מספר ההתרבות הבסיסי

מספר ההתרבות הבסיסי
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D050936

מספר ההתרבות הבסיסי (באנגלית: Basic Reproduction Number, נקרא גם קצב התרבות בסיסי או מקדם ההדבקה^[1]) הוא מדד לבחינת סיכויי הידבקות במחלה במטרה להגדיר את הכיסוי החיסוני הנדרש למיגור התפשטות מגפה.

מדד ההתרבות הבסיסי הוא מספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק. לדוגמא, אם צפוי שכל חולה ידביק 4 אנשים נוספים, אז מדד ההתרבות הבסיסי הוא 4. אם מדד ההתרבות הבסיסי גדול מ-1, מספר החולים גדל בקצב אקפוננציאלי; אם המדד קטן מ-1 המחלה נשלטת ומספר החולים הכולל יהיה קטן. חיסון האוכלוסיה הוא אחת הדרכים להקטין את מדד ההתרבות הבסיסי, וניתן לחשב איזה חלק מן האוכלוסיה יש לחסן על מנת לשלוט במחלה.

כיסוי חיסוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כיסוי חיסוני

ישנם שתי דרכים לבלימת הפצת מחלות: בידוד הנשאים וחיסון. בשיטת הבידוד לא ניתן להבטיח כיסוי מלא מכיוון שייתכן שישנם נשאים שלא בודדו שימשיכו להפיץ את המחלה, וכן לא תמיד ניתן לזהות נשאי מחלה שכן ישנן מחלות שמדבקות לפני הופעת התסמינים, הדרך היעילה יותר היא לחסן מפני המחלות.

חישוב אחוז הכיסוי החיסוני הנדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לשלוט בהתפשטות המחלה יש להקטין את מדד ההתרבות הבסיסי אל מתחת ל-1. אם המדד הבסיסי הוא R0 (גדול מ-1), יש לחסן P = 1-1/R0 מן האוכלוסיה. לדוגמא, אם R0=4, יש לחסן 75% מן האוכלוסיה. אכן, מבין R0 הנדבקים הפוטנציאליים, צפוי ש-P*R0 יהיו מחוסנים, וכך ידבקו בפועל רק $\ R0-P*R0=R0*(1-P)=R0/R0=1$ , כלומר חולה אחד.