כתב יד אסקוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
צילום של כתב היד מתוך הספר 'ירושלמי נזיקין'

כתב יד אסקוריאל הוא כתב יד של מסכת נזיקין, שנמצא בספריית האסקוריאל שבספרד, המורכב משלושת ה'בבות': בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. בכתב יד זה מצוי כתב יד ייחודי של התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין, שנחשב למשתייך לענף שונה מכתב יד ליידן, ומשובח ממנו בהרבה.[1] כתב היד הוצא לאור במהדורה מדעית בשנת תשמ"ד על ידי הפרופסורים א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.

על כתב היד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד נמצא בספריית 'אל אסקוריאל' שליד מדריד, ומכאן שמו. הוא נכתב על 120 דפי קלף[2] בכתב יד ספרדי קשה לפענוח, ומכיל את המסכת כולה, מלבד כמה דפים בתחילת המסכת וחוסרים קטנים במהלכה. עקב תלישת הדפים בתחילת המסכת, מתחיל כתב היד מאמצע פרק ב' של מסכת בבא קמא.[3]

מבנה כתב היד ייחודי מאד. הוא התרכז בתלמוד הבבלי, ובכל דף הובא הירושלמי מעל לדברי הבבלי. כתב היד הכיל, חוץ מהבבלי והירושלמי שמעליו, גם את הלכות הרי"ף בתחתית העמוד, ומימין ומשמאל לבבלי הובאו פסקי הרמב"ם. כתב יד זה של הירושלמי על מסכת נזיקין, נחשב לכתב יד משובח יותר מכתב יד ליידן, שמקיף את התלמוד הירושלמי כולו, ומשאר כתבי היד על מסכת זו,[4] שהיו משופעים במיוחד בטעויות, שיבושים והשמטות.[5] על פי רוזנטל, כתב יד זה משתייך לענף שונה מכתב יד ליידן, ומקורו במסורת נפרדת. חלק מראשי העמודים, בהם היה ממוקם הירושלמי, נראו כאילו נחתכו במספריים, ועל פי השערת א"ש רוזנטל ייתכן שמדובר בכורך לא זהיר.[3]

מהדורה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלמי נזיקין
מאת א"ש רוזנטל, שאול ליברמן
הוצאה
הוצאה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
שנת הוצאה תשמ"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כתב היד הוזכר לראשונה במספר קטלוגים של כתבי יד עבריים, אך עקב צורתו הייחודית לא הבחינו שהוא מכיל כתב יד עקבי ושלם של הירושלמי על מסכת נזיקין. לאחר שפרופ' א"ש רוזנטל עמד על קנקנו, נשלח יעקב בוקסנבוים, לספרד כדי לפענח מכתב היד את הדברים שנשמטו מהצילום. לאחר מכן נסע גם א"ש רוזנטל עצמו לספרד כדי לצלם מחדש את כתב היד, ועל פי עדותו פיענח בוקסנבוים היטב את החסר.[6] רוזנטל התכוון להקדיש את שנת תש"מ לעבודה מרוכזת על הוצאת מהדורת הירושלמי, אך נפטר לפני שהספיק לגמור את העבודה. על מנת להוסיף למהדורה פירוש על הירושלמי וניתוח ההבדלים בין כתבי היד ומשמעויותיהם, מסרו בניו של רוזנטל את החומר שהצטבר אצלו לפרופ' שאול ליברמן, וזה כתב את ההערות על הספר אך נפטר אף הוא מעט לפני יציאת הספר לאור. לבסוף יצאה המהדורה המדעית והמפורשת של התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין בשנת תשמ"ד.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המבואות להוצאה המדעית של ירושלמי נזיקין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מבואותיהם של רוזנטל וליברמן המצוינים להלן.
  2. ^ מנחם כ"ץ, עשהאל שמלצר והלל גרשוני, תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי, עמ' 26
  3. ^ 3.0 3.1 ירושלמי נזיקין, עמ' ט.
  4. ^ א"ש רוזנטל, שאול ליברמן, ירושלמי נזיקין, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ד, עמ' יח
  5. ^ על פי עדותו של פרופ' שאול ליברמן בהקדמתו לירולשמי נזיקין, עמ' כט.
  6. ^ שם, ה.
  7. ^ שם, ה-ו.