הון שחור
הון שחור הוא הון שמוסתר מהרשויות, משום שנצבר בדרכים לא חוקיות.
ליצירתו של הון שחור מתקיימות דרכים אחדות:
- פעילות כלכלית בלתי חוקית, כגון סחר בסמים, שוד וגנבה, סרסרות, קבלת שוחד ועוד, מביאה להכנסות לעוסקים בה, אך חשיפת הכנסות אלה עלולה להביא לחשיפת מקורן, ולכן הן מוסתרות.
- פעילות כלכלית חוקית ביסודה, אך העלמת חלק מההכנסות הנובעות ממנה, לשם השתמטות ממס. שיטה מקובלת על נותני שירותים היא "בלי קבלה ובלי מע"מ" - נותן השירות אינו מוציא קבלה על התשלום שקיבל, והתשלום מוקטן בגובה המע"מ החל עליו.
קיומו של הון שחור מביא להיווצרותה של כלכלה מקבילה, שבה עסקאות נערכות, כולן או חלקן, בהון שחור. אדם שברשותו הון שחור ינצל אותו באמצעות רכישת שירותים, ולעיתים אף מוצרים, אצל ספקים המעוניינים בקבלת הון שחור. דרך נוספת להפקת הנאה מהון שחור היא בזבוזו בחו"ל, הרחק מעיני השלטונות במדינה שבה הופק. הפיכתו של הון שחור להון "כשר", כזה שניתן להשתמש בו בגלוי ללא חשש, קרויה הלבנת הון. עסקאות הנעשות בהון שחור, ללא רישומן של עסקאות אלה, הן עבירת מס של מקבל התשלום. גם הלבנת הון היא עבירה, בהתאם לחוקים האוסרים פעולה זו.
בנובמבר 2013 אמר מנהל רשות המסים בישראל, משה אשר: "ההון השחור בישראל גדול מאוד. כ-20% מהתל"ג של מדינת ישראל זה הון שחור. מדובר בכ-200 מיליארד שקל על-פי סקר שנעשה על ידי הבנק העולמי."[1] לפי הערכות, רכישת נדל"ן בהון שחור תורמת לעליית מחירי הדיור בישראל.[2]
רשויות המס פועלות לגילוי של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס, והמשטרה פועלת לגילוי הון שחור שמקורו בפעילות פלילית. כיוון שהון שחור שמקורו בפעילות פלילית מוסתר פעמים רבות גם מרשויות המס, מביא הדבר לעיתים לעיתים לשיתוף פעולה בין רשות המס ובין המשטרה, בדרך של העמדה לדין על עבירות מס של עבריינים, שאין ראיות מספיקות להעמדתם לדין על פעילותם הפלילית.
דרך נוספת לחשיפתו של הון שחור שמקורו בהשתמטות ממס היא הכרזה על מבצע חנינה לבעלי הון שחור, המתיר להם להצהיר עליו בפני רשויות המס, לעיתים תוך תשלום מס מופחת, תוך הבטחה שלא ייענשו על עבירות המס שהביאו ליצירת ההון השחור.[3]
צעדים לצמצום ההון השחור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כצעד לצמצום ההון השחור מינתה הממשלה בשנת 2014 את הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. במאי 2014 הגישה הוועדה דו"ח ביניים.[4] על פי דו"ח זה, "על פי אומדני רשות המיסים, כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה! משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל היא אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה. על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר - אזרח אחר מעלים שקל מקופת המדינה. אולם, הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה בהיקף כה נכבד אינו מסתכם בהפסד הכלכלי לבדו. כלכלה שחורה פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הלאומי ומערערת את לגיטימיות שלטון החוק וסדרי הממשל. היא פוגעת בשוויון בכלל, ובשוויון בנשיאה בנטל האזרחי בפרט."[5] בהתאם למנדט שניתן לה גיבשה הוועדה "מתווה פעולה ודרכים ליישום מדיניות להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי עבור מוצרים ושירותים. זאת במטרה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל, להילחם בפשיעה ובהלבנת ההון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים."
בהתאם להמלצות הוועדה אישרה הכנסת, במרץ 2018, את חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח–2018. החוק קובע שהחל מ-1 בינואר 2019 יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ש"ח. בעסקה בין מי שאינם עוסקים יאסר לשלם או לקבל תשלום במזומן בעבור העסקה, אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ש"ח.[6]
אומדן של כלכלה שחורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שיטות שונות להערכת היקפה של כלכלה שחורה.
אחת השיטות לכך היא ביקוש למזומן (currency demand) שאותה הציג קגן ב-1958[7], ובהמשך הותאמה על ידי טנזי להערכת הכלכלה השחורה בארצות הברית.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לביב שאמי, הכלכלה הנסתרת בישראל, באתר מרכז טאוב, 2 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי חודי, מנהל רשות המסים: "20% מהתל"ג של ישראל זה הון שחור", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2013
- ^ שוקי שדה, ערים לבנות - הון שחור: כך מוזרמים כספים אסורים לשוק הנדל"ן, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2013
- ^ נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל לתקופה שבין 15.11.2011 ועד 30.06.2012, באתר של רשות המסים בישראל
- ^ הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי - דוח ביניים
- ^ הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי - דוח ביניים, עמ' 5
- ^ ג'ון בן זקן, הכנסת אישרה: עסקאות במזומן - עד 11 אלף שקלים, באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2018
- ^ Phillip Cagan, The Demand for Currency Relative to the Total Money Supply, Journal of Political Economy 66, 1958, עמ' 303–328
- ^ Vito Tanzi, The Underground Economy in the United States: Annual Estimates, 1930–80, IMF Staff Papers 1983, 1983-01-01 doi: 10.5089/9781451946895.024.A002