כיסוי חיסוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כיסוי חיסוני או סף חיסוניות העדראנגלית: herd immunity threshold; בראשי תיבות: HIT) הוא אחוז האנשים המחוסנים בתוך קבוצת אוכלוסייה, שממנו ומעלה נמנעת התפשטות מגפות. כאשר אחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן, ישנה הגנה גם לשאינם מתחסנים, הגנה זו מכונה חסינות העדר.

המחלה הראשונה שהאנושות הצליחה להכחיד באמצעות כיסוי חיסוני יזום היא אבעבועות שחורות, המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה. באמצע המאה ה-20 פתח ארגון הבריאות העולמי במבצע חיסון אגרסיבי לכל בני האדם בעולם כדי לנסות להכרית את המחלה מעל פני האדמה, כך שלא יישאר אף נשא במחלה, ותימנע אפשרות ההתחלות וההדבקה. הושג כיסוי חיסוני עולמי של 80%, וב-1980 הוכרזה המחלה כממוגרת. מחלות נוספות נמצאות על סף הכחדה באזורים בהם יש כיסוי חיסוני גבוה מספיק, פוליו למשל[1].

חשיבות הכיסוי החיסוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסוי חיסוני גבוה הכרחי למיגור מחלות מידבקות. כאשר מרבית האוכלוסייה מחוסנת, הסיכון להעברת מחלה מידבקת בין אדם לאדם יורד. אם חלק מספיק גדול מהאוכלוסייה יהיה מחוסן ויהיה מפוזר באופן שווה גאוגרפית, ניתן לצפות לירידה באחוז החולים באוכלוסייה.

חישוב אחוז הכיסוי החיסוני הנדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקבוע את כמות האנשים שיש לחסן, יש צורך לחשב את קצב הגידול (קצב ההדבקה) ולהפכו מעריכי (גודל כמותי הגדל באחוז גידול קבוע, בפרק זמן מוגדר) לקבוע. לדוגמה אם מקדם ההדבקה (כלומר מספר האנשים הממוצע שכל חולה ידביק) הוא 2 (כל חולה מדביק בממוצע שני אנשים אחרים) כדי לבלום את הגידול במחלה יש צורך לחסן לפחות 50% מהאוכלוסייה (אם יחוסנו רק 40% עדיין מספר החולים יגדל, כי כל 10% שמתחסנים מוריד 0.2 ממקדם ההדבקה - 40% חיסון = מקדם הדבקה 1.2 - כל 10 חולים יגרמו ל-12 חולים חדשים), וכן הלאה.

מודל החישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

, כאשר P הוא יחס האוכלוסייה הנדרש להתחסן, ו-R0 הוא מספר ההתרבות הבסיסי במחלה. לדוגמה, מחלה שבה R0=2 (כלומר מספר ההתרבות הבסיסי הוא 2 20%) יחס האוכלוסייה הנדרש להתחסן יהיה ½-P=1, כלומר ½, ובאחוזים על 50% מהאוכלוסייה להתחסן בשביל למנוע את התפשטות המחלה.

ערכי R0 במחלות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכו של R0 מושפע מגורמים שונים, צפיפות האוכלוסייה, הסיכוי של אדם חולה להדביק אדם בריא, סוג המגע, תדירותו ומשך הזמן בו המחלה מידבקת.

למחלות שונות ערכי R0 שונים ולכן גם אחוזי כיסוי חיסוני שונים[2]. למשל במחלת השפעת, ערכו של R0 עומד על 2–4 (אחוז הכיסוי החיסוני הנדרש 50–75), במחלת החצבת: 12-18 (אחוז הכיסוי החיסוני הנדרש 92–94)[3], במחלת החזרת: 4-7 ובמחלת הסארס: 2-5.

בנוסף לשימוש ב- R0 לחישוב סף הכיסוי החיסוני הנדרש לחסינות העדר, הוא מהווה גורם חשוב באפידמיולוגיה, בסיוע להערכת חומרת מחלות מידבקות כגון סארס, אבעבועות רוח, HIV ועוד. אם ערכו של R0 גדול מאחד, התפרצות המחלה עלולה להוביל למגפה. בערך קטן מאחד, התפרצות המחלה עתידה להבלם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדברים ששורצים בביוב - על נגיף הפוליו וההתגוננות נגדו, באתר הידען, ‏2013-08-05
  2. ^ Paul Andersen, Vaccines and Herd Immunity, יוטיוב, ‏09.02.2015
  3. ^ חצבת – האם זה באמת כל כך נורא? (כן), באתר חצבת – האם זה באמת כל כך נורא? (כן), ‏2018-08-29

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.