לאונהרד גל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונהרד גל
Leonhard Gall
לאונהרד גל, אדולף היטלר ואלברט שפר בשנת 1936 בחזית המשכן לאומנות במינכן
לאונהרד גל, אדולף היטלר ואלברט שפר בשנת 1936 בחזית המשכן לאומנות במינכן
לידה 24 באוגוסט 1884
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1952 (בגיל 67)
מינכן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אדריכלות נאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי פאול טרוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופסור לאונהרד גלגרמנית: Leonhard Gall; ‏24 באוגוסט 1884 - 20 בינואר 1952) היה אחד מאדריכליו של אדולף היטלר.

גל עבד עבור פאול לודוויג טרוסט ותכנן את לשכת קנצלר הרייך החדשה במינכן. הוא עזר לטרוסט בתכנון פרויקט האדריכלות הגדול הראשון של הרייך השלישי: המשכן לאמנות במינכן. לאחר מותו של טרוסט ב־1934, לקח גל את האחריות על הפרויקט לצד אלמנתו של טרוסט, גרדי. שמו הוסף הוסף לרשימת המבורכים של אמנים בעלי ערך למשטר הנאצי בשנת 1944.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונהרד גל היה אדריכל ראשי במשרד האדריכלות של פאול לודוויג טרוסט במינכן, אדריכל שאדולף היטלר העריך.

ליאונהרד גל הפך לחבר במפלגה הנאצית בשנת 1932.[1]

לאחר מותו של טרוסט בשנת 1934 ניהל גל את המשרד יחד עם האלמנה גרדי טרוסט. המשכן לאומנות במינכן שתוכנן על ידי טרוסט הושלם בהנחייתו של גל ונחנך על ידי היטלר בשנת 1937. בשנת 1938 הציג גל את חדר קבלת הפנים של קנצלריית הרייך בברלין בתערוכת האדריכלות הגרמנית הראשונה בבית האמנות במינכן. גל היה עורך משותף של כתב העת "האמנות ברייך הגרמני" (Die Kunst im Deutschen Reich).[2] בשנת 1943 הפך גל לסגן נשיא לשכת אומנות הרייך ולנאמן קרן קונסטלרדנק שיזם יוזף גבלס.

גל זכה להערכה כה רבה על ידי היטלר כאדריכל, עד שבאוגוסט 1944 לא רק הכניס אותו לרשימת המבורכים, אלא גם כלל אותו ברשימה המיוחדת של שנים עשר האמנים החזותיים החשובים ביותר.

לאונהרד גל היה פרופסור והיה חבר מועצה בעיר מינכן. הוא היה נשוי לפאני ריזבק ממינכן. אשתו נפטרה בשנת 1933. קברם של פאני ולאונרד גל נמצא באוסטפרידהוף שבמינכן.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיהררבאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיהררבאו נבנה במינכן בין השנים 1933 ל-1937 על פי תוכניותיו של האדריכל פאול לודוויג טרוסט. התוכניות הראשונות לבניין תוכננו עוד בשנת 1931. בנייתו הושלמה רק שלוש שנים לאחר מותו של טרוסט על ידי גל. במהלך תקופת המפלגה, שימש הפיהררבאו בניין מייצג עבור אדולף היטלר. הבניין הקיף את הקניגספלאץ יחד עם בניין הממשל של המפלגה הנאצית מבחינת התכנון העירוני לכיוון מזרח. בבניין זה, בין היתר, נחתם הסכם מינכן בשנת 1938.

בניין הממשל של ההמפלגה הנאצית (מינכן, גאבלסברגרשטראסה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל היה מעורב בבניינים מייצגים רבים של הנאציונל-סוציאליזם, כולל בניין הממשל של ההמפלגה הנאצית ברחוב גאבלסברגרשטראסה במינכן. עם זאת, בשל תחילת המלחמה, התגלו קשיים ותקלים בבנייתו, ולכן הוא מעולם לא הושלם. לאחר המלחמה הוקם על יסודות אלה בניין חדש לאוניברסיטה הטכנית במינכן, שנהרס שוב בשנת 2007 כדי לפנות מקום לבניין החדש לאוניברסיטת הטלוויזיה והקולנוע במינכן (HFF).

ברגהוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונהרד ברג לקח חלק בעיצוב פנים, על סמך הצעותיו של היטלר בשיתוף פעולה עם גרדי טרוסט.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונהרד גל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סאבינה ברנטל: "משכן האמנות במינכן: המקום והיסטורייתו במהלך תקופת הנאציזם". עמ' 37
  2. ^ Das Kulturlexikon zum Dritten Reich. Wer war was vor und nach 1945. S. Fischer, Frankfurt am Main 2007, ISBN 978-3-10-039326-5, S. 172–173.
  3. ^ Deutsche Bauzeitung 1938, H. 4