כלמידיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלמידיה
Pap smear showing clamydia in the vacuoles 500x H&E.jpg
כלמידיה בבדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ סמיר)
שם בלועזית Chlamydia infection
ICD-10
(אנגלית)
A55-A56.8, A70-A74.9
ICD-9
(אנגלית)
099.41, 483.1
DiseasesDB
(אנגלית)
2384
eMedicine
(אנגלית)
article/214823 
MeSH
(אנגלית)
D002690

כלמידיה (Chlamydia) היא מחלת מין, הנגרמת על ידי החיידק Chlamydia trachomatis הפוגעת באיברי המין ובלחמית העין, כמו כן המחלה עלולה לגרום לדלקת ריאות ווירלית (אינטרסטיציאלית). בנוסף להתפשטותה במהלך קיום יחסי מין, היא עלולה להיות מועברת מאם לבנה במהלך ההיריון. כלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר כיום. בארצות הברית ישנם כ-4 מיליון מקרים של כלמידיה בשנה. עם זאת, 50% מהגברים ו-75% מהנשים הנדבקים במחלה לא מפתחים סימפטומים, ואינם יודעים כלל כי נדבקו במחלה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנשים, אם הכלמידיה לא מטופלת, היא עלולה לגרום לדלקות באגן (PID)[1], המתבטאות בדימום מהנרתיק, כאב במהלך קיום יחסי מין, דלקות ברחם, חצוצרות ואף בשחלות. סיבוכים בדלקות אלו עלולים לגרום לקושי בהתעברות, הריון חוץ רחמי, ואף לעקרות. כאמור, לא כל הנשים מפתחות סימפטומים.

בגברים המפתחים סימפטומים, המחלה עלולה להתבטא בכאב במתן שתן, הפרשות לא-רגילות מהפין, נפיחות באשכים וחום. סיבוך אפשרי הוא דלקת ביותרת האשך, העלולה לגרום לעקרות.

בגברים ונשים כאחד, המחלה גורמת לכאבים בהטלת שתן, לחום ולפגיעה בלחמית העין (trachoma), אשר עלולה להתפתח לכדי עיוורון.

ניתן להידבק בכלמידיה בקיום יחסי מין בלתי מוגנים, וחשוב לזכור כי רוב הנשאים אינם מודעים לכך שהם נושאים את המחלה, כיוון שהם אינם מפתחים סימפטומים. כ-15 אחוז מהמקרים המדווחים בארצות הברית הם הדבקות כתוצאה מגורמים משניים - מגע ידיים לא נקיות, שירותים מזוהמים ומגבות הנושאות את החיידק. אולם ככל הידוע, הבקטריה לא יכולה להתקיים באוויר העולם זמן ממושך. בנוסף, מרבית האנשים הבריאים מסוגלים להדוף בקלות את המחלה בכמויות קטנות, ולכן הדבקות מגורמים משניים היא נדירה, ויש הטוענים – בלתי אפשרית.

אבחון וריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לאבחן כלימידיה במספר סוגים של בדיקות. בעבר השתמשו בבדיקות דם (סרולוגיות) ובבדיקות תרבית שתן, אך אלה נחשבות לא אמינות, ודורשות מיומנות מקצועית רבה בטיפול בדגימות. כיום ניתן לבצע בדיקות אמינות על ידי אבחון חלקים מה-DNA של החיידק.

ריפוי המחלה הוא פשוט - טיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים. כיוון שהטיפול הוא פשוט, ישנם רופאים הממליצים על טיפול גם ללא אבחנה מדויקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N. Low, M. Egger, J. a. C. Sterne, R. M. Harbord, Incidence of severe reproductive tract complications associated with diagnosed genital chlamydial infection: the Uppsala Women’s Cohort Study, Sexually Transmitted Infections, 82, עמ' 212–218, 2006-06-01 doi: 10.1136/sti.2005.017186

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.