כנופיית הארבעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: עברית, מעבר תכוף מלשון הווה לעבר, חיוויי דעה, פרק בעייתי של ״משמעות המשפט״.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כנופיית הארבעהסינית: סי-רן-באנג 四人帮) בסין הייתה קבוצת מנהיגי המפלגה הקומוניסטית אשר נעצרו והועברו מתפקידיהם בשנת 1976, לאחר מותו של מאו דזה דונג. הארבעה היו אלמנתו של מאו - ג'יאנג צ'ינג (אשתו הרביעית) ושלושת עוזריה הקרובים: זאנג צ'ונצ'יאו, יאו וניואן וואנג חונגוון. יחד עם הארבעה הואשמו בחברות ב"כנופיה" גם קאנג שנג ושיה פוג'י אשר מתו לפני מעצר חבריהם.

העברת הקבוצה ממוקדי השלטון סימנה את סופה של מהפכת התרבות בסין, שהחלה על ידי מאו בשנת 1966 כחלק ממאבק כוחות בינו לבין אישי מפתח אחרים במפלגה. ג'יאנג, אשתו של מאו, שעד 1966 לא שימשה בתפקיד פוליטי כלשהו, מונתה כאחראית על מהפכת התרבות. שלושת עוזריה היו מנהיגי המפלגה הקומוניסטית בשאנגחאי אשר פעלו רבות בתקופת מלחמת האזרחים על מנת לתפוס את העיר עבור צבאו של מאו. מנהיג הצבא לין ביאו היה גם הוא בקבוצה השנגחאית, עד למותו בתאונת מטוס לא מוסברת בשנת 1971.

מהפכת התרבות האטה את כלכלת המדינה והביאה את התרבות ומערכת החינוך למצב של תוהו ובוהו.

ראש הממשלה זואו אנלאי הסכים לביצוע מהפכת התרבות אך מעולם לא תמך בלב שלם ברעיון. הוא נעזר בהיחלשותה של המהפכה כדי להחזיר להנהגת המפלגה את דנג שיאופינג במהלך הקונגרס העשירי של המפלגה ב־1973.

כיום נשמעות טענות בסין לפיהן מאו, בשנותיו האחרונות, פנה נגד אשתו ועמיתיה, ושלאחר מותו של מאו ב־9 בספטמבר 1976 הם ניסו להשתלט על תפקידיו במפלגה. אולם גם לאחר השנים הרבות שחלפו מאז לא ניתן לדעת אם כך היה הדבר, למרות שכנראה שכוחה של החבורה דעך לקראת מותו של מאו וכשג'ואו אנלאי, ראש הממשלה, נפטר, מי שהחליפו היה חווא גוופנג האפרורי ולא אחד מארבעת הרדיקלים.

עם מותו של מאו ירש אותו חווא. בתחילת ימי שלטונו ניסה חווא לבוא לקראת ה"כנופיה" אך לאחר שהאחרונים יצאו נגדו בפומבי, הוא הפעיל את הבולשת שהביאה למעצרם ב־6 באוקטובר 1976 תוך השקת קמפיין תקשורתי אגרסיבי המאשים את הארבעה במחדלי מהפכת התרבות.

אחד מהבכירים שנעצרו לצד ג'יאנג-צ'ינג הוא יאו וניואן (Yáo Wényuán), אותו עיתונאי ואינטלקטואל חשוב ורדיקלי משאנגחאי שכתב את מאמר הביקורת על המחזה של וו חאן "פיטורי חיי-רוי" (hăi rùi), מאמר שסימן את פתיחת מהפכת התרבות.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטם של הארבעה החל רק 4 שנים לאחר מכן, בשנת 1980, והוא שימש המשך תיאטרלי להתקפה התקשורתית על הארבעה כאשר התובע הציג את הנאשמים כאשמים הבלעדיים במהפכת התרבות. היה זה משפט ראווה מתוקשר בו הואשמו הנאשמים והורשעו בפעילות נגד המפלגה. במשפט טענה ג'יאנג כי "הייתי כלבתו של היו"ר מאו. מה שהוא אמר לנשוך, נשכתי". היא הייתה היחידה שטרחה לטעון בזכות עצמה, כשאף פרצה לעתים בבכי. על שניים מארבעת הנאשמים נגזרו עונשי מאסר של 20 שנה ועל ג'יאנג צ'ינג וזאנג צ'ונקיאו נגזר עונש מוות, שלאחר מכן הומר למאסר עולם. הם נדרשו גם לעשות ביקורת עצמית בפני המפלגה. ג'יאנג-צ'ינג ריצתה מאסר זה עד להתאבדותה בתלייה בשנת 1991 בזמן טיפול בבי"ח.

משמעות המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשמה ישירה של מאו בעשור הזוועה שעבר על סין משמעה פגיעה אנושה בלגיטימיות של המפלגה, ולכן פדעה ביכולת המפלגה לשקם את סין. מציאת אשמים מסביבתו הקרובה של מאו הפנתה את האש לבודדים, ואפשרה יצירת מורשת נבדלת של מאו, שעד אז יצר כמעט זהות בין מורשתו למורשת המפלגה. למרות זאת, ביוני 1981, במליאה ה-6 של הוועד המרכזי ה-11 לאחר המשפט, נקבעה עמדתה הרשמית של המפלגה הקומוניסטית הסינית שקבעה שמאו היה אחראי לפרוץ מהפכת התרבות ולזוועותיה, אך המשפט מפנה חלק מהאשמה על המעשים בפועל על אנשים אחרים. ההחלטה שיחקה במילים וקובעת: שמה שמאו עשה הוא "טעות" (בניגוד ל"פשע" שזה מה שאמרו על כנופיית הארבעה). מאו אינו פושע, הכוונות שלו היו טהורות אבל הוא טעה. הוא לא אדם רע. לכן הוא יוצא זכאי בעוד ג'יאנג-צ'ינג והכנופיה שלה נחשבים לפושעים שפעלו לטובת עצמם. הם הזיקו לעם הסיני ביודעין. כנופיית הארבעה אשמה בכל, הם השעירים לעזאזל, מאו הוא סיפור אחר. המסקנה של המליאה היא שלמרות הטעויות החמורות שמאו עשה, התרומה שלו בשנים שלפני מהפכת התרבות עולה בהרבה על הנזק שגרם עם הטעויות.

שימוש בכינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנופיית הארבעה (באנגלית: Gang of Four, או בקיצור GoF) הוא גם הכינוי שניתן לאריך גאמה, ריצ'רד הלם, רלף ג'ונסון וג'ון ויליסידס, מחברי הספר החשוב בהנדסת תוכנה: Design Patterns - Elements of Reusable Object-Oriented Software. הם קיבלו את שמם, כמובן, מ"כנופיית הארבעה" המקורית. בהקשר שונה, ניתן הכינוי גם לארבעת פורשי הלייבור בבריטניה בתחילת שנות ה-80: דיויד אוון, רוי ג'נקינס, ויליאם רוג'רס ושירלי ויליאמס, אשר הקימו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הבריטית. שם זה הושאל גם כשמה של להקת פוסט-פאנק בריטית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כנופיית הארבעה בוויקישיתוף