לאוניד קרויצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לאוניד קרויצרגרמנית: Leonid Kreutzer;‏ 13 במרץ 1884, סנקט פטרבורג, רוסיה - 30 באוקטובר 1953, טוקיו, יפן) היה פסנתרן ומורה יהודי-גרמני.

קרויצר נולד למשפחה יהודית-גרמנית. כמורה לפסנתר הטביע את חותמו באקדמיה למוזיקה של ברלין, יחד עם אגון פטרי. בין תלמידיו הנודעים שם היה המלחין הישראלי יוסף טל. כמו כן הופיע בנגינת סולו ברסיטלים קשים ותובעניים מבחינה מוזיקלית וטכנית, שהוקדשו ברובם למלחינים או נושאים ספציפיים. ברסיטל מחודש יוני 1923, למשל, ביצע יצירות משל מלחינים חדשניים בני זמנו, כמו פאול הינדמית ופאול יואון, לצד מלחינים ותיקים יותר כמו סזר פרנק וקלוד דביסי.

השלטון הנאצי סימן אותו בהבלטה כאויב התרבות: יחד עם פרידה לובנשטיין הוא אחד משני פסנתרנים, ששמותיהם הופיע ברשימה של "משימות טיהור" ("Aufräumungsarbeiten") שהכין "איגוד המאבק למען התרבות הגרמנית" ("Kampfbund für deutsche Kultur") של רוזנברג. קרויצר היגר בשנת 1933 לטוקיו. הוא ידוע גם כעורך יצירותיו של שופן בהוצאת אולשטיין ומו כן היה מן הראשונים לכתוב על שימוש שיטתי בדוושת הפסנתר (Das normale Klavierpedal vom akustischen und ästhetischen Standpunkt, 1915)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Wolfgang Rathert and Dietmar Schenk (eds.). Pianisten in Berlin: Klavierspiel und Klavierausbildung seit dem 19. Jahrhundert. Hochschule der Künste Berlin Archiv, vol. 3. Berlin, 1999

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]