פאול טרוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרוסט ב-1930
המשכן לאומנות במינכן בשנות ה-30. המבנה המזוהה ביותר עם סגנונו של טרוסט הקיים עד היום
בניין לשכת הפיהרר, כיכר המלכים במינכן. היום, בית הספר הגבוה למוסיקה ותיאטרון

פאול לודוויג טרוסטגרמנית: Paul Ludwig Troost; ‏17 באוגוסט 187821 במרץ 1934), היה אדריכל גרמני אשר השתייך ביחד עם האדריכלים פטר ברנס (Peter Behrens) וולטר גרופיוס לאסכולה האדריכלית הקלאסית, המתאפיינת בזויות וקווים ישרים, ואשר עמדה בניגוד לסגנון העיטור המוגזם של סגנון ה"יוגנדשטיל".

טרוסט למד בבית הספר הגבוה לאדריכלות בדרמשטט בתחילת המאה העשרים, ועסק באדריכלות כבעל משרד עצמאי עד שנת 1930. במשך השנים לא נחשב לאדריכל מוביל, אך בשנה זו נערכה לו היכרות עם אדולף היטלר אשר התלהב מסגנונו הנאו קלאסי ו"אימץ" אותו כאדריכל האישי שלו ולמעשה לאדריכל הראשי של הרייך השלישי עד מותו, אז החליפו אלברט שפר.

החל משנת 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, היה טרוסט בעל השפעה רבה על התפתחות סגנון האדריכלות הנאצית. מיד עם תחילת תקופת שלטונו, מינה היטלר את טרוסט לעצב ולרהט עבורו את בניין לשכת הקאנצלר בברלין. הקו העיצובי של טרוסט היה הסגנון הקובע גם לגבי שאר האדריכלים בתכנון מבני ציבור ומבני מגורים ברחבי גרמניה. המבנה המפורסם ביותר שתיכנן בתקופה זו היה המשכן לאומנות במינכן, אשר נועד לשמש כאכסניה הראשית של האומנות הגרמנית הטהורה על פי ההשקפה הנאצית.

לאחר מותו בשנת 1934 המשיכה אלמנתו, פרופסור גרדי טרוסט להיות בעלת השפעה רבה על סגנון הבנייה והאדריכלות לאורך תקופת השלטון הנאצי בגרמניה, אולם בשלב זה כבר נטש היטלר את הסגנון הנקי והמאופק של טרוסט לטובת ראוותנות עצומת ממדים המגמדת את קנה המידה האנושי.