כרוניקון פסחלה
כרוניקון פסחלה (יוונית: Πασχάλιο χρονικό, "הכרוניקה של חג הפסחא") הוא השם המקובל לרישום אירועים שמקורו בעולם הביזנטי של המאה השביעית לספירה. זהו חיבור הכתוב יוונית שמחברו כינה אותו "קיצור תולדות הזמנים מאדם הראשון ועד לשנה העשרים למלכותו של הרקליוס הנאור".
החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרוניקון פסחלה הוא רשימה גדולה של אירועים הניתנים באופן כרונולוגי. בבסיסה מצוי רישום הזמנים הרומי (הביזנטי) שמתחיל בבריאת העולם. לפי הכרונולוגיה הביזנטית נברא העולם ביום ה-21 במרץ בשנת 5509 לפני הספירה, ונמשך עד כיבושה של האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית) בידי העות'מאנים. רישום האירועים מבוסס על המחזור הפסחאלי (מועד חג הפסחא אינו קבוע ביום מסוים בלוח השנה הנוצרי אלא הוא משתנה ומחושב על פי נוסחת חישוב מסוימת). זוהי אסופה של אנקדוטות היסטוריות העוסקת בדמויות היסטוריות ובאירועים יוצאי דופן.
המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב היד העיקרי של הכרוניקון פסחלה הוא קודקס ותיקנוס גרקוס 1941. כתב יד זה פגום הן בראשו והן באחריתו ולכן זהות המחבר אינה ידועה. כל שידוע עליו שחי בזמנו של הקיסר הרקליוס (641-610 לספירה). יש חוקרים בדעה כי האיש היה איש דת שהיה בקשר עם הפטריארך סרגיוס הראשון. אחרים בדעה שמדובר בפקיד ממשלתי אזרחי (וזאת משום שעשה שימוש גם בשפה הלטינית, דבר שהוא בלתי רגיל עבור איש דת נוצרי בעת ההיא).
המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקורות העיקריים של החיבור הם כתבים של סקסטוס יוליוס אפריקנוס, אוסביוס (תולדות הכנסייה), יוחנן מלאלס, אפיפניוס מסלמיס (על המידות והמשקלות), ועוד. לדור האחרון הנכלל בחיבור (מאז מות הקיסר מאוריקיוס) המחבר עצמו הוא עד לאירועים שהוא מתאר, ולכן עבור פרק זמן זה (628-601 לספירה) הכרוניקון פסחלה הוא מקור היסטורי חשוב ביותר.
מרד בר כוכבא ובניית איליה קפיטולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכרוניקון מופיע אזכור קצר למרד בר כוכבא ומכירת שבויים יהודים לעבדות, ותיאור בנייתה של העיר איליה קפיטולינה על ידי הקיסר אדריאנוס:[1]
האינדיקציה הא', בשנה השלישית לאולימפיאדה 224, בקונסולט של הדריאנוס - בפעם השנייה – ורוסטיקוס. בזמן הקונסולים האלה התקוממו היהודים והדריינוס הלך לירושלים ושבה את היהודים והובילם ליריד של [עץ] הָאֵלָה (Terebinthus), ומכרם כל אחד ואחד במחיר מנת כלכלה של סוס; ואת הנותרים הוביל לעזה, והקים שם יריד למכרם. ועד היום הזה נקרא היריד שם בשם יריד הדריינוס. הוא הרס את היכל היהודים בירושלים, ובנה (בה) שני בתי מרחץ ציבוריים, ותיאטרון, וטריקמרון, וטטרנימפיאון, ודודיקפילון, שנקרא קודם דרגות, ואת הריבוע; וחילק את העיר לשבע שכונות והעמיד לכל אחת ראש, ונתן לכל ראש שכונה. ועל העיר עצמה קרא את שמו הוא: וקראה איליה, משום שהוא עצמו נקרא איליוס הדריינוס
— תרגום: שמואל ייבין[2]
.
תיאור מבניה של איליה קפיטולינה הוא התיאור היחיד שלהם בכל הספרות הנוצרית והפגנית. ייתכן שתיאור היריד והעיר הוכנסו לחיבור ממקור לא-נוצרי מהמאה ה-3 או ה-4.[3]
נוסח החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
H. Dindorf (ed.), Chronicon Paschale, (Corpus Scriptorum Historiae Byzantinae), Bonn, 1832.
קיים תרגום חלקי לאנגלית המביא רק את פרק הזמן הכולל את התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית:
Mary and Michael Whitby (trans.), Chronicon Paschale 284-628, Liverpool 1989
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chronicon Paschale - Volume 1. ed. L. A. Dindorf, Bonn 1832, p. 474; לדיון קצר מאוד, ראו: יורם צפריר, 'התקופה הרומית המאוחרת 70–324 לספירה', בתוך: ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: הממצא הארכאולוגי והאמנותי, כרך ב (עורך: יורם צפריר), הוצאת יד בן צבי, 1984, עמ' 67.
- ^ שמואל ייבין, מרד בר כוכבא, מוסד ביאליק, ירושלים, 1952, עמ' 186
- ^ רבקה פישמן-דוקר, "מרד בר-כוכבא במקורות נוצריים", בתוך: אהרן אופנהיימר, אוריאל רפפורט (עורכים), מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ד, עמ' 239.
