תולדות הכנסייה (אוסביוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תולדות הכנסייה
Toldot.jpg
כריכה קדמית של תרגום הספר לעברית
מידע כללי
מאת אוסביוס מקיסריה
שפת המקור יוונית עתיקה (קוינה)
סוגה כרונולוגיה
הוצאה
שנת הוצאה 2001
הוצאה בעברית אקדמון
תורגם לשפות עשרות שפות
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002128580

תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתיתיוונית: Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία; בלטינית: Historia Ecclesiastica או Historia Ecclesiae) הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4. מטרת החיבור, שהיה החשוב מסוגו בתקופתו, לספר באופן סדור ומאורגן את תולדות הנצרות הקדומה מאז צליבת ישו ועד זמנו של המחבר ולגבש על ידי כך את הנרטיב של הזרם המרכזי של הכנסייה. במהלך הרצאת דבריו מותח אוסביוס ביקורת על המיניםגנוסיס, סיעתו של מרקיון, כת האביונים, המונטניזם ועוד) וכן על השומרונים ועל היהודים שלא הסכימו לקבל על עצמם את הנצרות, אולם דרך דברי הגינוי הללו הגיע לידינו תיעוד היסטורי מפורט ורב-ערך של קבוצות אלה. לדברי אברהם קופסקי במבוא לתרגום הספר לעברית, אחרי הברית החדשה אין אף מסמך היסטורי התורם כה רבות לידיעתנו את הנצרות הקדומה (ואת תקופת שלוש המאות הראשונות לספירה בכלל) כמו ספר זה שזיכה את מחברו בכינוי "אבי ההיסטוריה הכנסייתית"[1][2]. הספר נכתב בקוינה (יוונית עתיקה מן התקופה ההלניסטית, הלינגואה פרנקה של מדינות הים התיכון), ושרד גם בתרגומים שנערכו עוד בעת העתיקה לסורית ולארמנית.

חיבור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב תפקידו כבישוף קיסריה, המשרה הכנסייתית הבכירה בארץ ישראל, הייתה לאסוביוס נגישות לספריות של קיסריה וירושלים והוא הירבה לצטט מקורות קודמים לו, תוך איזכור שמם. כך נשמרו קטעים מחיבורים שאבדו. בין הכותבים המצוטטים על ידי אוסביוס נמנו פפיאס, הגסיפוס, דיוניסוס מקורינתוס, ויקטור הראשון, מליטו מסרדיס, קאיוס, דיוניסוס מאלכסנדריה ויוספוס פלביוס.

אוסביוס עסק בכתיבת הספר עד שנת 326 לערך. זאת כיוון שספר מסתיים עם מות קריספוס (בנו של קונסטנטינוס), שאירע ביולי 326 וכן כיוון שהספר העשירי הוקדש לפאולינוס מצור שמת לפני 325.

את המפעל הכרונולוגי-היסטורי של אוסביוס המשיכו לאחר מותו סוזומנוס, סוקרטס מקונסטנטינופול, הירונימוס, אתנסיוס ואחרים.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסביוס סידר את החומר בספרים על פי תקופת מלכות קיסרי רומא, כשהוא מציג אותו כפי שמצאו במקורותיו.

הנושאים העיקריים בכל ספר הם ההיסטוריה של מורי ההלכה הנוצרים מחד ושל ההיסטוריה של הכפירה מאידך, סיפורי רדיפות ומרטירים, יחסי הנוצרים עם הפגאנים ועם היהודים ורשימות הבישופים במקומות החשובים.

