להרגיש בבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
להרגיש בבית
빈집
3 iron.jpg
בימוי קים קי-דוק עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה קים קי-דוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קים קי-דוק עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קים קי-דוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ה-הי
לי סאונג-יאון
Joo Jin-mo
Park Ji-a
Choi Jeong-ho
Lee Joo-suk
Jang Hoon
Kwon Hyeok-ho
Lee Jong-su עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Jang Seong-back עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום קוריאהדרום קוריאה  דרום קוריאה
יפןיפן  יפן
הקרנת בכורה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט קוריאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

להרגיש בביתקוריאנית: 빈집, בליטון הקוריאני המחודש: Bin-jip; משמעות שם זה היא בית ריק; באנגלית: 3-Iron) הוא סרט דרום קוריאני-יפני מסוגות הדרמה הרומנטית והפשע משנת 2004 שבוים והופק על ידי קים קי-דוק. עלילת הסרט מתמקדת במערכת היחסים שבין אדם הפורץ לבתים שבעליהם נעדרים מהם ומתגורר בהם עד לשובם, לבין אישה מוכה. הסרט מתאפיין בהיעדר דיאלוגים בין שתי הדמויות הראשיות[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאה-סוק הוא אדם בודד המתנייד באמצעות אופנועו ומחפש אחר דירות שבעליהן אינם שוהים בהן. כשהוא מאתר כאלו, הוא פורץ את מנעולי דלתותיהן, נכנס פנימה ושוהה בהן במשך תקופת היעדרות בעלי הבית. במהלך שהותו מכבס הפורץ את בגדי הבעלים ומתקן את מכשירי החשמל התקולים שלהם, על פי רוב, בעת שבנגן התקליטורים של הבעלים מתנגן השיר "גאפסה" של נטשה אטלס. כמו כן, הוא אוכל מהאוכל הנמצא בדירות ולובש את בגדי בעליהן. כאשר הוא פורץ לבית גדול מסוים, צופה בו אשה מוכה בשם סון-הווה. טאה-סוק עוזב את הבית אחרי שנוצר קשר עין בינו לבין סון-הווה, אך אז הוא מחליט לשוב לשם. הוא מבחין בהתעללות שחווה האשה מצד בעלה ומושך את תשומת ליבו על ידי כך שהוא משחק גולף בחצר הבית. הוא מכה את הבעל באמצעות כדורי גולף שהוא מיידה בו ולאחר מכן עוזב את המקום יחד עם האשה.

הזוג מתחיל לפתח מערכת יחסים שקטה, והם עוברים מדירה לדירה באותה מתכונת שבה נהג טאה-סוק עד עתה. בעת שהם שוהים באחת מהדירות, לאחר שהם שתו לשכרה, הם מתגלים על ידי בעלי הבית ששבו באותו הזמן, כאשר הם ישנים במיטותיהם ולבושים בפיג'מותיהם. בהמשך, הם נכנסים לתסבוכת עם החוק כאשר הם פורצים לביתו של קשיש שמת לבדו. בעת שהם פועלים לקברו בצורה ראויה, בנו של המת נכנס לדירה יחד עם אשתו ואלו מאשימים את זוג הפורצים בהריגה. הפורץ והפורצת נחקרים במשטרה, אך שניהם שומרים על שתיקה מוחלטת. מחקירת האירוע עולה כי אף חפץ לא נגנב מהבתים שבהם שהה הזוג, וכן שהקשיש מת מסרטן הריאה.

בעלה של סון-הווה, הטוען שהיא נחטפה על ידי טאה-סוק מגיע לקחתה הביתה, ומשחד את השוטר הממונה על החקירה על מנת שיאפשר לו להכותו באמצעות כדורי גולף. בסופו של דבר תוקף הנחקר את קצין המשטרה וכתוצאה מכך נשלח לכלא. שם, הוא מתאמן במשחק גולף דמיוני, עם כדורים ומקל דמיוניים, ומפתח את כישוריו להתגנבות ולהסתתרות, תוך כדי שהוא מתסכל את סוהר תאו עקב הצלחתו להישאר מעבר לטווח ראייתו.

אחרי שטאה-סוק משתחרר מהכלא, הוא חובר מחדש לסון-הווה בביתה, תוך שהוא משתמש בכישוריו בכדי לחמוק מגילוי על ידי בעלה. הוא עומד מאחוריו ומבצע יחד עמו את תנועותיו, ואפילו מצליח לנשק את האשה מעבר לכתפו של הבעל (תמונת עטיפת הסרט). בסצנה, נראית סון-הווה אומרת "אני אוהבת אותך" לבעלה, אך למעשה האמירה מכוונת לטאה-סוק הניצב מאחוריו. הבעל עוזב לנסיעת עסקים נוספת והאשה מתחבקת עם טאה-סוק[2].

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]