לאיוש סאבו

לאיוש סאבו
Szabó Lajos
לידה	1 ביולי 1902; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	21 באוקטובר 1967 (בגיל 65); דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	הונגריה

לאיוש סאבו (במקור גאנסל, בהונגרית: Szabó Lajos; בודפשט, 1 ביולי 1902 – דיסלדורף, 21 באוקטובר 1967) היה פילוסוף וקליגרף יהודי-הונגרי, ממייסדי בית הספר לדיאלוג בבודפשט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאבו לאיוש נולד בבודפשט במשפחה יהודית כבנם של יאקאב סאבו (מקודם: גאנסל) (1867–1937)^[1] ושל אאוגניה ברגר. בשנת 1919 גורש מבית הספר התעשייתי הגבוה. בתחילת שנות העשרים השתתף בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית במשך כמה חודשים. במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20 היה שוליית מוכר ספרים בבודפשט ובווינה. בין השנים 1928–1930 היה חבר בחוג כתב העת "העבודה" (Munka) של לאיוש קשאק. הוא כתב שני מאמרים לכתב העת (אחד עם פאל יוסטוס). בערך בתקופה זו הכיר את הפילוסוף הגרמני המרקסיסיטי קרל קורש. בשנת 1930, יחד עם כמה מחבריו, גורש מ"חוג-העבודה". הם הקימו תנועה שכונתה "אופוזיציה" בהונגריה. תנועת שמאל בלתי חוקית אנטי-קפיטליסטית ואנטי-בולשביקית זו נקשרה גם למרקסיזם הבלתי-שקוף של קרל קורש. בנוסף לסבאו, מנהיגיו האינטלקטואליים היוקרתיים ביותר היו פאל יוסטוס, פאל פרטוש ואנדור סירטש (מקודם: שוורץ). בשנת 1930 פגש את בלה טאבור (מקודם: גרינברג), איתו ניהל יחסי עבודה וידידות קרובים מאז. בשנים 1931–1932, פעמיים, בילה כמה חודשים בברלין ובפרנקפורט. הוא למד ב-Institut für Sozialforschung בפרנקפורט. בשנים 1933–1934 ערך מסע לימודי לווינה ולפריז (שם התגורר עם לאיוש ויידה).

בין השנים 1935–1937 היה נשוי עם קלרה באלינט (שהפכה לימים לאשתו של אנטאל סרב.^[2]

בשנת 1936, יחד עם בלה טאבור, כתב ופרסם את ספרו "כתב אישום נגד רוח הרפאים". בשנת 1937 פורסמה החוברת הראשונה שלו "הגיון האמונה - ההיגיון התיאוצנטרי". החוברת השנייה, שהושלמה בשנת 1948, הופיעה זמן רב לאחר מותו. הוא כתב מספר מחקרים (הערות לביקורת על המרקסיזם, ביקורת על הסוציאליזם המדעי, ההיסטוריה הטבעית של ממוניזם, תוספות לשאלות של תורת הקבוצות, ניטשה), שכולם הופיעו בדפוס רק לאחר מותו, כמו גם עבודה חשובה שנערכה מהרצאתו ב-1941, "התנ"ך והרומנטיקה".

בשנת 1938 נשא את מגדה פאלוש, שמתה בשנת 1946. הוא נלקח לשירות העבודה בשנת 1940 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) אך שוחרר כעבור כמה שבועות בגלל מחלת ריאות. ממאי 1941 בילה כמה חודשים בבית החולים סנט יאנוש החדש יחד עם לאיוש ויידה. באביב 1944 גורש לאושוויץ, הצליח לשרוד ושוחרר בסוף ינואר 1945.

אחרי מלחמת העולם השנייה סאבו לקח חלק פעיל באירועי בית הספר האירופי. תחת הסטליניזם נוצרו קשרים הדוקים בין בית הספר המחתרתי בבודפשט לבין אמני האוונגרד שנאסרו, במיוחד חברי בית הספר האירופי. מאמצע שנות החמישים הפך סאבו עצמו לקליגרף. בשנת 1954 נולדו "הקליגרפיות" הראשונות שלו, "מדיטציות ציור". בשנת 1956 ברח מהונגריה עם אשתו. התגורר תחילה בווינה עד סוף 1957 ואז עבר לבריסל עד 1961. הוא סייר בגרמניה בשנת 1960 והקליגרפיות שלו הוצגו במינכן, דורטמונד, המבורג והאגן. התיישב בדיסלדורף בשנת 1962. תערוכתו נפתחה בפריז בשנת 1966.

תערוכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1955 – בודפשט, תערוכת סטודיו של הקליגרפיות הראשונות
1956 – בודפשט, תערוכת סטודיו
1957 – בריסל, Palais des Beaux Arts, Peintres Hongrois
1959 – בריסל, Palais des Beaux Arts
1960 – בריסל, Galerie Ptah, Louis Szabo
1960 – המבורג, Haus der Begegnung
1960 – דורטמונד, פריץ-הנסלר-האוס
1960 – ברלין, אולם הקונגרסים
1961 – דיסלדורף, Galerie Strake
1962 – האגן, Karl-Ernst-Osthaus-Museum, Louis SzaboZeichnerische Meditationen-Physiognomische Studien
1980 – בודפשט, מועדון האמנים הצעירים, לאיוש סאבו, מצגת, בחירה 1954–1956. קליגרפיות^[3]
1994 – Pannonhalma, Archabbey
1997 – בודפשט, מוזיאון ארנסט, הגרפיקה הספקולטיבית של הצייר לאיוש שבו
1998 – דיסלדורף, Stadtmuseum, התמונות הגרפיות הספקולטיביות של לאיוש סאבו
2011 – אגר, Ars GEometrica Galéria
2011 – בודפשט, גלריה 2, 1957-1967

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vádirat a szellem ellen – Tábor Bélával, Az Idő könyvei, 1936; 2. kiad.: Comitatus, Veszprém, 1991
A hit logikája – Teocentrikus logika, Az Idő Könyvei, Budapest, 1937
Megjegyzések a marxizmus kritikájához, 1934
Biblia és romantika, 1941-43
A mammonizmus természetrajzához
Trinitárius világfelfogás
Irodalom és rémület, Diárium, 1946
Művészet és vallás, Mouseion, 1946
Hommage à Szabó Lajos – Életünk (Szerk.: Kőszegi Lajos és Várhegyi Miklós), Szombathely, 1989. 9-10. szám
Szemináriumi előadásai 1946-1950 (Közr.: Kotányi Attila, Kunszt György, szerk.: Surányi László és Tábor Ádám), Typotex, Budapest, 1997
Tény és titok – összegyűjtött írások és előadások, (Szerk.: Kotányi Attila-Kunszt György-Kőszegi Lajos), Pannon Panteon könyvsorozat, Medium Kiadó, Veszprém, 1999
EIKÓN A képíró Szabó Lajos spekulatív grafikái - Die spekulativen grafischen Bildschriften von Lajos Szabó (magyar-német), Ernst Múzeum, Budapest, 1997 (Szerk: Kotányi Attila)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לאיוש סאבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] "Szabó Jakab halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 230/1937. folyószáma alatt".

[2] "Szabó Lajos és Bálint Klára házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 19/1935. folyószáma alatt".

[3] ttp://webadmin.oszk.hu/pywb/20191022074902/http://lajosszabokalligraphien5556.hu/hu_HU/otodik-mappa/

[1]

[2]

[3]