בין היתר טען אוסביוס כי האסונות שהיו מנת חלקה של האומה היהודית הם תוצאה של התפקיד שמילאו היהודים במותו של ישו. ציטוט זה היה בשימוש רב מאוד אצל אנטישמים בכל הדורות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר סוקרטס מקונסטנטינופול במאה ה-5 ביקר את הספר כמוטה וכנוטה יותר מדי להלל את משפחת הקיסר קונסטנטינוס, שאוסביוס היה מקורבו והשמיט פרטים בלתי-מחמיאים אודותיו מן ההיסטוריה שחיבר. עובדת היותו של אוסביוס תומך האריאניות גררה ביקורת לגבי הקו התאולוגי של החיבור. גם ההיסטוריון בן המאה ה-18 אדוארד גיבון, מחבר שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, ביקר את אוסביוס ויעקב בורקהרדט בן המאה ה-19 קרא לו "שקרן". ארנאלדו מומיליאנו טען שהכרונולוגיה של אוסביוס הינה הכלאה בין מדע מדויק לבין תעמולה.

תרגומים ומהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מ"הקודקס הסורי מס' 1"

החיבור תורגם כבר בעת העתיקה לסורית ולארמנית. כתב היד של התרגום הקדום ביותר לסורית שהגיע לידינו כולל חלקים מן הספרים 5,4 ו-7 ונקרא "הקודקס הסורי מס' 1 של הספרייה הלאומית הרוסית". כתב היד כולל קולופון המתארך את זמן חיבורו ל-462[3], חלק אחר של אותו כתב יד, הכולל את הספרים 1 עד 5 מצוי בספרייה הבריטית. התרגום הקדום ביותר ללטינית הותקן במאה ה-5 על ידי טיראניוס רופינוס, שתרגם רק את תשעת הספרים הראשונים. תפוצת התרגום הייתה גדולה, הוא היה מוכר לכל אורך ימי הביניים והודפס כבר ב-1476 ("דפוס ערש", אינקונבולה). ב-1532 תורגם הספר לראשונה לצרפתית וב-1545 תורגם לגרמנית, ב-1584 ראה אור לראשונה תרגום של החיבור לאנגלית[4].

ב-1544 ראתה אור בפריז מהדורה מודפסת של הטקסט היווני המלא תחת הכותרת editio princeps, על ידי רוברט סטפנוס (Robert Stephanus), ב-1612 הוציא סופרידוס פטרוס (Suffridus Petrus) בז'נבה הדפסה של תרגום החיבור ללטינית. ב-1659 הוציא אנרי ולואה בפריז מהדורה יוונית מלאה יחד עם תרגום ללטינית פרי עטו, שחזרה ונדפסה עד סוף המאה ה-17 במספר מהדורות במיינץ ובאמסטרדם. ב-1720 הוציא ויליאם רידינג ( William Reading) בקיימברידג' מהדורה הכוללת את ספרי ההיסטוריה של אוסביוס, סוזומנוס, סוקרטס מקונסטנטינופול ומחברים נוספים ביוונית. מהדורות נוספות שכללו את הטקסט היווני עם תרגומו הלטיני של ולואה, עם תיקונים והערות הודפסו בפרנקפורט (1822), לייפציג (1829), אוקספורד (1838), טיבינגן (1852) ועוד[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסוביוס בישוף קיסריה, תולדות הכנסייה (תרגום: רימונה פרנק; כולל מבוא מאת אריה קופסקי) הוצאת אקדמון, ירושלים, 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תולדות הכנסייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוסוביוס בישוף קיסריה, תולדות הכנסייה (תרגום: רימונה פרנק; כולל מבוא מאת אריה קופסקי) הוצאת אקדמון, ירושלים, 2001 עמ' ט'
  2. ^ ראו גם ההקדמה לתרגום הספר לאנגלית מאת ARTHUR CUSHMAN McGIFFERT עמ' 61
  3. ^ מהדורה מודפסת של כתב היד בסורית
  4. ^ ההקדמה לתרגום הספר לאנגלית מאת ARTHUR CUSHMAN McGIFFERT עמ' 71-69
  5. ^ ההקדמה לתרגום הספר לאנגלית מאת ARTHUR CUSHMAN McGIFFERT עמ' 69-68