להבות יוני
מידע כללי | |
---|---|
צייר | פרדריק לייטון |
תאריך יצירה | 1895 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
אורך | 120 |
רוחב | 120 |
גובה | 119.1 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי | האחווה הפרה-רפאליטית |
מספר יצירה | 63.0406 (Museo de Arte de Ponce) |
מיקום | מוזיאון האמנות של פונסה, פונסה, פוארטו ריקו |
להבות יוני (באנגלית: Flaming June) היא יצירה בצבעי שמן של הצייר האנגלי פרדריק לייטון משנת 1895. היא נחשבת יצירת המופת של לייטון כצייר בעידן הקלאסיציזם. הדמות ביצירה מזכירה נימפות שפוסלו ביוון העתיקה.
היצירה נעלמה בתחילת המאה ה-20, והיא התגלתה רק בסביבות שנת 1960. זמן קצר לאחר מציאת היצירה, היא נמכרה בזול במכירה פומבית עקב חוסר הפופולריות של ציורים ויקטוריאניים באותה תקופה. מאוחר יותר, מוזיאון פונסה לאמנות (אנ') (MAP) שבפוארטו ריקו רכש אותה, ועד היום היא נמצאת בהחזקתו.
אודות היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציור שימש תחילה כמודל ליצירת פיסול בשיש לחדר הרחצה של הצייר, אולם הוא התלהב מהרעיון והחליט ליצור ציור על סמך המודל. הציור דמה מאוד ליצירתו של מיכלאנג'לו "לילה", שלייטון החשיב כאחת מהיצירות החשובות של העת המודרנית.[1] הפוזיציה של הנערה בציור היוותה אחד מהקשיים הגדולים עבור הצייר. הוא צייר כמה סקיצות, והתקשה לצייר בדיוק, בפרט את ידה הימנית של הנערה. לייטון יצר ארבע סקיצות לפני היצירה הסופית, ובכללם למעט אחת הנערה הייתה עירומה.[2] הציור מאופיין בריאליזם שניכר בשמלה השקופה של הנערה, בשיש ברקע, בשימוש באור טבעי ובשקיעה.[3] ענף ההרדוף הרעיל המופיע בצידה העליון בימין הציור מסמל את השבריריות בין המוות לבין השינה.[4]
המגזין "The Graphic (אנ')" קנה את היצירה על מנת ליצור בדמותה כרטיסי ברכה לחג המולד של 1895. לאחר מותו של לייטון, ב-1896, מוזיאון אשמוליאן השאיל את היצירה וסמוך לשנת 1900 הוא נעלם. בסביבות שנת 1960 אנדרו לויד ובר גילה את הציור ורצה לרכוש אותו, אולם סבתו סירבה לתת לו כסף מפני שהיא חשבה כי ציורים ויקטוריאניים (אנ') היו אמנות נחותה.[5] בשנת 1963, לואיס פייר, העתיד להיות מושל פוארטו ריקו, יצא למשלחת לאירופה כדי לרכוש יצירות למוזיאון פונסה לאמנות. פייר רכש את היצירה תמורת 1,000 דולר אמריקאי באמסטרדם.[6] "להבות יוני" הוצגה בתערוכות ברחבי העולם; במוזיאון הפראדו שבמדריד ב-2008, בגלריית המדינה בשטוטגרט (אנ') ב-2009 ובאוסף פריק שבניו יורק סיטי ב-2015.[7] היצירה גם הוצגה במוזיאון בית לייטון (אנ'), באותו מקום שבו נוצרה.[8]
קיימת מחלוקת בנוגע לדוגמנית שהיוותה השראה לנערה בציור. רבים סוברים כי לייטון נעזר באחת משתי הדוגמניות האהובות עליו; מרי לויד (אנ')[9][10] או דורות'י דין (אנ').[11][12] לויד דגמנה רק ציורי ראש או ידיים ולא ציורי עירום, כך שייתכן כי הדוגמנית ביצירה הייתה דין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'יימס גרדנר The Wall Street Journal, הציור האייקוני שנעלם במשך שנים רבות עד שהתגלה בארובה מאובקת בדרום לונדון, באתר גלובס, 9 במרץ 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Andrew Graham-Dixon, ITP 266: Flaming June by Frederic Leighton, Sunday Telegraph, 5 June 2005
- ^ Cf. T. Barringer & E. Prettejohn, Frederic Leighton: Antiquity, Renaissance, Modernity, Yale University Press (1999), s.v. "Flaming June".
- ^ A. Weidinger, Magnificent Extravagance – Frederic, Lord Leighton's Flaming June 1894–95, Belvedere (2010), passim.
- ^ Tom Lubbock, Leighton, Frederic: Flaming June (1895), The Independent, 25 April 2008
- ^ Maev Kennedy, Leighton's Flaming June to go on display in studio where it was painted, Guardian, 20 June 2016
- ^ https://puertoricoartreview.com/2015/05/02/flaming-june-drawing-rediscovered-after-100-years-of-silence/ Flaming June Sketch Rediscovered After 100 Years of Silence. Joey Medrano. Puerto Rico Art Review. 2 May 2015. Accessed 30 January 2019.
- ^ https://www.frick.org/sites/default/files/pdf/press/pressrelease_web.pdf Leighton's Iconic Painting Flaming June on View in New York City for the First Time: June 9 through September 6, 2015.
- ^ https://www.thetimes.co.uk/article/flaming-june-will-brighten-the-darkness-vfm7vfkrx "Flaming June will brighten the darkness". The Times.
- ^ Jill Berk Jiminez (15 October 2013). Dictionary of Artists' Models. Routledge. pp. 593–. ISBN 978-1-135-95914-2.
- ^ https://www.claphamsociety.com/Articles/Article2/original/LHS_2_PIC_9.html Apollo Magazine
- ^ https://www.vanityfair.com/culture/2015/06/flaming-june-identity-frederic-lord-leighton-dorothy-dene Monahan, Patrick. "The Strange Journey of One of the World's Most Famous Paintings". Vanity Fair.
- ^ Lucy Davies, Dorothy Dene: Lord Leighton's secret lover?, The Telegraph, 19 November 2014