה שנסללה מבורמה לקונמינג, היוותה יונאן את צינור החמצן לצייאנג קאישק להמשך הלחימה, והחל מ-1943 טיסות האספקה של הבריטים ובני בריתם, מהודו לקונמינג, דרך ה"האמפ", הפכו את העיר קונמינג ויונאן כולה למקום אסטרטגי חשוב לקיום סין, וגרמו לתנופת פיתוח משמעותית לעיר ולמחוז.
החל משנת 1983 החל גידול בייצור פרחי הנוי, ויונאן הפכה ליצרנית פרחי הנוי הגדולה בעולם, המייצרת את מרבית צריכת הפרחים של סין, שהיא צרכנית הפרחים הגדולה בעולם.
לקראת סוף המילניום התפתחה ביונאן גם תעשיית תיירות ענפה בעידוד ממשלתי, כשהערים קונמינג, דאלי, ליג'יאנג, זונדיאנג (שנגרילה) ואזור לוגו-חו, הפכו ליעדי תיירות פנים וחוץ מובילים ונבנו שדות תעופה וכבישים רבים לעודד תעשייה זאת.
בסלעים של מחוז יונאן התגלה בשנת 2013 הדג אנטלוגנאתוס, שהוא הסוג הקדום ביותר של חולייתנים לסתניים[2].
במחוז נבנה סכר באיחטאן, התחנה ההידרואלקטרית השנייה בגודלה בעולם והסכר הרביעי בגודלו בעולם מבחינת נפח.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז יונאן מחולק לשמונה נציבויות עירוניות ושמונה נציבויות אוטונומיות:
| חלוקה מנהלית של יונאן | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם | כתב סיני | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות |
| העיר קוּנְמִינְג | 昆明市 | Kūnmíng Shì | 8,460,088 | 21,017 | 402.5 |
| העיר צ'וּ'גִ'ינְג | 曲靖市 | Qŭjìng Shì | 5,765,775 | 29,044 | 198.5 |
| העיר יוּ'שִׂי | 玉溪市 | Yùxī Shì | 2,249,502 | 14,807 | 151.9 |
| העיר בָּאוֹשָׁאן | 保山市 | Băoshān Shì | 2,431,211 | 19,063 | 127.5 |
| העיר גָ'אוֹטוֹנְג | 昭通市 | Zhāotōng Shì | 5,092,611 | 22,441 | 226.9 |
| העיר לִיגְ'יָאנְג | 丽江市 | Lìjiāng Shì | 1,253,878 | 20,558 | 60.99 |
| העיר פּוּ'אֶר | 普洱市 | Pŭ'ĕr Shì | 2,404,954 | 44,247 | 54.35 |
| העיר לִינְצָאנְג | 临沧市 | Líncāng Shì | 2,257,991 | 23,662 | 95.43 |
| הנציבות האוטונומית צ'וּשְׂיוֹנְג של היִי | 楚雄彝族自治州 | Chŭxióng Yízú Zìzhìzhōu | 2,416,747 | 28,417 | 85.05 |
| הנציבות האוטונומית חוֹנְגְחֶה של ההָאנִי והיִי | 红河哈尼族彝族自治州 | Hónghé Hānízú Yízú Zìzhìzhōu | 4,478,422 | 32,165 | 139.2 |
| הנציבות האוטונומית וֶנְשָׁאן של הגְ'וָאנְג והמְיָאוֹ | 文山壮族苗族自治州 | Wénshān Zhuàngzú Miáozú Zìzhìzhōu | 3,503,218 | 31,421 | 111.5 |
| הנציבות האוטונומית שִׂישְׁווָאנְגְבָּאנָּה של הדָאי | 西双版纳傣族自治州 | Xīshuāngbănnà Dăizú Zìzhìzhōu | 1,301,407 | 19,066 | 68.26 |
| הנציבות האוטונומית דָאלִי של הבָּאי | 大理白族自治州 | Dàlĭ Báizú Zìzhìzhōu | 3,337,559 | 28,300 | 117.9 |
| הנציבות האוטונומית דֶחוֹנְג של הדָאי והגִ'ינְגְפּוֹ | 德宏傣族景颇族自治州 | Déhóng Dăizú Jĭngpōzú Zìzhìzhōu | 1,315,709 | 11,171 | 117.8 |
| הנציבות האוטונומית נוּגְ'יָאנְג של הליסו | 怒江傈僳族自治州 | Nùjiāng Lìsùzú Zìzhìzhōu | 552,694 | 14,597 | 37.86 |
| הנציבות האוטונומית הטיבטית דִיצִ'ינְג (דֶצֶ'ן) | 迪庆藏族自治州 | Díqìng Zàngzú Zìzhìzhōu | 387,511 | 23,192 | 16.71 |
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אגם ארהאי ליד דאלי
-
בריכות בַּאי שְװֵי טַאי צפונית לליג'יאנג
-
הרים מושלגים בחבל דיצ'ינג
-
יום השוק בשאפינג, ליד אגם ארהאי
-
ליג'יאנג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יונאן (בסינית מפושטת)- יונאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 China: Administrative Division (Provinces and Prefectures) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ דג בעל שריון מסילור עם עצמות לסת דמוי דגי גרם (אנגלית)
| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות | אַנְחְװֵי • גַאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְװַאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הַאיְנַאן • חֶבּיי • חֶנַאן • חוּבּײ • חוּנַאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג • יוּנַּאן • לְיַאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהַאי • שַאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שַאנְשׂי | |
| מחוזות אוטונומיים | גְװַאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיַה • שׂינגְ'יַאנְג | |
| מחוזות עירוניים | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
| אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
| ראו גם | מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן | |

