כיסא מקסימיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"כיסא מקסימיאנוס" הוא כס הבישופות של מקסימיאנוס (Maximianus), בישוף העיר רוונה במאה ה-6. הכיסא, אשר הוצב בבזיליקה של סן ויטאלה, מוצג כיום במוזיאון הארכיבישופי (Museo Arcivescovile) ברוונה.

הכיסא עשוי עץ ועליו תבליטי שנהב מגולפים. סגנון התבליטים, הדומים לתבליטים שנעשו בתקופה זו בעיר קונסטנטינופול, עשוי להעיד כי הכיסא נשלח לרוונה על ידי יוסטיניאנוס הראשון, כמתנה לחנוכת הבזיליקה של סן ויטאלה, בה נמצא פסיפס עם דיוקנו של הקיסר לצד דיוקנו של מקסימיאנוס[1]. פער באיכות העבודה בין פנלים שונים עשוי להעיד, לדעת החוקרים, על מספר אמנים אשר עבדו במקביל על ייצור תבליטי הכיסא[2].

בחזית הכיסא מוקמו חמישה תבליטים מוארכים הממוסגרים בעזרת תבליטים אופקיים. התבליטים מציגים את דמותו של יוחנן המטביל ואת ארבעת האוונגליסטים, כותבי הבשורות ואילו נושאי התבליטים שבשוליים הוא דגם המכיל בעלי חיים כגון טווסים הממוקמים בתוך דגם מופשט של שריגי גפן. בין השריגים, בחלק אשר מופיע במרכז החזית העליונה של הכיסא מופיעה מונוגרמה של מקסימיאנוס. תיאורים נוספים המופיעים על הכיסא הם תיאור בריחתה של מריה, אם ישו למצרים, לצד תיאורים של סיפורי יוסף. השילוב בין שני סיפורים אלו הוא שילוב במסורת פרשנות פרה פיגורטיבית נוצרית של התנ"ך והברית החדשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיסא מקסימיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rodley, Lyn, Byzantine Art and Architecture, An Intreduction, Cambridge University Press, Cambridge, 1994, p. 96.
  2. ^ כנען-קדר, נורית, האמנות הנוצרית בימי הביניים, מושגי יסוד, משרד הביטחון, תל אביב, 1990, עמ' 147.