לגיון העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לגיון העבודה היה ארגון שהוקם על ידי ישראל שוחט בשנת 1909, ואשר התבסס על חברי השומר. הארגון שם לעצמו מטרה לארגן קבוצות עבודה עבריות שיהיו מלוכדות במשמעת חזקה. על יוזמיו נמנה גם יוסף זלצמן.[1]

הארגון שאב השראה מהצלחת הקולקטיב בסג'רה, מרעיונותיה של מניה שוחט בדבר הקמת כוח גדול של פועלים שבעזרתם ניתן יהיה לעלות לאדמות החורן, ומהצעתו של מנחם אוסישקין לגייס נוער למען בניין ארץ ישראל למשך שלוש שנים. הצעת היסוד של הלגיון הובאה בפני האספה הכללית השנייה של השומר בשנת 1909. שוחט חיבר תקנון לפיו התחייב כל חבר בלגיון להקדיש שנתיים לעבודה ולשמירה, לקבל על עצמו כל תפקיד ולהישלח לכל מקום כאיש צבא. בנוסף נקבעו לחברים דרגות ומדים.

שתי קבוצות של לגיון העבודה הוקמו ב-1909 - האחת נשלחה לחוות סג'רה והשנייה לחדרה. בסג'רה עסקה הקבוצה בעיבוד שדות הפלחה. חברי הקבוצה סבלו מסכסוכים עם הפועלים האחרים ועם מנהל החווה - האגרונום אליהו קראוזה אשר טען שחלק מהפועלים מתרשל בעבודתם. הפועלים הכריזו על שביתה ובעקבותיה נפסקה עבודתם. בראש קבוצת הלגיון שנשלחה לחדרה עמד מנדל פורטוגלי (שהיה אחד משלושת חברי ועד השומר). הם הקימו במושבה מטבח פועלים, בית חולים מאולתר, והביאו בפעילותם לשיפור חיי החברה והתרבות במושבה כמו גם לעלייה במספר הפועלים העברים. חברי הלגיון עבדו בפרדסי המושבה במטעי בעטה הסמוכה לחדרה, ובשבתות התאמנו בנשק וברכיבה. הם גם השתתפו בפעולת כיבוש חלק מאדמות חדרה (פעולה של עלייה וחרישה של קרקע השייכת למושבה אך בעלותה לא מוכרת על ידי השכנים הבדואים). הצלחתה של הקבוצה בחדרה הביאה להתקשרות בין המושבה לבין ארגון 'השומר'.

בשיא פעילות הארגון הוא מנה לא יותר מ-40 חברים. ההתחייבות לשנתיים הרחיקה ממנו את הדור הצעיר במושבות, מפלגת 'הפועל הצעיר' אסרה על חבריה להצטרף לשורות הארגון והוא לא זכה ליחס חיובי מצד מפלגת הפועלים השנייה, מפלגת 'פועלי ציון'.

הארגון השתמש במשמעת לליכוד וארגון העבודה. חבריו לבשו לבוש מיוחד: על ראשם כובע קולפאק צ'רקסי. על מותניהם אבנט רחב בצבע אדום כשעליו חגור אשפת כדורים. תלבושת זאת אומצה לאחר מכן על ידי חיל הספר העבר-ירדני.[1]

בעקבות התגברות הצורך בשמירה בשנת 1911 ובעקבות הצלחת ארגון השומר, פוזרו חברי לגיון העבודה בין המושבות והארגון חדל להתקיים. אולם הרעיונות שעמדו בבסיסו של לגיון העבודה באו לידי ביטוי בהקמת גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור בשנת 1920.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 גרשון גרא, חצר כנרת ואנשיה, הוצאת גג לאור, תשנ"ו, עמ' 175