קרל גוסטב איקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל גוסטב איקמן
Carl Gustaf Ekman
Carl Gustaf Ekman.jpg
לידה 6 באוקטובר 1872
מונקטורפ, שוודיה
פטירה 15 ביוני 1945 (בגיל 72)
סטוקהולם, שוודיה
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
מקום קבורה נורה בגרבנינגספלאצן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם למחשבה חופשית
בת-זוג לאורה איקמן (וידלונד)
ראש ממשלת שוודיה ה-21 (כהונה ראשונה)
תקופת כהונה 7 ביוני 19262 באוקטובר 1928 (שנתיים ו-16 שבועות)
מונרך בתקופה גוסטב החמישי
הקודם ריקרד סנדלר
הבא ארביד לינדמן
ראש ממשלת שוודיה ה-21 (כהונה שנייה)
תקופת כהונה 7 ביוני 19306 באוגוסט 1932 (שנתיים ו-8 שבועות)
מונרך בתקופה גוסטב החמישי
הקודם ארביד לינדמן
הבא פליקס המרין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרל גוסטב איקמןשוודית: Carl Gustaf Ekman;‏ 6 באוקטובר 187215 ביוני 1945) היה פוליטיקאי שוודי. הוא כיהן כחבר הריקסדאג (הפרלמנט השוודי) בין השנים 19111932, הן בבית התחתון והן בבית העליון, כמנהיג "מפלגת העם למחשבה חופשית" בין השנים 19241932 וכראש ממשלת שוודיה בין השנים 19261928 ושוב בין השנים 19301932.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל גוסטב איקמן נולד בכפר מונקטורפ (Munktorp, כיום בתחומי העיר שופינג) שבחבל וסטמנלנד, לאביו, קרל איקמן, חוואי ואיש צבא ולאמו, יוספינה ספסטרום. בגיל 12 הוא החל לעבוד כפועל חווה ובמקביל קרא כל מה שיכול היה לשים עליו את ידו והחל לקבל תפקידים שונים במסגרת התנועה השוודית להינזרות מאלכוהול. בהמשך הוא קודם להיות מנהל הקרן שדאגה לצורכי קבורה ולסעד לנכים במסגרת תנועת ידידי ההינזרות מאלכוהול בעיר אסקילסטונה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1908 הוא מונה להיות העורך הראשי של העיתון הליברלי Eskiltuna-Kuriren. ניסיונו להיבחר לריקסדאג כשל בשל שליטתם של הסוציאל-דמוקרטים באסקילסטונה, אך ב-1911 הוא מונה להיות הנציג של המפלגה הליברלית בבית העליון של הריקסדאג מטעם מחוז יבלבורג. עד מהרה הוא כבש לעצמו מקום כתומך המוביל בכל שוודיה בהנהגת חוק יובש. ב-1913 הוא עבר לסטוקהולם ועד מהרה הוא החל לייצג את העיר בפרלמנט.

איקמן היה הפוליטיקאי המשפיע והשנוי במחלוקת ביותר בשוודיה של שנות העשרים של המאה ה-20. אנשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הוא ראו בו כבוגד במעמד שממנו הוא בא, שכן היה לו רקע של איש מעמד העובדים והוא היה לחבר במפלגה לא-סוציאליסטית. איקמן היה האיש שעמד מאחורי נפילתן של כמה ממשלות של הסוציאל-דמוקרטים: ממשלתו של יילמאר ברנטין ב-1923, ממשלתו של ריקרד סנדלר ב-1926 וממשלתו של ארביד לינדמן ב-1930. ב-1924 נבחר איקמן להיות מנהיג המפלגה החדשה, "מפלגת העם למחשבה חופשית" (Frisinnade folkpartiet), לאחר שהליברלים התנגדו לחוק היובש והקימו את המפלגה הליברלית של שוודיה.

כמנהיג המפלגה הוא פעל לחזק את השפעתה באמצעות שיתוף פעולה הן עם האגף הימני והן עם האגף השמאלי של המפה הפוליטית. האסטרטגיה שלו לצבירת כוח התבסס על שליטה במרכז הפוליטי כדי "לשלוט במשחק הפוליטי" וכדי ליצור גוש מרכזי של רוב בריקסדאג.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ממשלתו של סנדלר ב-1926, נבחר איקמן לתפקיד ראש הממשלה בפעם הראשונה. הוא הצליח לתמרן בין שני חלקי המפה הפוליטית והצלחתו עלתה על הצפוי. הוא פתר וויכוח ישן בנוגע למסים המקומיים באמצעות חקיקת חוק למיסוי יחסי, חוק שבתוקף עד היום. כמו כן הוא יישם רפורמה גורפת במערכת החינוך. בבחירות של שנת 1928 ניצחה המפלגה השמרנית ואיקמן נאלץ לוותר על תפקיד ראש הממשלה לטובתו של ארביד לינדמן.

ב-1930 שב איקמן והקים ממשלה חדשה, לאחר שפר אלבין הנסון הפיל את ממשלת לינדמן על רקע ההצבעה על העלאת תעריפי הדגן. כהונתו השנייה של איקמן כראש הממשלה הייתה קשה יותר. השפל הגדול שהחל לאחר קריסת הבורסה בניו יורק ב-1929, השפיע גם על שוודיה וגרם לשפל הן בכלכלה והן בחקלאות. גישת הצנע המסורתית של איקמן הקשתה עליו לקבל את התוכניות להמרצת הכלכלה שהיו כרוכות בהוצאה ציבורית גדולה.

בנוסף לכך, פרצה שערורייה בנוגע לתרומותיו של התעשיין איבר קרוגר למפלגתו של איקמן. בתחילה הכחיש איקמן את קבלת הכספים, אך בסופו של וויכוח ציבורי קשה הוא נאלץ להתפטר מתפקידו חודש לפני הבחירות של 1932 שהסתיימו בתבוסה קשה למפלגת המחשבה החופשית. איקמן מעולם לא שב לחיים הפוליטיים. פחות משנתיים לאחר התפטרותו פורקה גם מפלגתו והיא התמזגה עם המפלגה הליברלית כדי ליצור את המפלגה העממית הליברלית. אפילו אויביו הפוליטיים לא סברו שהוא לקח כסף כל שהוא לכיסו, אך הצהרותיו הסותרות גרמו לאחרים להטיל בו חשד, ועל רקע זה עלה בידם לסלקו מעל הבמה הפוליטית.

מורשתו של איקמן עמדה במידה רבה בסימן התמרונים הפוליטיים שלו וכן בסימן השערורייה שהובילה להתפטרותו. אמירה זו עושה עוול למדיניותו מוכוונת המטרה במהלך התקופה הקשה הזאת שבה שום מפלגה לא יכלה להשיג רוב פוליטי ברור.

קרל גוסטב איקמן מת בסטוקהולם ב-15 ביוני 1945.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל גוסטב איקמן בוויקישיתוף