כריסטיאן לאסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטיאן לאסן
Christian Lassen
Lassen2.jpg
לידה 22 באוקטובר 1800
ברגן, דנמרק-נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במאי 1876 (בגיל 75)
בון, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אינדיולוג, איראנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Alter Friedhof עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אוגוסט וילהלם פון שלגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Paul Deussen עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
  • מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1857)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטיאן לאסןדנית: Christian Lassen22 באוקטובר 1800 - 8 במאי 1876) היה היסטוריון ומזרחן נורווגי-גרמני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסן נולד בעיר ברגן בנורווגיה. הוא למד היסטוריה הודית באוניברסיטת אוסלו, ולאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטת היידלברג ואוניברסיטת בון בפרוסיה, ולמד את שפת הסנסקריט. הוא בילה שלוש שנים בפריז, ובלונדון, ואסף תעודות העוסקות בספרות ובפילוסופיה ההינדית העתיקה. בשנת 1826 פרסם יחד עם אויגן בורנוף את ספרו הראשון "Essai sur le Pâli".

בשובו לבון למד ערבית וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה עבודת הדוקטורט שלו נקראה בשם "Commentario geographica historica de Pentapotamia Indica", ועסקה בתרבות הערבית בהודו. הוא עסק גם בתרגום יצירות הינדיות ללטינית, וחקר גם את כתב היתדות הפרסי. בשנים 1831-1829 ביחד עם אוגוסט וילהלם פון שלגל הוא עבד על תרגום Hitopadesha שהודפסה ביחד עם הערות לספר עצמו. הוא פרסם בשנת 1845 אסופה של כל הכתובות הפרסיות שהתגלו עד לאותה תקופה. הוא קיבל הצעה מפתה מאוניברסיטת קופנהגן לעבור לדנמרק ולהרצות בה, אולם נותר נאמן לאוניברסיטת בון. הוא נשא לאשה את קרולין אוגוסט (18081879). הוא נפטר בבון ב-1876, כמה שנים לפני מותו הפך לעיוור.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת ספרים שלו (במקור הגרמני):

  • mit Eugène Burnouf: Essai sur le Pali ou langue sacrée de la presqu'île au-delà du Gange. Paris 1826.
  • Commentatio geographica atque historica de pentapotamia india (Dissertation). Bonn 1827.
  • Ueber Herrn Bopps grammatisches System der Sanskrit-Sprache [Rezension von Franz Bopps Ausführliches Lehrgebäude der Sanskrita-Sprache, Berlin 1827]. In: Indische Bibliothek. Band 3,1, 1830, S. 1–113.
  • Gymnosophista sive indicae philosophiae documenta I,1: Isvaracrishnae Sankhya-caricam tenens. Bonn 1832.
  • Die altpersischen Keil-Inschriften von Persepolis. Entzifferung des Alphabetes und Erklärung des Inhalts. Bonn 1836.
  • Institutiones linguae pracriticae. Bonn 1837.
  • Zur Geschichte der Griechischen und Indoscythischen Könige in Baktrien, Kabul und Indien durch Entzifferung der altkabulischen Legenden auf ihren Münzen. Bonn 1838.
  • Indische Altertumskunde I: Geographie und älteste Geschichte. Bonn 1847 (2. Auflage 1867).
  • Indische Altertumskunde II: Geschichte des Buddha bis auf die Ballabhi- und jüngere Gupta-Dynastie. Bonn 1849-52 (2. Auflage 1873).
  • Indische Altertumskunde III: Geschichte des Handels und des griechisch-römischen Wissens von Indien und Geschichte des nördlichen Indiens von 319 nach Christi Geburt bis auf die Muhammedaner. Bonn 1857/58.
  • Indische Altertumskunde IV: Geschichte des Dekkhans, Hinterindiens und des indischen Archipels von 319 nach Christi Geburt bis auf die Muhammedaner und die Portugiesen. Nebst Umriss der Kulturgeschichte und der Handelsgeschichte dieses Zeitraums. Bonn 1861.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן לאסן בוויקישיתוף