לואיס ירד דה יר

לואיס ירד דה יר
Louis Gerhard De Geer
לידה	18 ביולי 1818; טירת פינספונג שבמחוז אסטריֶטלנד, שוודיה
פטירה	24 בספטמבר 1896 (בגיל 78); טירת הנסקוגק, סקונה, שוודיה
מדינה	שוודיה
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
מפלגה	ליברל עצמאי
בת זוג	קרולין וקמייסטר
שושלת De Geer af Finspång
אב	Gerhard de Geer
אם	Freiin Henriette Charlotte Lagerstråle
צאצאים	ירד לואיס דה יר; גרארד דה גיר
	20 במרץ 1876 – 19 באפריל 1880; (4 שנים ו־4 שבועות)
מונרך בתקופה	אוסקר השני
	ארביד פוסה ←
	20 במרץ 1876 – 6 ביוני 1879; (3 שנים ו־11 שבועות)
	לודוויג תאודור אלמקוויסט ←
	7 באפריל 1858 – 3 ביוני 1870; (12 שנים)
	→ קלאס גונתר אקסל אדלרקורץ ←
	11 במאי 1875 – 20 במרץ 1876; (45 שבועות)
	→ אדוארד קרלסון משרה בוטלה ←
פרסים והוקרה
	המסדר המלכותי של השרפים (5 במאי 1860); Lord of the Realm (7 באפריל 1858); אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול (1858); אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (1864) ;

לואיס ירד דה יר (בשוודית: Louis Gerard De Geer; ‏18 ביולי 1818 – 24 בספטמבר 1896) היה מדינאי וסופר שוודי. דה יר נולד בטירת פינספונג שבמחוז אסטריֶטלנד. הוא היה עורך דין וב-1855 הוא מונה להיות נשיא בית המשפט לערעורים של יטאלנד. בין השנים 1858 – 1870 ובין השנים 1875 – 1876 הוא כיהן כשר הראשי לענייני משפטים (Justitiestatsminister). כבן למעמד האצולה הוא השתתף בפעילות באספת המעמדות (Riksens ständer) משנת 1851 והלאה. בין השנים 1867 – 1878 הוא כיהן כחבר הריקסדאג והציע והעביר רפורמות רבות. בשנים 1876 – 1880 כיהן דה יר כראש ממשלת שוודיה הראשון.

ייסוד הריקסדאג החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגו הגדול ביותר של דה יר הייתה הרפורמה במערכת הייצוג הפוליטית השוודית. הרפורמה כללה את ייסודו של הריקסדאג (הפרלמנט) הדמוקרטי הדו-בתי, שהחליף את אספת המעמדות שהייתה מסורבלת ופחות דמוקרטית, שריד ממוסד שהתקיים בימי הביניים המאוחרים. מהלך זה התקבל בדצמבר 1865 וזכה להסכמה המלכותית ב-22 ביוני 1866. לזמן מה לאחר מכן נהנה דה יר מאהדה ציבורית משמעותית. הוא פרש ממשרתו ב-1870 וחזר אליו כראש הממשלה לענייני משפטים ב-1875.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1876 מונה דה יר להיות ראש ממשלת שוודיה הראשון, בעקבות הרפורמה שבמסגרתה הפכו תפקידי "השר הראשי לעניינים משפטים" (Justitiestatsminister), תפקיד אותו מילא דה יר באותה עת ו"השר הראשי לענייני חוץ" (Utrikesstatsminister) לתפקיד שר המשפטים ושר החוץ, בהתאמה. הוא שימש בתפקיד עד אפריל 1880 ובעקבות כישלונו בהסדרת שאלת החימוש הוא נאלץ להתפטר מתפקידו.^{[דרושה הבהרה]} בין השנים 1881 – 1888 הוא שימש כנגיד של אוניברסיטת אופסלה ושל אוניברסיטת לונד. דה יר היה חסיד של מדיניות הסחר החופשי ושל הליברליזם הכלכלי ויש הטוענים^[^{דרוש מקור]} שהוא הניח את היסודות לכלכלה החזקה של שוודיה בין השנים 1870 – 1970.

סופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לכמה רומנים ומאמרים, כתב דה יר כמה ספרים שבהם העלה את זיכרונותיו מימי הקריירה הפוליטית שלו. ב-1892 הוא פרסם את הספר האוטוביוגרפי Minnen (זכרונות) שבו תיעד את ניסיונו הפוליטי ואת דעותיו המגובשות לאורך חייו בבהירות יוצאת דופן, בצלילות דעת ובחן. למשל, ההסבר שלו מדוע הוא, בגיל כה צעיר, מונה להיות השר הראשי לענייני משפטים, היה שבמעגלים המצומצמים של האצולה השוודית באותה תקופה היה קשה למצוא אדם ברמת אינטליגנציה מספקת כפי שנדרשה למילוי המשרה.

דה יר היה גם חבר באקדמיה השוודית ובאקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, ירד לואיס דה יר היה גם הוא ראש ממשלת שוודיה לתקופה קצרה בראשית שנות העשרים של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לואיס ירד דה יר בוויקישיתוף

De Geer, Louis i Herman Hofberg, Svenskt biografiskt handlexikon (בשוודית)

ראשי ממשלת שוודיה
האיחוד השוודי-נורווגי	לואיס ירד דה יר • ארביד פוסה • קרל יוהאן תיסליוס • רוברט תמפטנדר • גיליס בילט • גוסטב אוקרילם • אריק גוסטב בוסטרם • פרדריק פון אוטר • אריק גוסטב בוסטרם • יוהאן רמסטט • כריסטיאן לונדברג
ממלכת שוודיה	קרל סטף • ארביד לינדמן • קרל סטף • ילמאר המרשלד • קרל שוורס • נילס אידן • ילמאר ברנטין • ירד לואיס דה יר • אוסקר פון סידוב • ילמאר ברנטין • ארנשט טריגר • ילמאר ברנטין • ריקארד סנדלר • קרל גוסטב איקמן • ארביד לינדמן • קרל גוסטב איקמן • פליקס המרין • פר אלבין הנסון • אקסל פרסון-ברמסטורפ • פר אלבין הנסון • טאגה ארלנדר • אולוף פלמה • תורביורן פלדין • אולה אולסטן • תורביורן פלדין • אולוף פלמה • ינגוואר קרלסון • קארל בילדט • ינגוואר קרלסון • יירן פרסון • פרדריק ריינפלט • סטפן לוון • מגדלנה אנדשון • אולף קריסטרסון